לא יודע איך זה קרה בדיוק, ומתי חמקה פיסת המידע הזו ממני. מודה: לא חשדתי, לא חשבתי, לא ממש טרחתי לבדוק ובקיצור – לא ידעתי שקליי תומפסון מגולדן סטייט הוא הבן של מייקל תומפסון, זה שזכה בשתי אליפויות עם הלייקרס בסוף שנות השמונים. זה שנבחר במקום הראשון בדראפט 1978 על ידי פורטלנד. זה שהתגלגל לעונת פרישה בקאזרטה, איטליה.

אפילו הידיעה שדל קארי הוא אביו של סטף קארי לא גרמה לי לעצור לרגע ולהרהר: רגע, אולי בקו האחורי של גולדן סטייט יש שני בנים של, ולא רק אחד?

בסוף השבוע קלע קליי 37 נקודות ברבע אחד (השלישי) ב-106:126 על סקרמנטו, שיא NBA. הוא עשה את זה ב-13 מ-13 מהשדה, מתוכן 9 מ-9 לשלוש. לקלוע 37 נקודות ב-13 זריקות שדה זה ודאי שיא בפני עצמו, או קרוב לזה. ומתוך סקרנות, סתם ככה, יישרתי סוף-סוף עם כלל בני התמותה. קליי הוא הבן של מייקל.

מה שמחזיר אותי אוטומטית, כמובן, איך לא, 23 שנים אחורה למשחק הבלתי נשכח (מבחינתי) בין קאזרטה למכבי ת"א, שכתבתי עליו כל כך הרבה פעמים בכל כך הרבה מקומות מאז. היילייטס של הסיפור המלא מופיע בפרופיל של וינצ'נזו אספוזיטו בלינק חיל התותחנים, ובמקומות אחרים.

הפעם אני רוצה לדבר על תומפסון. האבא, כן? כמה מכוכבי ה-NBA הגדולים ביותר שהגיעו לאירופה אז, כמו תומפסון, כמו פרוויס שורט, כמו מייק מיצ'ל, כמו ג'ינו בנקס, הציגו פאסון בלתי רגיל. הם התראיינו בחביבות ובכובד ראש, לא ניצלו את מעמדם הרם כדי לזלזל והילה זוהרת הסתובבה תמידית מעל ראש, או כך לפחות היה נדמה בעיניים של בחור בשנות העשרים שלו.

"מיסטר תומפסון", פניתי אליו אחרי שקלע 28 נקודות במשחק פתיחת העונה בגביע אירופה לאלופות בעונת 1991/92 בתל אביב, והוא עצר וחייך: "גם מייקל זה בסדר".

זו היתה העונה הראשונה והיחידה של תומפסון באירופה. קזארטה זכתה באליפות איטליה עונה אחת לפני שהגיע (1991), והבכורה האירופית שלו היתה נהדרת באופן אישי: 28 נקודות ו-9 ריבאונדים, אבל הפסד למכבי ת"א 102:95.

בגומלין באיטליה, בפתיחת הסיבוב השני, היו לו משחק חלש יחסית עם 7 נקודות ו-13 ריבאונדים, אבל קאזרטה השיגה ניצחון ראשון אחרי שבעה הפסדים רצופים: 83:84 מסל ניצחון של ננדו ג'נטילה. "מיסטר תומפסון", פניתי אליו שוב בסיום כחלק מאיסוף התגובות המסורתי, ועל אף שחלפו מספר שבועות הוא זכר והשיב בחיוך: "הרי סיכמנו שאתה יכול לקרוא לי מייקל, לא?".

קאזרטה הספיקה לאסוף שני ניצחונות נוספים עד תום העונה האירופית שלה, ותומפסון פרש, כשהוא אב לילד בן שנתיים ושמו קליי. רק עכשיו, 23 שנים מאוחר יותר, הצלחתי לחבר בין הדברים.

כשל חמור ביותר, לא נכחיש זאת.