"יש לו וובוס לילד הזה!" גור שלף, דרייב אין, שודר ב-ערוץ 1 26.1.2015.

יחזקאל סקוורר היה פעם בשולי הפוסטר של מכבי ת"א, צילמו אותו אז בערוץ 5 מחזיר כדורים באימון קליעות של ניקולה הגדול. עברו השנים, סקוורר עבר קבוצה, ירד ללאומית, שב לעל, שיחק בגבעת שמואל על גלגוליה, כולל זו האילתית, בחולון, וכיום בהפועל ת"א.

יהיה בן 26 בחודש הבא.

גור בגילו היה שחקן מכבי, ובסוף העונה נתן הופעה משמעותית בפיינל-פור (בסיומה הפסיד לפאו וקטש).

אם סקוורר ילד, זה רק בגלל שמאמנים לא עסקו בפיתוח צעירים.

מייקי

או סתם כי גור חוטא במטבע לשון מקובל בספורט הישראלי, שרבים משתמשים בו מתוך אינסטינקט ובלי לשים לב. הכנסנו לא מעט כאלה לאורך השנים למדור הבלתי נלאה נאה / לא יאה שמעט התעייף, ואתה מוזמן לחרוש לאורכו ולרוחבו כדי לגלות עוד 'חוטאים'.

באיזשהו מקום, לקרוא למישהו ילד כשהוא לא ילד ואתה לא מאוד-מבוגר, זו גם התנשאות מסוימת, שרבים מוצאים בה חינניות.

אותי תפסה דווקא אמירה אחרת של גור, שבאופן טבעי גרמה לי לחשוב כמה פעמים השתמשתי בעצמי במשפט הלא סימפטי הזה. לרגע, בשלב מסוים, התייצבה בהפועל תל אביב חמישייה קשת-יום בהתקפה. לא ממש הספקתי לראות מי ומי בתוכה מלבד ג'רום מיימון, ושלף הגיח עם "מי יקלע בחמישייה הזו?", או משהו בסגנון. לזכות ולזכות ראייתו המקצועית, עודד קטש אכן מיהר לבצע חילוף ולהכניס את אחד הגארדים הזרים שלו כדי להעניק איזון טוב יותר לקבוצה. זה עדיין לא הסיט אותי מהמחשבה שמשפט כזה מעליב ופוגע בכל מי שנמצא על המגרש ולבש אדום באותן שניות. משפט שמוריד לטמיון מאמצים עילאיים ושוטפים של השחקנים הללו לאורך שבועות וחודשים, ומבטל את תכונותיהם ההתקפיות.

אני לא מאשים את שלף. אמרתי כאלה בעצמי פה ושם, וגם כתבתי משפטים דומים מן הסתם לאורך השנים, על אף שאני משתדל לא להעליב.

ובכל זאת, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שבמשפט הזה כבר לא אשתמש יותר בשידורים חיים ובכתיבה.