הייתי אתמול בהיכל נוקיה בפעם הראשונה העונה. את מלאגה פספסתי מסיבה כזו, את הפועל ירושלים מסיבה אחרת, ואתמול כבר לא נשארו תירוצים. היידה, יוצאים לראות את הספאחיות בפעולה.

תנומת צהריים מפתיעה וטובה של יום חמישי, תרמה מאוד להחלטה. בלעדיה, היה קיים חשש סביר שלא אשרוד משחק מהסוג זה, בו דייויד הוקינס מתעקש להסריח את המגרש בכל מחיר וביינום עושה כל מה שאפשר כדי להוכיח שאין רכז למכבי במחצית הראשונה. 30-36 במחצית ואפילו לא רגע אחד של הנאה, אולי רק מהחיתוכים היפים לסל של ליאור אליהו, והמסירות המדויקות של ניקולה וויצ'יץ' אליו.

אבל לא באתי כדי להתחיל ולנתח משחק. כל מה שרציתי לומר כאן הוא, שבאתי לראות את דיאן בודירוגה בפעם האחרונה בישראל. תחושה עמומה אומרת לי שלא נראה אותו יותר, וכמי שזוכר אותו עוד מגיל 19, עת ריכז מגובה 2.05 את טרייסטה של פעם בטורניר ת"א, נראה לי הוגן לגמרי לתת כבוד אחרון לאיש שודאי יפרוש בתוך שנה, אולי שנתיים מהיום.

15 שנים של כדורסל מלא הישגים, עמוס בתארים, כשמכלול הטריקים ממשיכים לעבוד עבורו גם היום, גם בגילו.

תוך כדי משחק הוא קצת התלהט והתעצבן על השופטים, האיש הרי סרבי בסופו של דבר, וכמה אפשר להיראות מנומס ונעים הליכות כשאתה כזה? הקהל של מכבי, שכמו כל קהל נדלק מהשטויות האלה, התאחד סביב העניין ונטרף על בודירוגה בכל פעם שהחזיק בכדור במחצית השנייה.

שתיטרף עליו דעתו, לגמרי בסדר מבחינתי. בודירוגה חי את הרגעים האלה בלי בעיה.

באתי לראות שחקן מבוגר, שעדיין שולט בקרוס אובר ושלח את ביופורד ההמום מצד לצד. באתי לראות אותו סוגר משחק של 19 נקודות, 7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, בקבוצה שנראית לא טוב כרגע. בודירוגה שמשחק 35 דקות (כמה בני 33 וחצי כאלה יש ביורוליג?).

אותו בודירוגה כמו פעם, רק קצת פחות בכל דבר. פחות חד. פחות אליל. פחות מהיר, אפילו שלא היה מהיר מעולם. פחות אתלטי, בהשוואה למינימום אתלטיות שהיתה לו. ובעיקר פחות ווינר לרוע המזל, למרות שמאוד רצה. כדי להיות ווינר צריך שגם החברים שלך יהיו ווינרים ויידעו לנצח משחקים לא טובים. זה לא קורה לו השנה ברומא, גם לא כל כך בשנה שעברה.

ואם יתברר שזו היתה הפעם האחרונה שלו בישראל, לפחות אדע שהייתי שם כזה קרה. ואם אוהדי מכבי קיבלו אותו כמו גדול ונפרדו ממנו כמו קטנים, סימן שהאיש עשה את שלו מצוין אפילו במהלך הפעם האחרונה שלו, כי ביריבים אנמיים, סולידיים, בינוניים ונעימי-הליכות, הקהל לא מתעניין.