שלום,

בשיטוט נתקלתי בשם הנ"ל, והגעתי לעמוד הזה עליו:

http://www.sports-reference.com/cbb/players/frank-kaminsky-1.html?lid=homepage_top_prospects, וראיתי סרטון עליו ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=Ru5Q1sickBc.

עושה רושם של בחור שמת להיות גארד, אך מה לעשות, גובהו כ-210 ס"מ.. אשר על כן ההורדה של הכדור לרצפה (והוא מת על זה) מעט גמלונית (עדיין כותבים כך?), ולפחות בתחילת הסרטון (שאני מאמין שמבטא גם תקופה מוקדמת יותר בקריירת המכללות שלו) הוא אינו חושש ממגע פיזי, כל עוד זה לא מתרחש בטווח של 3 מטר מהטבעת.

הוא אוהב את הקליעה, כולל מה-3 (בסביבות ה-40%), ויחסית לגודלו הוא יודע להתנהל יפה בחוץ.

הרושם שלי הוא שהבחור קורא היטב את המגרש, ויודע למצוא את הפרצה בהגנה, דרכה יכול לחדור לטבעת.

המספרים שלו, וההתפתחות שלהם במשך 4 שנות משחק מרשימים, ונראה כי הוא מודע לכך שעליו להתחזק פיזית להתמודדות מתחת לטבעת.

סיכום התרשמות בלתי מקצועית שלי:

יתרונות בולטים: ממדים פיזיים, IQ משמעותי, יכולת קליעה.

חסרונות: משחק פנים.

נשמע דומה מידי לג'ייק כהן, אך לדעתי יש לו יתרונות בגודל, וב-IQ.

אם יוכל להתמודד עם עבי הבשר בצבע, לכול לשמש אחלה סטרץ' 4.

מוזכר כפרוספקט משמעותי למנש, לא ברור לי אם יעבור את מחנות הקיץ (אלא אם מחזור הדראפט כזה גרוע, עד שיבחר סיבוב ראשון עם חוזה מובטח).

שורה תחתונה:

1. לעבוד.

2. לאזרח לנבחרת (אם הוא יהודי...).

מה דעתך?

מייקי

תגיד מייקי, אתה רציני? רק עכשיו נתקלת בפרנק קמינסקי האגדי עוד בחייו, ועוד בתקופתו כשחקן מכללות? לא ראית את הטורניר האחרון במרץ-אפריל? ואת זה שלפניו, ההוא של 2014?

השחקן הכי מרשים, הכי יציב, הכי מעניין שם. לפחות לדעתי.

יכול להיות שחקן NBA להרבה שנים, אבל יכול גם לגמור באיזו גראן קנאריה בעוד שנתיים-שלוש, יחד עם החבר שלו לוויסקונסין, מר דקר, שמזכיר את קית' ון הורן.

דברים שאהבתי לראות את פרנק דה טנק: 2.13 שמכדרר, חודר, יוצא מאוד רחוק מהסל כדי לזרוק משם שלשה, או להגיע בזכות 3 כדרורים וסבסוב עד לעמדת יתרון על השומר ומשם זה נגמר לא מעט בסל ופאול. ריבאונדר הגנה טוב. מוסר יפה. לא נותן כבוד רב מדי לאף יריב. מבין שהוא חלק קריטי מהקבוצה ונזהר מאוד שלא להסתבך בעבירות, בדרך כלל מבלי להתפשר עם רמת ההגנה האישית. אוקיי, אמרתי בדרך כלל.

כבר לא מתיימר אפילו לנסות ולחזות אם יהיה שחקן משמעותי ב-NBA, או לא יהיה. ראיתי כל כך הרבה שחקנים שלא האמנתי שיהיו שם - ואכן הגיעו. ראיתי שחקנים שהייתי משוכנע שיש להם סיכוי ממשי, והתגלגלו לליגות של קולומביה ואקוודור ואפילו הליגה הלאומית בישראל.

אני רק יכול להגיד שאם שחקן כמו קמינסקי (לא יהודי אני מניח, אחרת כבר היינו יודעים) לא יהיה ב-NBA בסופו של דבר, זה אומר שמשהו בליגה לא בסדר – ולא בשחקן עצמו. הוא לא השחקן הסטנדרטי, ומאוד יכול להיות שאינו מתאים לכל קבוצה. מאוד ריאלי גם לחשוב, ששחקן מיוחד כמותו צריך מערכת שתשחק עבורו עם הזמן, ולא רק תצפה ממנו להשתלב כמו רוב הרוקים. אם לקחת את קמינסקי לקבוצה שלך, אתה צריך לשחק באופן כזה שיאפשר ליכולות שלו להתבטא. הוא לא עוד שחקן, ולא שחקן רגיל.

התחזית מדברת על בחירה באמצע הסיבוב הראשון של הדראפט, למרות שקמינסקי, תכל'ס, הוא השחקן מספר 1 במכללות. בהנחה שייבחר פחות או יותר בין המקומות 15 ל-25, זה אומר שהצרכים של המכללות וה-NBA שונים, וגם התכונות החשובות ביותר של שחקנים מסוימים במכללות, אינן בהכרח אלו המבוקשות ביותר ב-NBA. וכאן אנחנו מגיעים שוב לדיון המאוס סביב שחקנים: מהו בדיוק? האם שחקן הוא 4 או 4 ורבע או 4 ושני שליש או רבע לחמש?

קצתי בזה, למען האמת. שחקן טוב הוא שחקן טוב. אתה המאמן? קח אותו, ותיהנה ממנו. מצא את הדרכים ליהנות מה טוב במקום לעסוק בפחות טוב. אחר כך תבלבלו את המוח על 4 שלושים וחמש לעומת חמישה לחמש.

ונסיים בזעקת הקרב שלא נשמעה כאן זמן רב: היידה פרנק קמינסקי, היידה, היידה, היידה!

בלי ספק אפילו – היידה אינדיד.