כבוד הנשיא שלום,

לפני כשבועיים התפרסם באחד המקומונים בחיפה ראיון עם בר טימור. היות שכל מדור הספורט הוקדש להרגלי הבילוי של שחקנים עלומים מן הענף ההוא שיגיעו, או לא יגיעו לחיפה, הריאיון היה מרענן ומשך את תשומת ליבי.

טימור סיפר שם שבחיפה לא יודעים לטפח צעירים וכי הוא חש שירושלים הצילה את הקריירה שלו. הוא גם סיפר שדחה הצעה ממכבי תל אביב משום שלא התרשם שיוכל להתקדם שם. בנוסף, הוא גם מתח ביקורת על העדר זהות בקבוצות. מעבר להיותו שותף פעיל לאליפות מרשימה וצעיר מבטיח, עולה השאלה מהיכן מביא בר טימור את הביקורת הזו והאם אינו סמל לכדורסלן ישראלי צעיר ומוכשר, המאשים את כל העולם, מלבד עצמו, בכישלונותיו?

אחרי עונת נפל בגרמניה, חזר טימור לארץ והקריירה שלו חזרה להמריא, אלא שנשאלת השאלה מדוע מלכתחילה אצה לו הדרך לליגה הגרמנית? מדוע לא נשאר בחממה של מאמננו האדמוני לשעבר שגידל וטפח אותו ומדוע נתן לחופן דולרים וחוויה בחו"ל לעוור את עיניו ולקטוע קריירה שנראתה כמבטיחה? אם הוא מאשים את הקבוצות בארץ שאינן יודעות לגדל ולטפח שחקנים, מדוע הוא הלך לקבוצה כזו בדיוק בחו"ל שעה שמעמדו שוריין היטב בחוק הרוסי ובחוק הצעירים? האם צעירינו הנוסעים לחו"ל ומעדיפים ישיבה על הספסל בליגה הגרמנית (אדם אריאל), או כל ליגה אחרת, על דקות משחק מובטחות ואהדה מן הקהל הביתי, לא בוגדים בעקרונות שהביאו את השחקנים לשבות לפני שנה וחצי?

דגן יבזורי עזב לפני ימים אחדים סופית את מכבי חיפה והצטרף למכבי תל אביב במה שהפך לשערורייה לא קטנה. שעה שכולם מדברים על המתיחות בין צהובים לאדומים, שכחו כולם כי יבזורי היה השנה קפטן מכבי חיפה ושתי הקבוצות שלחו לעברו רמיזות עבות מאד עוד במהלך העונה. מכבי תל אביב "גנבה" את יבזורי מירושלים תמורת חופן דולרים? אולי הייתה זאת ירושלים שלא היססה "לבזוז" את יבזורי מחיפה עם שק מרשרשים?

רבים אומרים שאין ליבזורי יותר מדי מה לחפש בצהוב ושהוא יקבר על הספסל. אחרי שגילינו שפרמאר אמור לחזור ואפילו יקבל תעודת זהות כחולה, המסר הזה מעמיק עוד יותר. מאידך, כל הביקורת שמכבי ספגה השנה (וכנראה גם הסיבה האובייקטיבית להדחה המרעישה מול אילת) הייתה סביב נושא הישראלים, או נכון יותר סביב נושא העדר הישראלים. מי שמותח ביקורת על קבוצה השכם והערב על העדר ישראלים, לא יכול למתוח ביקורת יום למחרת על עודף ישראלים, בלי להישמע מתלונן סדרתי ואחד שמחפש סיבות למתוח ביקורת.

ואם נרצה לחבר את שני הנושאים יחדיו, נזכיר רק כי בירושלים היה יבזורי מתוכנן להיות מחליפו של הלפרין, כשעל עמדה מספר אחת משחקים שני זרים מוערכים. גם בירושלים, שמיהרה לספר כמה יבזורי יתבזבז בתל אביב, לא תכננו עבורו תפקיד מרכזי ולמען האמת, הוא היה מועיל הרבה יותר כשחקן מוביל בחיפה, הרצליה, חולון, או כל מועדון אחר שאינו שייך לדואופול המסתמן.

המפסיד העיקרי מעסקת יבזורי האמורה, היה אמור להיות בר טימור שהיה עתיד להפוך לגארד חמישי ולהדחק לקצה הספסל בירושלים. טיפוח צעירים? הצלת קריירות? שווה לבר להרים טלפון לפרנקו ולאורי אלון ולברר אם תוכניות השדרוג שלהם, לא כוללות את שיפור הקו האחורי על חשבון הרצון שלו לבנות ולשפר את הקריירה.

אביעד קורמן

למדתי הרבה דברים ובהם אלה: אף אם טימור היה מיועד להיות גארד חמישי ויבזורי מחליף של הלפרין, נניח, כדאי תמיד לזכור שהדברים דינמיים וניתנים לשינוי. יכולה בהחלט להיות עונה, שבה טימור מנער מעליו בהדרגה את הלפרין ויבזורי גם יחד וכובש את המעמד המוביל בסיטואציה מסוימת, כמו שיכולה להיות עונה שבה הוא נשרף לחלוטין על הספסל. לא כל הדברים מקובעים, ולא הכל ידוע מראש.

"יתבזבז" זו הגדרה שתלויה בעיני המתבונן. אתה, אוהד חיפה, שראה את יבזורי במשך שנתיים משחק 25-35 דקות במשחק, רואה את הדברים באופן אחד. ייתכן שבעיניו של יבזורי, להציג במכבי ת"א שליש ממספר ההופעות הטובות שהיו לו בחיפה לאורך עונה, נחשב להצלחה ולא לבזבוז. כמעט ברור שלא יוכל לשחזר את מלוא יכולתו מחיפה בת"א, אבל מי קבע מהו בזבוז ומהי הצלחה? צריך גם לזכור, שעבור שחקן בן 30 הקריירה הולכת ומתקצרת במהירות, ואם ניתנה לו הזדמנות כלכלית מצוינת, שמאוד ייתכן כי היא האחרונה בהחלט בקריירה שלו, אפשר בהחלט להבין התפשרות מקצועית מסוימת, בין אם היא תיאורטית ובין אם היא מעשית.

תודה על הדברים, אביעד.