78 שחקנים החלו את שלב הניפויים ב'חביב נולד' לשנת 2015 ונותרנו עם ארבעה. פיינל פור 'חביב נולד' עדיין מתקיים במתכונת זו, זכר לימים בהם הונהג הפיינל פור בליגת העל המשמשת כר פורה להגיגינו.

שמא נשנה את השיטה בעונה הבאה? נשקול.

ובינתיים, אל המתחרים:

יש כאן עסק עם רביעיית פיינל פור מאוד לא צפויה שאיכשהו הסתדרה באופן מדורג להפליא על פי הניקוד המקורי של תום העונה: רוברט רות'בארט צבר שמונה נקודות, אייק המכובד עם 7, מארק ליונס עם 6 ורנה רוז'ו מחזיק ב-5. כל מי שהיה לפניהם או מאחוריהם או מצדדיהם – הוא העומד.

גוליבר והגמדים אפשר היה לקרוא לפיינל פור הזה, אלמלא היה אייק ז'לוב רציני.

הענק וגנו אפשר היה לקרוא לזה, אלמלא היו כל השלושה הרבה יותר מאסיביים מזאטוטים המשוטטים בפארק.

ואלה המועמדים שוב: רות'בארט מנהריה, שבינתיים הספיק לחתום בהפועל ת"א. אייק המכובד מחיפה, שלא ימשיך בה. ליונס שעבר מנהריה לראשל"צ ורוז'ו הנאמן שנותר בחיפה לעונה נוספת.

הראשון שהולך הביתה הוא רות'בארט. לכאורה, האיש שהכי מגיע לו. שעשה כברת דרך, שעזב את הארץ לפני מספר שנים כדי לנסות את מזלו, כי אף אחד לא באמת האמין בו כאן. האיש שכבר נדמה היה כי הוא פלופ מוחלט. אז הוא חזר, והחל את העונה באופן חלש במיוחד עד שנדמה היה שהנה הוא שוב מחמיץ את ההזדמנות. ואז הוא קם והתקדם ככל שהעונה התקדמה, ורשם כמה וכמה (וכמה!) הצגות אישיות גדולות כולל 25 נקודות בירושלים וניצחון מזהיר לצד קאמבק אדיר של נהריה (84-87).

זה אמור היה להיות האיש שנבחר בו. ששה משחקים שונים של מדד 30 ומעלה בעונה אחת? משובח במיוחד. כמה ישראלים כאלה יש, אם בכלל? ונעזוב כרגע את שאלת הגנים.

אבל איכשהו כשמביטים בדמותו, באורך הזה, בגמלוניות הזו, אנחנו בוחרים להישאר עם הערכה אין קץ לרוברט רות'בארט על עונה אישית מצוינת בנהריה בסיכומו של דבר, שאכן זכתה למינוף בואכה הפועל ת"א. אבל לבחור בו כ'חביב נולד'? קשה לנו עם זה, לא יושב טוב. סליחה רוברט, זה לא אתה, זה אנחנו. באמת שאנחנו.

השני שאמור היה להיבחר, או שמא עשוי או צפוי היה כאשר מביטים על הרביעייה, הוא אייק המכובד. אבל הניגרי של מכבי חיפה מסיים כאן את דרכו, ולאו דווקא בגלל שאינו ממשיך בארץ בלאו הכי. אייק שחקן, לא נכחיש זאת, אחד האגרסיביים, הטובים, היעילים, שהיו בין שחקני הפנים בליגה. לא מן הנמנע שהוא גם השחקן הטוב ביותר בין הארבעה. העונה האחרונה היתה טובה יותר מאשר חצי העונה שהעביר כאן ב-2013/14, והמספרים היו משופרים.

ההדחה שלו באה ממקום בלתי צפוי לחלוטין. כשבוחנים לעומק את דמותו ואת ענייניו עולים שני דברים מעניינים: הראשון, עד עצם היום הזה אין לנו מושג איך מאייתים או הוגים את שם משפחתו, וזו כנראה הסיבה ששמו הנרדף הוא "המכובד" – פשוט דרך להסתיר את הבורות, לצד הענקת כבוד ויקר לאיש. והדבר השני הוא הגיל. איכשהו, את ליטרת השחקנים בגיל 30 ומעלה מיצינו כשבחרנו בדונטה סמית' לחביב. אז די, לא צריך עוד אחד. אם אפשר מישהו צעיר ממנו, עדיף. מה, שנבחר במישהו ותיכף הוא יפרוש לנו? לא, לא מתאים. היה לנו הכבוד להתכבד בטקסטים לגבי אייק המכובד, אבל במחילה מכבודו, האיש הנכבד מתבקש לעזוב את המקום. תודה.

התחרות נותרת עם שניים: רוז'ו מחיפה, ליונס מנהריה. משונה, אה? ובכל זאת: קשה לבחור בין השניים, גם אם נדמה כי הבחירה הטבעית היא ליונס. מדובר בשחקנים בתפקידים שונים, מקבוצות לא מרכזיות, אם כי ליונס, עושה רושם, היה דומיננטי יותר בהיותו מלך הסלים של הליגה עם 18.4 נקודות בממוצע למשחק. כמעט שהוחלט בנשיאות ללכת על השחקן בעל מדד האיכות הטוב מבין השניים יהיה אשר יהיה, במין אנ-דנ-דינו ראדג'ה שכזה, אבל מבט במספרים אושש את ההערכה: השניים מאוד דומים בתפוקה הכוללת. עד כדי כך, שלשניהם מדד משוקלל זהה: 17.3 נקודות והם צמודים במקומות 13 ו-14 במדד האיכות בליגה. כלומר, יש 12 שחקנים נוספים לפניהם, אבל עבורנו הם השניים.

היתרון הבולט שלהם, במיוחד מעצם היותם זרים: שניהם ממשיכים לעונה נוספת בארץ, כך שנוכל להמשיך ולעודד אותם מהצד גם בעונה הבאה. ליונס צעיר בשלוש שנים בערך, וכבר הודענו לאומה ולעם כי חשקה נפשנו במישהו צעיר יחסית (26) לרוץ איתו לטווח ארוך.

אבל:

בניגוד מוחלט לכל מה שצריך לקרות, חביב נולד לשנת 2015 הוא דווקא רנה רוז'ו. וזאת למה?

יש בו את הנונשלאנטיות. הכישרון. הוא עושה דברים בקלות. הוא אחד שיש לנו הרושם, שלו היינו מגלים לו כי המוטו הנשיאותי בחיים הוא נוחות, נינוחות ונוחיות, הוא היה ממהר לשבת עמנו, להזדהות ולהעריך זאת.

הבחור המריא ל-49 נקודות מדד איכות בניצחון חוץ על ג"ג הפקות ואירועים בגן נר, ועבר בחלוף מספר ימים נוספים ל-40 נקודות מדד נגד חולון ברומהה-ההיכל. גם במשחק הגביע נגד חולון הוא הרשים מאוד אל מול עיניים נשיאותיות. הוא עשה הכל בנחת, באיזי. הרשים מאוד, מבלי לגנוב את ההצגה. הוא מסוגל לשחק במספר עמדות. לא הכי פיזי, לא הכי מגניב, גם לא הכי טוב בליגה. אבל כשהדברים מתחברים לו, אפשר להישען לאחור על הכיסא ולתת לרנה לנהל את העניינים. הוא כבר יסדר שיהיה טוב. ובסופו של דבר, זה כל מה שאוהד או צופה רוצה.

היו יציבים ממנו, הנתונים שלו ודאי אינם יוצאי דופן, אבל יש בו יכולת לעשות הרבה מכל דבר וברוגע. אלה, בסופו של דבר, השחקנים שאנחנו אוהבים כאן, בנשיאות, מה גם שיש לו שפם. פרט חשוב, כמעט חובה, בדרך לבחירה.

אז רנה רוז'ו הוא חביב נולד לשנת 2015, בניגוד לכל תחזית או צפי. בקרוב תצורף תמונתו לפינה השמאלית למטה המרצדת שם באופן קבוע, והוא יהיה חלק מחבורה מכובדת הזוכה לחיי נצח מעל גבי כדורסלע-האתר.

היה לנו לעונג, ותודה שוב, בהזדמנות זו, לדביר שמעון אשר שקד על המלאכה הסיזיפית של איסוף הנקודות, סריקת המשחקים וסקירת המחזור לאורך עונה ארוכה מאוד.

דביר כבר אבא, לא ברור כמה זמן יהיה לו. ואנוכי, נשיא מקשיש, סובל יותר ויותר מהיעדר זמן פנוי. האם תתקיים התחרות גם בשנה הבאה?

אם נחיה גם נראה.