הנה רעיון לעוסקים במלאכה, וסליחה מראש אם אני נסחף: תוכנית אולפן קצרה, או לפחות כתבת מגזין נרחבת מאוד-מאוד, העוסקת אך ורק בזריקה המיוחדת של ליאור אליהו.

נניח, משהו שמקביל לאייטמון של 3 קילו טקסט. כמה זה בדקות מסך?

כי תראו מה קורה כאן: שחקן מיוחד במינו, בעל זריקה ייחודית שכמותה לא נראתה בשום מקום בעולם וגם אם כן, היא נדירה מאוד. מעבר לזה, הוא משתמש בה במינונים גדולים עד כדי כך, שהוא כמעט לא זורק בשום דרך אחרת אלא אם הוא עומד על קו העונשין או מניח ליי-אפ. למעשה, הדבר הכי נדיר ביחס לליאור אליליהו הוא לראות אותו זרוק ג'אמפ שוט רגיל. כשזה קורה, בואו לא נכחיש זאת, הנשימה נעתקת.

אין פה דבר חדש או תגלית נדירה, ומן הסתם אליהו נתבקש לסוגיה בראיונות כאלה ואחרים והפטיר משפט וחצי בעניין, ובכל זאת, העובדה שהתרגלנו לא אומרת שצריכים להישאר אדישים או להגיב בעצלות.

אני מדבר על הרבה-הרבה יותר מזה, הרבה-הרבה יותר מאשר המינימום, או צחקוק סביב הכינוי גויאבה, תפוז או מה שזה יהיה.

הנה כמה מחשבות שיכולות להצטלם נהדר, במיוחד אחרי שראיתי כמה הילוכים חוזרים באיכות תצלום גבוהה ומזוויות מעניינות של הזריקות של אליליהו במהלך המשחקים במונפלייה.

לפני הכל, הייתי מכין קליפ ארוך לצופינו ההמומים, שמתמקד בזריקות תפוזים וגויאבות מכל זווית – מהפינות, מחצי פינה, מאיזור קו העונשין ומקנח בזריקות מדהימות ממרחק של 5-6 מטרים אם יש כאלו בסטוק ובארכיון. ויש גם כאלה, צריך רק לחפש.

אחר כך הייתי הולך על כמה כיוונים במקביל: מנתח את הדרך בה אליהו זורק צעד אחר צעד בסלואו מושן אם צריך בעזרת צילומים שרצים ברקע, ומתעכב על כל תנועה מהותית בזריקה המיוחדת הזו. משווה אותה, אולי, לזריקה הסטנדרטית כפי שמלמדים בבתי הספר לכדורסל. ולא שוכח ללכת אחורה אל העבר, ולתור אחר מאמניו הראשונים של אליהו בגילאי ילדים ונערים, ומחפש מי לעזאזל, או מי הגאון, שאיפשר לו ולימד אותו לזרוק ככה. ודאי יש איזו אנקדוטה או דאחקה על מאמן כלשהו שאמר לו שאין לו סיכוי להתקדם עם זריקה כזו, ועכשיו הוא מתחבא כבר שנים בתוך מרתף או בונקר ומתבייש לצאת.

לא הייתי שוכח ולא משמיט, כמובן, ראיון קצר עם אליליהו עצמו לגבי הזריקה שלו, העבר ההווה והעתיד. מה ההערות ששמע לאורך השנים, מה אמרו לו ב-NBA כשהגיע להתאמן בזמנו עם-מי-זה-היה. הייתי הולך גם לכמה מאמנים בכירים מליגת העל שיתייחסו לזריקה הזו, ומנצל את העובדה שיש כרגע נציגים ומצלמות של הערוץ באליפות אירופה, כדי לקבץ מבחר פנינים ותגובות מצד מאמנים ושחקנים יריבים (ולא מחמיץ את דושקו איוונוביץ' עם תסרוקת דוקטור האפבייקד שלו, שאימן אותו בזמנו בויטוריה). את כל אלה הייתי מכווץ לכדי כתבת שטח מרנינה במיוחד.

האליפות עדיין לא הסתיימה והרחש סביב סיכויי הנבחרת לעלות לשלב הבא ולהתמודד שם מול זו או אחרת עומדים במרכז. צופינו עסוקים בחישובים הקבועים של מה-צריך-לקרות-כדי, אבל אותי באופן אישי הספקולציות האלה לא עניינו מעולם.

אליהו מתחפש למשהו שהוא לא

אני מחפש הגנבה, קריצה, מקוריות, רעיון מיוחד. עופו וטוסו על זה בלשון הנוכחית (ודאי יש כבר ביטוי חדש שעוד לא הגעתי אליו), ותנו לנו משהו משובב נפש.

מאיה רונן, את פה? נסי להזיז משהו בכיוון ותבוא ברכה על ראשך.