שלומות ונצורות,

החורף כבר בעיצומו וקשה שלא לשים לב לדוגי שלא מתלבש כמעט לעולם וגם אם כן, ממעט מאד לשחק, כמו גם למקל ורוזפלט שממעטים למצות את יכולותיהם על הספסל הצהוב והאדום בהתאמה. יחד עם מורן רוט שיושב בבית, אפשר לבנות שלד ישראלי אדיר לקבוצה שתסיים לפחות במקום השלישי בליגת קזינו.

מה שמטורף עוד יותר הוא גלריית החביבים שיושבים כרגע על המדף וממתינים להצעה המתאימה: דונטה סמית, בריאן רנדל ורנה רוז'ו יושבים כולם מובטלים ולא מצאו קבוצות גם ברוסיה, תורכיה או מקסיקו. האם עלה להם השתן למוח ודרישותיהם הכספיות גבוהות מדי? האם התאהבו בארץ הקודש, או שמא הם זקוקים למנוחה בריאה אחרי כמה עונות קשות בליגת קזינו שלנו?

כך או אחרת, אחרת או כך, מי שייקח אותם מהמדף, כנראה לא יצטער.

אביעד

הייתי מוסיף להם את סר ש. הרמלין כמנהל מקצועי ואת רב"ס אשר מוחו קודח תמידית כיד ימינו, והרי לך קבוצה למעמד הגמר.

שלום,

הדבר הכי מוזר ברכבת ההרים שמכבי תל אביב עוברת השנה בכלל לא קשור לאיך שהיא משחקת ולתוצאות המשחקים שלה. הדבר הכי מוזר הוא בסוף המשחקים ביד- אליהו: רמי הדר צועד לכיוון הספסל של היריבה, לוחץ ידיים למי שלוחץ, ואז במקום לחזור אחורה לכיוון הספסל הצהוב, הוא יורד עם אנשי הקבוצה היריבה בגרם מדרגות שלהם. עם המראה הקשוח שלו זה נראה כמו הצהרת "אני פה בעל הבית ואני קצת משוגע, אל תתעסקו איתי".

אז לא נתעסק, זה רק תפס את עינינו.

יפתח

מצא חן בעיניי הכישרון להבחין בדקויות מסוג זה. יש לך מקום אצלנו, צור קשר ונסדר לך פינה או משהו. למה לא, בעצם?

שלומות,

שיטוט קצרצר העלה שסטנלי 'שן זהב' ברנדי משחק עדיין במסגרת רשמית באליצור יבנה. יחד עמו משחק עדיין ארז מרקוביץ’. השניים קלעו בדאבל פיגרס (10 ו-13 נקודות בהתאמה), וקבוצתם חגגה ניצחון במפגש צמרת מול מעלה אדומים 68-82.

סטנלי חגג כבר 49, יא ווראדי! ראוי לאזכור.

מייקי

צודק, ראוי לאזכור והנה זה בא. סטנלי שן זהב ברנדי הוא אליל בן אלילים, בגילו הסמוךאלי עד מאוד אני מתקשה לעלות ארבע קומות בלי להתנשף. אין לי מושג ומושג אין לי איך הוא עושה את זה. לגמרי במקרה נכחתי במשחק הזה. שמע, לראות את מרקוביץ' נגד עמית תמיר זה כמו לגלוש ישירות 15 שנים לאחור בלי להשתמש במנהרת הזמן של דאג וטוני. יש עתיד לקשישים, מה נאמר ומה נוסיף.

ערן,

בזמן שמתעסקים פה במחדל יום הכיפורים של מכבי ומי נתן את ההוראה וכל מיני חרטאבונות של פסיכים שהפכו להיות אפס אנאדולו, שזורקים כסף בלי טיפת מוח, שכחו שבימים אלה ממש מלאו 13 שנים למותו של קווין מגי .יא אולוהייים אינדיד .איפה הוא ואיפה כל המתחזים שמקבלים פי 10 ממנו . סתם עלה לי לראש שאם הוא היה מרוויח כמו שמרוויחים היום בכדורסל אולי הוא לא היה צריך לעבוד בכל מיני חורים בלילות אחרי הפרישה ולא היה נהרג בתאונת דרכים מיותרת באמצע הלילה . פיייייי קיבינימט.

משה

אכן כי כן, געגועים עזים לקווין מגי ענק הרוח. האל הטוב היושב במרומים יעיד עד כמה ניסיתי לחקות את הקליעה שלו בסיבוב המלווה בחצי נפילה לאחור, ואיך היכיתי ביריביי בליגות הילדים, הנערים והנוער, בעזרת אותו סגנון זריקה נאה וייחודי שהדגים מדי משחק. עזוב אותך מהשלכות מהעבר להווה. מה שהיה – טוב שהיה. וטוב שנזכור אותו כפי שהיה.

שלום נשיאנו,

הלך המוהיקני האחרון. שחקן כדורסל אמיתי ולא שחקן הופס, שחקן שמנצח משחקים ולא שחקן שנכנס לעשרת המהלכים.

ראיתי בימים האחרונים המון קטעים של טים דאנקן ביוטיוב. חלקם יפים, חלקם עוד יותר יפים. מה הכי אהבתי? מהלך לא דרמטי, שבסופו קלע דאנקן סל ונפל לרצפה. ואז קרה הפלא הגדול. הוא לא החליק אחורה עד קו החצי, אלא פשוט נפל על הישבן, ומה שהיה יותר מפליא שהוא פשוט קם וחזר להגנה. לא רצו אליו שני חברים ועזרו לקום, לא נשאר לשבת עד שיהיה ברור לכולם שהיה פה מהלך דרמטי, סתם קם וחזר להגנה.

הפאוור הגדול בכל הזמנים? כנראה שכן, לא אריב על זה. בוודאי השחקן עם אחוז השתן בראשו הנמוך מכולם.

בשורות טובות

יאיר

מתנצל עד עמקי נשמתי על כך שבחודש דצמבר אני מעלה סוף-סוף לאוויר העולם מייל שלך מחודש יולי. מקווה ששרדת כדי לראות את הפלא זה קורה. ובאשר לפלא האחר, מר דאנקן, חייב לומר שאף פעם לא הייתי ממעריציו הגדולים במיוחד אם כי מודה שהמייל שלך תיאר בצורה קולעת ומדויקת את החבוב הנהדר הזה. בוודאי השחקן עם אחוז השתן בראשו הנמוך מכולם.

שלום,

לא יודע אם כבר שאלו אותך, אבל לו הייתה לך האפשרות לבנות את קבוצת הכדורסל הטובה ביותר אי פעם, עם אפשרות לבחור מכל השחקנים ששיחקו את המשחק. מה הייתה הקבוצה שלך? מי החמישייה?

דרור

סליחה, סליחה, סליחה. זה מייל שהולך אחורה עד אפריל, ובאמת שאין לי מושג אם עניתי או לא. גם אם כן, התשובה הנוכחית תהיה ודאי שונה ממה שכתבתי אז, כי ככה זה בחיים, יו נואו. חמישה שחקנים שאהבתי ברמה האישית, בלי להתחייב אם הם הטובים ביותר ומבלי לשקוע במלאכה המעייפת של הצמדת שחקן לכל עמדה: דר' ג'יי, לארי בירד, מייקל ג'ורדן, קווין מקהייל וטוני קוקוץ'.

שלום,

הייתה לי מחלוקת בנוגע למהלך כדורסל במשחק שכונתי הערב. שחקן רץ וכדרר. השחקן ששמר עליו הצמיד את הכדור לירכו של השחקן שכדרר, והוא המשיך אחר כך לכדרר. אני טענתי שברגע שהכדור הוצמד זה אותו הדבר כמו לתפוס כדור בשתי ידיים ולהמשיך לכדרר, משמע עבירת דאבל / צעדים. הוא טוען שלא. מה דעתך?

יניב

דעתי פחות רלוונטית, חשובה יותר דעתו של סר ש. הרמלין, הלוא הוא ראש אגף מחלוקות שיפוט וזיכרונות משנות השבעים. ואלה דבריו: "לעניות דעתי הלא קובעת, אם ההצמדה הרגעית נעשתה על ידי המגן, אין מדובר בצעדים משום שבאותה שנייה התוקף לא שלט בכדור. אי אפשר לבצע צעדים ללא שליטה".

שלום ערן,

אחד מחביבי הסיפרה, ג'ייסון וויליאמס, משחק בהפועל באר שבע. ראית אותו העונה? האם הוא דומה לשחקן שהיה?

דוד

לא ראיתי את ג'ייסון עדיין, מקווה שייצא לי לאורך העונה. הליגה הלאומית, כידוע, נמשכת לנצח ומוקדם עדיין להסיק מסקנות לגביו. אגב, באר שבע בחרה בשני זרים עם רקע של ליגת על כאשר הציבה לצידו של החביב את ג'ף אלן ששיחק במכבי חיפה והפועל תל אביב (וגם בלאומית בעפולה אצל רמי הדר, האין זאת?). ברמה העקרונית לגמרי ולדעתי בלבד, קבוצה שרוצה לעלות ליגה לא אמורה להסתמך על שני זרים ששיחקו בליגת העל. הייתי הולך על מינון אחר. למשל, אחד שהיה ואחד שלא. בעיקר מטעמי רעב, אגו וכיוצא באלה. יש לי תחושה ששניים שהיו למעלה ועכשיו משחקים למטה, עלולים לסחוב איתם איזו תחושת עליונות קלה שתבוא לביטוי בעצלות מסוימת, עייפות חומר ופה ושם בעיות מוטיבציה. עכשיו ברור לגמרי שהפועל באר שבע תעלה ליגה ואנשים יצחקו לי בפנים בעקבות הפיסקה האחרונה. ואם יעלו, ברכותיי מראש.

שלום,

תהיתי בעניין זה לרגע וקבעתי במהרה, כנראה שקארי הוא השחקן הטוב ביותר בהיסטוריה. למג'יק הייתה ראית משחק, למייקל היה אחד על אחד. ג'אבאר, שאקיל, בראיינט, בירד, מוזס מלון, ראסל, צ'מברליין, אולוג'וואן, כולם היו גדולים.

אחד ידע לכדרר, והשני למסור, לתפוס עמדה, לקחת ריבאונד, פנים לסל, גב לסל. תכונות רבות וטובות שמטרתן יחידה, להקל על המטרה לשמה התכנסנו כאן, ולהשחיל את הכדור הכתום דרך הטבעת.

בעצם, אפשר לומר, איכות השחקן נמדדת ביכולת שלו לקלוע, כל השאר הם רק שיפור עמדה. אם מייקל היה צריך לכדרר, לתת קרוס ואז לזרוק, הרי שקארי פשוט זורק מהחצי. קרי מתאמץ פחות, מקבל עוד נקודה וזהו. יותר מזה אי אפשר לבקש. הוא כל כך בביצוע המטרה שהוא מבטל את הצורך במשחק. רק תן לו כדור, והוא כבר ישים אותו בסל.

דרור

האיש פנומן אדיר, כמו רבים אחרים. ההיסטוריה, עם זאת, נכתבת בכל רגע ורגע. חכה-חכה, תוך מספר שנים יגיע מישהו שקופץ מעל שלושה אנשים מחמישה מטר ונוחת בחישוק. כך שקארי הוא רק שני, או שלישי או שישי בעצם. מי יודע. לדירוגים מהסוג הזה אין סוף ואין גם חותמת ביסוס ואישור. מבחינתי, למשל, לא ברור איך פספסת ברשימה הזו את היונה ההנפלדית למשל, אבל עזוב, זה בסדר. סתם גחמה פרטית.

מפה לשם זה 1.2 קילו טקסט. זמן מצוין לסיים בברכת הבית:

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.