הרבה לפני שנבחר לשמש חבר כנסת נהג עפר שלח לפתוח חלק מטוריו בהודאה המפלילה: "לא ראיתי את המשחק בין אלה לאלה, אבל כך וכך, וגם כך ואחרת". דעתן היה, ועדיין. ופורץ דרך. עדיין? לא יודע, לא עוקב.

חלפו השנים. אחרי הכנסת כאמור אינני עוקב כלל, ולמרבה המבוכה גם ליגת קזינו אינה מפעימה אותי יותר כבעבר. ברם, לפני מספר ימים נזכרתי בסלוגן החצוף של שלח אשר לפיו לגמרי אפשר להסיק מסקנות, להחליט החלטות ולתזז תזות גם מבלי לראות מה בדיוק קרה שם, או אפילו בלי לראות משחק אחד של בני הרצליה בחצי העונה האחרונה, נניח.

ובכן, ולפיכך ובעקבות הדברים, רציתי לומר מספר מלים על יריב עמירם אף שלא ראיתי.

שמוע שמעתי שהחבוב שיחק 40 דקות נגד עירוני נהריה, קלע 14 נקודות, הוריד 7 ריבאונדים ומסר 2 אסיסטים. נגמר בניצחון מקומי בהפרש דו-ספרתי. אותו עמירם שיחק 15 דקות במצטבר ב-7 משחקים לאורך העונה הזו, בעוד ב-24 משחקים נוספים כלל לא זכה לקום מהספסל במהלך המשחק.

"שלח את עמי(רם)" המליץ ודאי האל הטוב בחלומו של מיקי גורקה בלילה שלפני המשחק. ומאמן הרצליה הגיע למגרש, הביט ימינה ושמאלה ואחרי שעיכל לגמרי, לחלוטין, באופן מלא וגם מוחלט, שמרבית שחקניו הישראלים פצועים ולא יוכלו לשחק הפעם, שלח את עמירם מהספסל ומימש חלום של עשרות צעירים מתוסכלים בכל הליגות הבוגרות בישראל.

הוא פשוט נתן לו לשחק 40 דקות. פעם אחת, ברצף, בלי הפרעה, בלי להעיף לספסל על כל שטות או טעות או ניסיון לא יוצלח.

היידה מיקי גורקה, היידה, היידה, היידה (גם אם זה קרה בעקבות פציעות של זה וההוא, וההוא והזה). וגם היידה יריב עמירם, היידה, היידה, היידה (גם אם היתה זו הבלחה חד פעמית, וגם אם לא תהיה לזה המשכיות בחודש הבא או בעונה הבאה).

עד מתי יהיו רוב המאמנים הישראלים לרוב הצעירים הישראלים זאב? כנראה כל עוד רשעים יעלוזו.