ולפינתנו החדשה והמקרית שאין שום כוונה לשמר אותה או באמת לממש אותה לאורך זמן: הצילום של ידיעות אחרונות ביום שישי, בעקבות המשחק של מכבי ת"א ביורוליג.

תקציר אירועים: אחרי פקשוש רציני במחזור הפתיחה וצילום ענק של ריקי היימן משורות האויב הבאמברגי, בעוד הגיבור האמיתי פייר ג'קסון מטושטש ונכלם בפינת התמונה, הגיע משחק מספר 2 עליו טרם דיווחנו. כוכב המשחק היה נוריס קול שהוביל לניצחון על באסקוניה (בשבילי היא במינימום ויטוריה אם להשתחרר מענייני טאו וקאחה לבוראל העתיקים).

ומי קיבל את הצילום הגדול של העמוד הענק ביום שישי: דיאנדרה קיין שחלקו במשחק היה שולי. אוקיי, זה היה אמנם צילום אקשן נחמד, אבל קול לא היה חלק ממנו. לא זוכר אגב למי נתנו קרדיט על הצילום. והעיתון, כדרך הטבע, מזמן לא פה כדי לבדוק.

NBA זה לא אתם. אתם אפילו לא ליגת העל בישראל. אחרי שפיזרתם בזמנו את המשחקים לימי רביעי ו/או שישי לצד חמישי, המגמה התפשטה עם הזמן וגם ימי שלישי נכנסו לתמונה. די לסחרר את האנשים. יורוליג זה חמישי, לא סיפרו לכם על זה?

ובקיצור, המשחק ביום שלישי וההפסד לאולימפיאקוס לא נחשבים, יען ביום רביעי אין עמוד ענק, אין צילום ענק ובעיקר – לא טרחתי לקרוא עיתון. אין אלא להודות: פסקול חיינו – אוקיי, פסקול חיי – השתנה לגמרי. מקולות האוהדים ביד אליהו שעשה דרך עם השנים והיום כבר לא ברור איך קוראים לו, לקולות השיפוצים והבנייה מחדש המלווים את גוש דן זה שנים ולא נותנים מנוח. אפילו עד לרחוב הנשיאותי השקט והנפלא הגיעו, ואין עם מי לדבר בעיקר כי המאזין לא יכול לשמוע בתוך רעש הקידוחים המונוטוני.

עוברים יומיים והנה עוד משחק, מתי הם הספיקו? הפסד נוסף והפעם סוף-סוף הצילום הנכון לאיש הנכון. דשון תומאס היה טוב וקיבל צילום כדמות המרכזית של מכבי ת"א במשחק. בינגו של העורך באותו לילה. אבל רגע – שוב הקרדיט לצילום הולך לאתר מכבי ת"א? מה קרה למוסד צלמי הספורט המפואר של העיתונות הכתובה, סגרו אותו ולא עקבתי? במחשבה נוספת זה הגיוני. אם לפעמים אני לא יודע מתי מכבי ת"א משחקת ביורוליג, למה שאדע מה שלום צלמי הספורט בידיעות אחרונות?

עניין בתוך עניין, דו"ח המשחק הוא עוד מוסד הולך ונעלם. הדיווח של רפאל נאה המכונה גם נאה כרפאל, קצר להחריד ומתקצר כל העת. מה לעשות, מודעת 'סופרגול' שוב תפסה את מרבית העמוד.

מה עוד?

בצהרי היום ראיתי שחקן מעניין. גיא פלטין מקרית שרת חולון, שהפסידה לאחר הארכה במשחק חוץ נגד כצנלסון כפר סבא בליגת התיכונים. שחקן נוער בהפועל תל אביב, רכז גבוה יחסית עם ראיית משחק מצוינת, דוחף את הכדור, עובר מגרש מהר מאוד, מוסר משובח, מצוין במגרש הפתוח, יכולת מסירה ביד שמאל עצמאית בלי שימוש ביד החזקה, זריקה לשלוש קצת איטית/תקועה/מוזרה. לפעמים זה נכנס ולפעמים זה לא.

מודע לאחריות המסוימת והמינימלית שיש לי כמי שיושב מאחורי מיקרופון, גם אם במסגרת צנועה ומול מעט צופים, היססתי דקות רבות עד שלא הצלחתי להתאפק ושחררתי את האמירה המוזרה הבאה.

פלטין, שזו לא הפעם הראשונה שאני רואה אותו, מזכיר לי בתכונות האלה ובסגנון המשחק את לונזו בול. שוב, בפרופורציות הנכונות ובאופן היחסי, כן?

אתם הרי צוחקים בכל מקרה, עכשיו צריך רק לקוות שפלטין לא יגמור כעוד שחקן מני רבים בליגה הארצית, וישדרג עצמו עם השנים לתפקיד התעתיק הישראלי של בול. אם לגמרי במקרה יש עוד הזדמנות לתפוס כמה סנטימטרים אחרונים בצמיחה, קח אותם עכשיו לפני שהסיפור הזה מאחוריך.