לא היתה שום בעיה לזהות את רישאר דאקורי, עושה רושם, ובכל זאת שניים מבני העם הזה הלכו על קרלטון מאיירס ופרדריק וייס.

רישאר במלוא הדרו. רישאר עם גביע באותו פריים. רישאר בגדולתו. רישאר אשר דמותו היתה כה עוצמתית עד שטעה פעם שמעל'ה מזרחי לקרוא לשחקן הזר של מכבי ת"א רישאר גריפית'. אמת היא זו, במו אוזניי שמעתי.

דאקורי היה הרוח החיה, סמל, שחקן עם פאסון, וייצג את הכדורסל הצרפתי בגאון רב. האיש שיחק בערך 20 שנה, רובן בלימוז' וסגר בשתי עונות בראסינג פאריס. יחד עם זה היה אחד השחקנים המרכזיים בנבחרת צרפת והרביץ שם למעלה מ-150 הופעות, זה מה שאני זוכר.

כמה בדיוק? לא זוכר. חשוב לכם – חפשו. כל אחד יכול.

כך או אחרת, אחרת או כך, דאקורי היה לימוז' ולימוז' היתה דאקורי. אלה היו זמנים שונים, מה יש לומר. ישבנו סביב הפינג'אן והיתה מלה חמקמקה כזו, זהות שמה. ידעת שאם לימוז' מגיעה לעיר דאקורי מגיע גם. היום אומרים לך באמברג או מילאנו, לך תדע מי נגד מי ולמה.

עוד מעט בן 60 החבוב הזה ובאמת שאין לי מושג איך יתכן שהעולם הזה לא מקפיא גיבורים לנצח בדמותם ההרואית. לא הגיוני שדאוקרי, המעופף, האתלט, בעל הזריקה המרשימה, יכול או צריך להיות בן 60. הוא צריך להישאר סביב 30 נניח, ולשחק כדורסל כל חייו כשהוא באותו גיל. מישהו חייב להמציא משהו כזה בהקדם, אחרת לא תהיה ברירה וכל החברים בחיל התותחנים יצטרכו לנדוד מתישהו ל'לזכרם'. ומה עשינו בזה? לא עשינו בזה כלום.

ולעניין, הנה שמות הפותרים הפעם:

יובל שושן, שלומי ינקלביץ', רן זיסקין, שהם זיו, שי גפן, אביעד קורמן, יאיר מלכי, מוטי אנגלשטיין, שי הופמן, צורקה, דודי גרינפלד, יואב פינקלמן, שמוליק אבידר, ארז מטלון, אורי גובר, שי פיין, יניב שכטר, רז מלמד, עקיבא אלימלך, גיא נחומי ודני סמיד.

העברתי את כל שמות הפותרים אל אנ-דנ-דינו ראדג'ה, ענק הקומה והרוח מקרואטיה. חיש קל, שזו עברית תקינה לצ'יק צ'ק, קיים אנ-דנ את ההגרלה הקבועה בתנאיו ובהרגליו. בסופו של עניין שלף פתק מקומט, יישר אותו והודיע לי שהזוכה הפעם הוא . . .

הוא . . .

הוא . . .

גיא נחומי!

יאאא אולוהייים, נחומי!

היה פעם שחקן בשם נחומי וינרסקי. מכיר? יודע?

גם אם לא, שלח נא את כתובתך המלאה חבר, ותקבל עד לשם מגנט של כדורסלע, לא פחות ולא יותר.

ועד כאן חידת רישאר דאקורי. אחת חדשה כבר ממתינה לכם, צאו ופצחו אותה פצח היטב, בני העם ובנותיו.