בשבת אחת חמה ומהבילה של קיץ ישראלי טיפוסי, החלו להגיע הדיווחים המטרידים מארה"ב. בהתחלה דובר על מעורבות שלו באירוע ירי, בהמשך נמסר על התבצרות בבית אמו וקרב ירי עם השוטרים ולבסוף הגיעה בשורת האיוב: טיילר האניקאט נמצא ללא רוח חיים. בימים והשבועות הבאים המשיכו לטפטף הידיעות ובדו"ח המשטרתי צוין כי האניקאט החליט ליטול את חייו במהלך אותו אירוע. מה בדיוק קרה שם? נוותר על המז"פ והמח"ש של קליפורניה ונתרכז בהאניקאט הכדורסלן, שהלך לעולמו שמונה ימים לפני יום הולדתו ה-28.

האניקאט סומן ככישרון גדול בגיל צעיר, שיחק ב-UCLA הגדולה במשך שנתיים פחות גדולות שלה (בין היתר לצד מייקל רול) ובסיומן החליט לצאת לדראפט. סקרמנטו קינגס בחרה בו בסיבוב השני מתוך מחשבה שאם הכל יסתדר הוא יהיה גניבה, ואם לא – אז לא. בדיעבד, המחוג הצביע די בבירור על האופציה השנייה ואחרי 24 הופעות ו-1.2 נקודות למשחק, קריירת ה-NBA שלו הסתיימה.

בקיץ 2013 הוא נפלט לאירופה, אמנם לא כשם גדול אבל עם פוטנציאל להפוך לשחקן מוביל ביבשת, בזכות אורך ואתלטיות מהסוג שבדרך כלל לא מגיעים לכאן, ואם כן, זה בדרך כלל על חשבון יכולות אחרות. למרבה ההפתעה – ויש להניח שגם להפתעתו – את הקריירה האירופית הוא בחר להתחיל בעירוני נס ציונה, עולה חדשה שמעולם לא שיחקה לפני כן בליגת העל. מסוג ההחתמות האלו של אמצע אוגוסט, של שחקן שאולי ציפה ליותר מבחינה מקצועית וכלכלית, אבל מישהו לחש את הדבר הנכון בזמן הנכון באוזנו (הנכונה) וגרם לו לבוא לארץ הקודש.

כבר מההתחלה היה מדובר בסיפור הצלחה, גם של הקבוצה הצנועה מלב המושבה שהפכה לאימת הגדולות וגם של האתלט הנפלא, שהתחיל לככב בסרטוני ההיילייטס עם דאנקים וחסימות גדולות. השילוב עם ותיקים כמו מאיר טפירו וקורי קאר ודאי שלא הזיק והרוקי עם הל' לגבו הפך לאחד מכוכבי הסנסציה של הליגה. הוא דורג בטופ 10 במדד, נקודות, ריבאונדים, חטיפות וחסימות, בחירת הזריקות וקבלת ההחלטות השתפרו תוך כדי תנועה ואפילו הקליעה החשודה מבחוץ נפלה באחוזים טובים. דאנק שלו מעל ארבעה שחקנים באולסטאר הביא לו גם הכרה מחודשת בספורטסנטר של ESPN.

נס ציונה הגיעה מרחק סל מעלייה לחצי גמר הפלייאוף ובתום העונה היה ברור שפניו של האניקאט לחוזים ומחוזות אחרים. הוא התחיל בחימקי מוסקבה, זכה איתה ביורוקאפ לצד טייריס רייס והמשיך איתה לעונת בכורה מוצלחת ביורוליג. שנה לאחר מכן קיבל חוזה עוד יותר גדול ונראה עוד יותר טוב באנאדולו אפס – תמיד אפס פילזן עבורנו – וכיכב בניצחון חוץ על מכבי ת"א עם הופעה אישית מצוינת (21 נקודות, 8 ריבאונדים, 5 אסיסטים ובעיקר רבע אחרון מרשים). הוא הגיע איתה לסדרה של 5 משחקים ברבע גמר הפלייאוף מול אולימפיאקוס ועל הדרך, שידרג את אותו דאנק מהאולסטאר הישראלי גם באולסטאר הטורקי והפעם ריחף מעל חמישה שחקנים.

בעונת 17/18, שהייתה בדיעבד האחרונה שלו, הוא חזר לחימקי מוסקבה ולמרות שסבל ממספר פציעות, עזר גם לה להגיע למה שכונה פעם – רק בישראל כנראה – "שלב ההצלבה" ביורוליג. בתום העונה הוא היה סחורה מבוקשת באירופה וניקולה וויצ'יץ' סיפר בדיעבד שמכבי ת"א הייתה קרובה להחתימו, אבל אותו ערב טראגי בלוס אנג'לס קטע את חייו.

רבים יזכרו אותו כנראה בשל אותה תקרית, אנחנו נעדיף לשכוח אותה ולדמיין אותו מרחף מעל הטבעת.