הצילום הזה הוא לא סתם עוד צילום. פרדראג דנילוביץ' מול קרלטון מאיירס, הצמד שהחזיק לאורך מספר שנים את סצנת הכדורסל האיטלקי בכלל ושל העיר בולוניה בפרט.

כל כך הרבה זיכרונות מרגשים וטובים מהתקופה בה הקבוצות ההן והשניים האלה היו מהטובים ביותר באירופה. שנים בהן (סוף שנות התשעים) עקבתי מקרוב, ידעתי, חייתי, הרגשתי, כמעט רציתי לגור בבולוניה, לפחות עד שיימאס.

כל זה הלך ואיננו. ולפעמים קשה להאמין.

אין צורך אמיתי לספר כאן מי היו דנילוביץ' ומאיירס, אני מקווה, ומה היתה השפעתם על הכדורסל האיטלקי והאירופי בשנות התשעים. מה שגם כל אחד מהם זכה כאן לפרופיל משלו בכדורסלע. מאיירס עם פרופיל מפורט בחיל התותחנים, דנילוביץ' עם פרופילון קצר והגיגי-משהו יושב לבטח בין אלילי הסיפרה עד היום, ועד שייגמר יום אחד הכסף לשלם על אחסון כדורסלע-האתר בשרת.

דנילוביץ' חתך עניין בגיל 32 במפתיע. מאיירס, הקלע השלישי בטיבו בליגה האיטלקית אחרי אוסקר שמידט ואנטונלו ריבה, משך ומשך ושיחק עד גיל 40 בערך.

לפני שאני שוקע לתוך זה באופן טבעי לגמרי וצולל אל חומרים מלפני 20 שנים ויותר, בואו פשוט נסגור עניין, כמו דנילוביץ', כי החיים קצרים ולפעמים, רק לפעמים, כדאי להביט קדימה.

מי פתר ומי ענה על החידה המצולמת? כולנו ביחד.

אז בואו נראה: תשובות שגויות לא היו כאן מלבד שתיים: אחת דיברה על דן גיי במקום קרלטון מאיירס (אם כי הפותר הודה כי הוא מתלבט בין מאיירס לגיי, ובסופו של דבר בחר בגיי), ובשנייה תפס בוריס דיאו את מקומו של מאיירס.

היו גם שתי תשובות חלקיות, בהן אנשים סיפרו כי הם מזהים את דנילוביץ' אבל שכחו שהתבקשו לזהות גם את השחקן משמאל.

הנה מספר דוגמאות לתשובות מלאות, ואחר כך יבואו שמות הפותרים עצמם.

כותב אחד: "יש פה ריכוז של תותחנים ברמה של סוכריית מנטוס בקולה. התמונה מתוך הדרבי בבולוניה (בולונזי?) לא סגור על השנה. מצד ימין, פרדרג דנילוביץ' הצלף שאחר כך גם יצא למנש. מצד שמאל עוד צלף-על קרלטון מאיירס. איזה סטייל היה למאיירס, זוכר אותו מתעלל במכבי תל אביב".

טוען אחר: "לכבוד הנשיא שלומות ונצורות, שנה טובה וחגים ומועדים לשמחה וששון. אכן, היטיב כבוד הנשיא לבחור תמונה חגיגית לרגל השנה החדשה, היישר מן הדרבי של בולוניה. בצד השחור, פרדראג (סשה) דנילוביץ', איש, אגדה, חביב הנשיא ועכביש גדול מעטר את זרועו. בצד הלבן, קרלטון מאיירס, האיש והאגדה שעשה את כל הדרך מלונדון כדי לחזור למולדת הישנה ולככב בנבחרת האיטלקית. אכן, היו זמנים ושאר קלישאות נוסטלגיות".

שלישי מעט נעלב: "אין צורך להוריד עד כדי כך את הרמה. אלה קרלטון מאיירס ופרדרג דנילוביץ'".

רביעי תומך בו: "דנילוביץ', מאיירס. יותר קל מהאיור השבועי לילד. במקום להקל עלינו, שהעם ירים סטנדרט".

וגם החמישי: "הגזמת עם הורדת הרמה. תן קצת קרדיט :) סשה דנילוביץ נשמר (אם אפשר לקרוא למה שמאיירס עשה אז "שמירה") על ידי קרלטון מאיירס.

שישי לוקח עמדה: "אלה הם פרדראג דנילוביץ' האגדי וקרלטון מאיירס האגדי לא הרבה פחות".

שביעי חושב דווקא אחרת: "פרדראג דנילוביץ האגדי וקרלטון מאיירס אליל נעוריי האגדי עוד יותר".

איי איי איי. התרגשות גדולה, באמת.

ומכאן אל שמות הפותרים, ומיד אחר כך אל אנ-דנ-דינו ראדג'ה אשר יגריל את שם הזוכה מבין: יואל זיבלטשי, אסף עמית, אביעד קורמן, מוטי אנגלשטיין, יאיר בן אליעזר, יואב פינקלמן, אמרי מלשטיין, גיל גרוס, רז קדרי, גיל בלי שם משפחה, דודי בלי שם משפחה, יאיר מלכי, זאב בלי שם משפחה, אוהד גרייבסקי, שלום קורנבלום, עמית זילברבוש, איתי קדם, דרור ישראלי, ישראל לוגסי, ניר קרן, אור נתנאל, חגי אריכא, שי הופמן, שי רוסינסקי, צורקה, ארז מטלון, דביר שמעון, אבנר דובדבן, שי פיין, הדר עפרוני, יותם בוטנר, דודי גרינפלד.

העברתי את כל שמות הפותרים אל ענק הרוח הקרואטי, אנ-דנ-דינו ראדג'ה, אשר כהרגלו רשם אותם על פתקים, קיפל, קימט, מעך, כיווץ וגם כיווצ'ץ', ואז ערבב, בחש ושלף פתק אחד. פתח אותו, סקר אותו, הפך אותו, הפך שוב ואז הודיע לי שהזוכה הפעם הוא . . .

הוא . . .

הוא . . .

רז קדרי!

יאאא אולוהייים, רז! מכולם זה אתה. זכית בכדורסלע-המגנט. מאמין? קולט?

שלח נא את כתובתך המלאה חבר, ותקבל עד לשם את כדורסלע-המגנט – לא פחות ולא יותר.

עד כאן חידת דנילוביץ' ומאיירס. אחת חדשה ממתינה לכם, צאו ופצחו אותה פצח היטב.

תודה בהזדמנות זו לכל מי ששלח תנחומים על פטירתו של אבא שלי, שנפרד מאיתנו במפתיע ובחטף בגיל 75 בערב סוכות.