מאז שאני זוכר את עצמי, אני אדם אופטימי. מנסה למצוא בכל כוס את החצי המלא. אגב, ממליץ בחום על העיקרון הזה. מאוד עוזר בחיים. נושא הקורונה, המציף כל היבט של חיינו בחודשים האחרונים, הוא טרגי, מבאס, מגביל וכן הלאה, אבל גם בו, פה ושם, יש נקודות אור. הנה אחת, קטנטנה, מהימים האחרונים ממש: התקף צחוק בריא, שלא לומר חסר שליטה על גבול ההיסטרי, לו אחראים אנשי המגזין הספרדי 24segundus. צחוק שספק אם הייתי זוכה לו אלמלא הקורונה.

במה דברים אמורים: לא בדקתי את זה עובדתית, אבל אני מניח שעקב משבר הקורונה, אנשי המגזין, כמו כל גוף תקשורת בעולם, חיפשו מתחת לאדמה חומרים כדי למלא כמה עמודים. התוצאה: דירוג 50 הכדורסלנים הגדולים ביותר ששיחקו אי פעם באירופה. לדעתם, כמובן.

לפי מה שפורסם, הדירוג מתייחס רק לתקופה בה שיחקו האנשים בקבוצות אירופאיות, לא כולל נבחרות, ולכן לוקה דונצ'יץ', שעזב בגיל מאוד צעיר, מדורג נמוך יחסית, בעוד שדירק נוביצקי וטוני פארקר, שהגיעו ישר ל-NBA, לא מדורגים בכלל, או משהו כזה. הסבר נחמד, שלא הופך את הדירוג לפחות מצחיק.

לפני שנמשיך, הנה הדירוג המלא:

50. פליפה רייס

49. טיוס אדני

48. לואיס סקולה

47. חואן אנטוניו סן אפיפאניו

46. דריק שארפ

45. מירזה דליבאשיץ'

44. מתיאז' סמודיש

43.פרננדו מרטין

42. ג'ייסי קארול

41. חואן אנטוניו קורבלאן

40. טראג'ן לנגדון

39. ג'ו ארלאוקאס

38. זוראן סאביץ'

37. סשה ג'ורג'ביץ'

36. ניקולה וויצ'יץ'

35. סשה דנילוביץ'

34. פנאיוטיס ינאקיס

33. ננדו די קולו

32. מייק באטיסט

31. לוקה דונצ'יץ'

30. מנואל ראגה

29. סרגיי בלוב

28. סרחיו רודריגז

27. אלדו אוסולה

26. וולטר שצ'רביאק

25. מאנו ג'ינובילי

24. וויין בראבנדר

23. ריימונאס שישקאוסקאס

22. תיאו פפאלוקאס

21. מייק ד'אנטוני

20. מיקי ברקוביץ'

19. סרחיו יוי

18. ניקי גאליס

17. בוב מקאדו

16. ארווידאס סאבוניס

15. רודי פרננדס

14. חואן קרלוס נבארו

13. דינו ראדג'ה

12. קייל היינס

11. אמיליאנו רודריגס

10. דימיטרי דיאמנטידיס

9. אנתוני פארקר

8. שרונאס יאסיקביצ'יוס

7. בוב מורס

6. דיאן בודירוגה

5. ואסיליס ספאנוליס

4. דראז'ן פטרוביץ'

3. קליפורד לויק

2. דינו מנגין

1. טוני קוקוץ'

ונשאלת השאלה החודרת והמעמיקה - בה דנו פילוסופים והוגי דעות אחרים בכובד ראש ולאורך שנים ודורות - שאלה המורכבת משלוש מילים קטנות, האומרות את הכל: וואט דה פאק?

בסדר, יש כאן לא מעט שועי עולם, שצריכים להיכלל בכל דירוג שהוא, אבל מה היו שאר הקריטריונים לכניסה לרשימה? "כל מי שאי פעם עבר בריאל מדריד, פלוס כמה שמות שאבא שלי ודוד שלי - אוהדי ריאל מדריד - הזכירו פעם בארוחת ערב"? והמיקומים ברשימה? הוצאתם מספרים מתוך כובע, או שהשתמשתם ברולטה תקנית?

יש כל כך הרבה מה להגיד על הבדיחה הזו, ואין לי כוח וזמן להכל, אז החלטתי לדרג את הדירוג, ליתר דיוק - את חמשת ההבלים הגדולים ביותר שלו, לעניות דעתי הלא קובעת. הנה הם, מהחמישי לראשון.

ג'ייסי קרול - פיירלואיג'י מרזוראטי, אנטונלו ריבה, דורון ג'מצ'י, עודד קטש, רישאר דאקורי, אלכסנדר וולקוב, ואלרי טיכוננקו, סרגיי טראקאנוב, איגור קודיילין, אנדרס חימנז, הרוו דוביסון, סטפן אוסטרובסקי ועוד מיליון אחרים - בחוץ. אבל ג'ייסי פאקינג קארול, ששתי מעלותיו הבולטות הן יד מצוינת וגופייה של ריאל מדריד - נכנס לרשימה. כמו שאומרים בספרדית: בראבו.

יוגוס-מה? דראז'ן דאליפגיץ', ראדיבוי קוראץ' (כן, ההוא שעל שמו היה הגביע), דראגן קיצ'אנוביץ', ולאדה דיבאץ'. ארבעה סופרסטארים, כולם נציגי יוגוסלביה האדירה משנות ה-70' ועד התפרקותה של האימפריה בתחילת ה-90', שאין שום אפשרות שהם לא באיזושהי רשימה שמזכירה את הגדולים אי פעם. אין מצב. ושלא יבלבלו את המוח על זה שדיבאץ' עזב מוקדם ל-NBA. הוא שיחק באירופה יותר מדונצ'יץ' ולא פחות מג'ינובילי. העיקר שפליפה רייס בפנים.

גאליס וסאבוניס - באיזה יקום בדיוק יכול מישהו להשאיר את השניים האלה מחוץ לעשירייה הראשונה, או החמישייה הפותחת במקרה של סאבוניס? כאילו - מה? ועוד אחרי מי: רודי פרננדס וקייל היינס? באמת? גם ספאנוליס, דיאמנטידיס, מורס ושאראס, עם כל הכבוד והיקר, לא יכולים להיות לפני הגדולים בכל הזמנים של יוון וליטא, שלא לדבר על גיבור ההבל הבא.

קליף לויק - עכשיו ככה: לויק היה שחקן יוצא מן הכלל בשנות ה-60' וה-70'. באמת יוצא מן הכלל. פאוור פורוורד-סנטר דומיננטי, שזכה בשש אליפויות אירופה ובעוד המון תארים מקומיים. נבחר, ובצדק גמור, גם על ידי בכירי הכדורסל ביבשת לרשימת הגדולים בכל הזמנים. אבל, וזה אבל גדול: מקום שלישי? שלישי? כשמאחוריו נמצאים כל אלה שנמצאים מאחוריו? יכול להיות, אולי, במקרה, בלי כוונה, שזה קשור לעובדה שאת כל 16 שנותיו כשחקן פעיל הוא עשה בריאל מדריד?

דראז'ן - תארו לכם שמישהו היה מפרסם דירוג של גדולי ה-NBA בכל הזמנים, שהיה נראה כך: מג'יק ראשון, שאקיל שני, אלווין הייז שלישי וג'ורדן רביעי. לא היה מתפתח ויכוח בין חובבי הכדורסל לאיזה מוסד סגור לשלוח את האחראים? היה גם היה. זו, פחות או יותר, המקבילה לרשימה הספרדית. השאלה האמיתית, עליה תצטרך לענות ועדת החקירה שתוקם, היא: מי לעזאזל שכח שגם דראז'ן שיחק פעם בריאל? נכון, הוא לא ג'ייסי קארול, אבל בכל זאת.

העיקר שצחקנו. גם זה משהו בימים אלה.

shaharhermelin@gmail.com