עיריית חיפה החליטה לקרוא רחוב על שמה של ירדנה ארזי, בת 70, בעודה בחייה. היא לא היחידה. קדמו לה כמה וכמה (וכמה!) שועי עולם. יהורם גאון ואפי נצר, למשל, והרבה לפניהם גם ביאליק, אחד העם ודיזנגוף בתל אביב, ואוסישקין בירושלים. דוגמא נוספת היא שחקנית התיאטרון ליא קניג-שטולפר, בת 91. יוצא לי לעבור ברחוב על שמה בגבעתיים די הרבה אז אני יודע.

לא אכנס לקריטריונים ולא אתיימר לדעת איך זה עובד ומה המניעים לגבי זה ולא ההוא, או זו ולא אחרת, ומאיזה תחום כן ומאיזה לא. אבל אחרי ששמעתי השבוע את ד. דבורין ב"טור של דני" ברדיו לא הפסקה, עם הפאתוס, המלודרמה, הדגשים בהגייה, התיאור המדוקדק עד זרא, הטקסט הפשוט והלא מתחכם והרהיטות שאין לה אח ורע, הזמן עמד מלכת. נזכרתי שאת הקול הזה אני שומע ברדיו און-אנד-אוף משהו כמו 45 שנים. ובטוח שישנם כאלה שאפילו יותר ממני.

דני דבורין צריך לקבל משהו, זה די ברור לי. אם לא רחוב ממש, אז תעבוד גם סמטה. סמטת דני דבורין. בחייו, כן. ולידו, או בהמשכו, או חוצה דרכו, הייתי מקים גם את משעול רפאל נאה באחת משכונות צפון תל אביב, נניח. האיש עוד מעט בן 80, אפשר להתחיל ולתכנן את זה ולהפתיע אותו בבוא העת. גם לכמה מאבות תקשורת הספורט החיים בינינו מגיע, האין זאת?

ומכאן – לשם.

איגוד הכדורסל הודיע היום שבימים בהם יתקיימו משחקי נבחרת ישראל, נשים וגברים, לא יתקיימו משחקים בליגות הכדורסל השונות. הרעיון הוא לאפשר ליותר פעילי כדורסל להגיע לאולם או לצפות במשחק באמצעים אחרים. סוג של גאוות יחידה סביב הענף, עליה אני כותב לא מעט לאורך השנים האחרונות ואפילו הימים האחרונים (כשכבר יוצא לי לכתוב, כן?).

העניין הוא, שאני זוכר את עצמי מדבר על זה עם אבא שלי ז"ל לפני עשרים שנה או יותר לא פעם ולא פעמיים, במסגרת שיחותינו על דברים קטנים שצריכים לקרות לטובת ולקידום הענף. לא שמדובר בהחלטה דרמטית כל כך, ואני שמח שזה קורה סוף-סוף, אבל לא ברור למה החלטות פשוטות כאלה שהיו צריכות לקרות לפני עשורים מבוצעות כל כך מאוחר. בעצם, ברור. אבל נעזוב את זה.

ונעבור לזה: שלשום, 27.10.21, היה יום הולדתו ה-61 של חביב הסיפרה מייק גיבסון, שהוא גם בעל כינוי במקומותינו: הזיקית. אומרים האומרים וטוענים הטוענים, כי גיבסון נעלם מעל פני האדמה. לא יודעים היכן הוא, לא ראו ולא שמעו. היו בעבר אירועי איחוד כאלה ואחרים בקבוצותיו בארץ לשעבר, הפועל תל אביב והפועל גליל עליון, ומספרים המספרים כי ניסו להגיע אליו. על פי האגדה, או המציאות, אפילו שכרו משרד חקירות כדי לאתר אותו. ומי לא בא? הזיקית.

הוווו זיקית רבת הוד וחסד. השנים משכיחות את הפלא, אבל סנטר כחוש בגובה 2.11 שזורק שלשות ומעדיף על פני מגע בצבע – ועוד מוחלף על ידי קבוצה אחת וזוכה באליפות עם קבוצה אחרת - ראינו כאן מול העיניים כבר לפני קרוב לשלושים שנים. זוכרים אותך מייק. הפצע נא בזמנך בארץ הקודש, החול והחום. נשמח. יום הולדת שמח בהזדמנות זו.