זה שאני פארש, ידוע. זה שהאחרים יותר פארשים ממני . . . נו, את זה אתם תשלימו. אני יודע רק דבר אחד: אתמול בלילה, בערך 100 שעות אחרי שהסתיים המשחק של הפועל ירושלים נגד אקדמיק סופיה בבולגריה, נזכרתי לעדכן את הנתונים מהמשחק בטבלה המצטברת של הפועל ירושלים בגביעי אירופה. סוג של סטייה, שאני נוהג להקפיד לגביה.
ומה גיליתי? שבעיצומו של המשבר הגדול ביותר שפקד את מאיר טפירו בהפועל ירושלים מאז שהוא משחק בה, האיש הפך בזכות סל אחד שקלע בשלוש הדקות שנתן לו דן שמיר, למלך הסלים של הקבוצה בגביע אירופה בכל הזמנים. אז למה אני פארש? כי נתון כזה הוא סוג של ניוז לכל דבר, בטח במצב הנוכחי של טפירו, בטח אחרי הפסד כל כך אומלל כמו שספגה ירושלים בסופיה. משחק שהיה לה ביד.
זה גם נתון שיכול להזכיר לשמיר מיהו האיש ההוא שיושב שם על הספסל, כוסס ציפורניים בעצבים ומחכה לרגע שלו כאילו היה בן 18 וחצי. איך שלא יהיה, קבלו את זה שוב: מאיר טפירו הוא מלך הסלים של הפועל ירושלים בגביעי אירופה בכל הזמנים. סקופון נאה, תודו.
יש לו 678 נקודות והסל המסכנצ'יק שהוא קלע שם בסופיה הקפיץ אותו בנקודה אחת מעל קני וויליאמס, מי שנשא בתואר הזה עד היום ועכשיו הוא רק סגן. השבוע, בבית נגד אוסטנד, טפירו יציין הופעה מספר 50 כשחקן ירושלים בגביע אירופה. רק שני שחקנים בירושלים שיחקו לפחות 50 הופעות בגביעי אירופה: פפי תורג'מן ואייץ' וולדמן. יכול להיות שזו תהיה תחילת התפנית באשר לעתידו ולתפקודו בירושלים העונה. ואתם יודעים מה? יכול להיות גם שלא.
בדרך כלל סטטל'ה עוסקת בנתונים שקשורים לנבחרת ישראל או למכבי ת"א, ולו רק בגלל שההיסטוריה של הפועל ירושלים לא הכי ממושכת בעולם. והנה, לטפירו יש כבר 678 נקודות וזה מספיק לו כדי להיות ראשון. מבט קצר, סתם ככה מתוך סקרנות, לרשימה המקבילה של מכבי ת"א, מראה שהמאזן הזה היה מדרג את טפירו במקום ה- 26 בלבד, אי שם בין גיא גודס מעליו לראדיסב צ'ורצ'יץ' מתחתיו. ככה זה בקבוצה שהאיש הראשון שלה ברשימה, מיקי ברקוביץ', קלע יותר מ-3,500 נקודות בגביע אירופה.
בשולי הדברים יש לומר (או כפי שפעם, בגל"צ, לימדה אותנו אילנה דיין האגדית לומר: 'ובתוך כך'), נכנס מריו אוסטין למקום העשירי בדירוג כל הזמנים של ירושלים, כשהוא מדיח משם את מוטי דניאל שנפל שלב אחד לאחור. כאילו להוכיח, עד כמה קצר המרחק למעלה ברשימה הזו.
אוסטין, עם קצת מזל, ידורג במקום הרביעי בכל הזמנים עד תום העונה הזו. בשבועות הקרובים נלווה אותו כאן שלב אחר שלב. הוא גם היחיד שיכול לסכן את טפירו, לפחות תיאורטית, אם ימשיך לשחק בירושלים גם בעונה הבאה. וזאת למה? כי כל השחקנים במקומות 2 עד 9 כבר לא פעילים בקבוצה.
ולסיום שוב מזל"ט לטפירו היקר, שעובר זמנים קשים. מישהו כבר יידע אותו על הבשורה שפורסמה כאן באיחור של 100 שעות, אבל אם זה יגרום לו לחיוך קטן תבוא הוכחה נוספת לטענה, לפיה תמיד עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.