ממרחק השנים אני לא זוכר במאה אחוז מה נסגר לגבי שמו הפרטי: מתיאס, מתיאש או מתיאז'. על שם המשפחה התקבענו: סמודיש, למרות שגם במקרה הזה היו מחלוקות (סמודיס? שמודיס?).
כך או אחרת, אחרת או כך, כדורסלע-האתר, ממשיך דרכה של סיפרה בסלע, העמיד לא מעט שמות על דיוקם לאורך השנים החל מיוברט רוברטס, דרך ראדיסב צ'ורצ'יץ' ועד דייויד אנקראם. אבל כל זה היסטוריה. נסכם כרגע על סמודיש וזהו.
סוסון-שור סלובני זה, די אהבנו אותו בזמנו. מה יש לומר.
והנה פתאום, שנים הרבה לאחר פרישתו, הוא מופיע משום מקום בכדורסלע-האתר ונאלץ להמתין בבושת פנים עד שיתפנה אליו הנשיא-הסוכן, שכבר אין לו זמן לשבת ולכתוב ומעיינות יצירותיו יבשו מרוב עיסוק ביומיום, בשוטף, בשגרה, בעבודה, בדאגה לזולת ולאחר ולא לכתבים הפרטיים, האישיים, מרונני הנפש – וכל זה לרווחת העם כמובן.
עצוב משהו, לא נכחיש זאת. ברם אומרים האומרים ומדווחים המדווחים, שהזמנים השתנו. גם שערנו, יש להודות, אינו שחור כעורב אנימור. ולא נדבר על המשקל העודף, כן?
ומכאן – לשם. כלומר, לעניין.
סמודיש, בן 42, היה פורוורד פיזי עם קליעה טובה שידע מה טוב לו בחיים, אם לתמצת למשפט אחד. זו הסיבה שהעביר 5 עונות ברציפות בעיר הכדורסל בולוניה, אשר אין חודש אשר נפשנו אינה כמהה אליה לפחות במשך יום או יומיים. לצעוד ברחובותיה, להיזכר ברגעים הגדולים, להבין שכאן, במקום בו עמד מלון, ישנו יום סופרמרקט גדול. ושם, בסמטה בה מכרו המהגרים מאפריקה מציתים מהבהבים, לא נותר להם זכר.
אייי בולוניה, בולוניה.
לשם הוא הגיע מנובו מסטו בה שיחק שש עונות ברציפות, לא רבים זוכרים זאת. ואחרי התקופה באיטליה עבר לצסק"א מוסקבה במשך שש עונות והתעשר עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. הוא סגר את הקריירה עם עונה אחת בצדביטה ועונה אחת אחרונה בהחלט בנובו מסטו בה החל הכל. נשמע כמו סיבוב יפה, מכובד, מעניין שהתחיל ונגמר באותו מקום. נאה כרפאל לפחות, אם לא יותר.
מדובר באלוף יורוליג שלוש פעמים: פעם אחת עם וירטוס בולוניה ופעמיים עם צסק"א מוסקבה. וזו רק הקצפת שמכסה עוגה טעימה ומשביעה עמוסה בתארים בכל הרמות והמסגרות. ככל הידוע הוא חי בשלווה ובנחת באיזור נובו מסטו עד עצם היום הזה. שמא נסע אליו לראיון בשש עיניים? שמא אינדיד, ברם כנראה ברמת הפנטזיה.
ומעניין לעניין. אלה שמות שועי העולם שזיהו את סמודיש המכובד ושלחו פתרונות נכונים לתיבת המייל הנשיאותית בכדורסלע-האתר: יונתן שר, אייל גבעוני, סמי זליקסון, עופר שמור, דור רוטנשטרייך (שתמיד מזכיר לי את רון שטרייכמן, השחקן לשעבר), שי פיין, אורן עפרון, אמיר שהרבני, גיל גרוס, שלומית ליפשיץ, יוסי אלגרנטי, אור נתנאל, דודי גרינפלד, אלירז פולק, דביר שמעון, שמוליק אורנשטיין, בועז ברינדט, יניב שכטר, גילעד שחר, יניב שפירא, יוסי וייס, עמית פיין, רועי לבבי אילת, אסף הדר, אהד אפרתי, דני סמיד, אלעד נווה, דן ארטובסקי (מה שלום בני?), אמיר מטרי, הדר עפרוני, ארז מטלון, אבנר שיפמן, אסף עמית, שלום קורנבלום, דודי ללא שם משפחה, יואב פינקלמן, רונן ציון, אביעד קורמן, רן זיסקין, סר ש. הרמלין בכבודו ובעצמו, שני מאיר, אליהו עטיה, איתי עייק, אבנר דובדבן, מוטי אנגלשטיין, חגי זינגר, וגם צחי לה מוסקטר המפורסם, צביקה מליניאק, שמעון צנעני ואלברט סמודיש. כן-כן, גם אלברט.
והיו גם פתרונות שגויים ובהם גילי מוסינזון וגרגור פוצ'קה.
סופו של סיפור הוא, שכל השמות הועברו אל אנ-דנ-דינו ראדג'ה, ענק הרוח והקומה, אשר מגריל עבורנו את הזוכים בחידת כדורסלע לאורך השנים. ראדג'ה רשם את כל השמות על פתקים ואחר כך קיפל אותם, מעך אותם וגם כיוותץ וקיווצ'ץ' וערבב ובחש שוב ושוב ושוב, ועוד שוב אחד ליתר ביטחון, ואז כשנמאס לו מעצמו הוא פשוט שלף פתק אחד, שחרר את הקיווצ'וץ' והקימוט, יישר היטב והודיע לי שהזוכה הפעם הוא . . .
הוא . . .
הוא . . .
יוסי אלגרנטי!
יאאא אולוהייים, יוסף! זכית בכדורסלע-המגנט ואין מה להוסף!
שלח נא את כתובתך המלאה חבר, ותקבל עד לשם את כדורסלע המגנט, לא פחות ולא יותר.
ועד כאן חידת סמודיש, אחת חדשה ממתינה לכם. צאו ופצחו אותה פצח היטב.
שלומות ונצורות ובהצלחה.
