נעשה את זה קצר הפעם ומסיבה פשוטה: אחד הפתרונות היה כל כך ממצה ואפילו מרגש, שהחלטתי לוותר על הקונספט הקבוע ולשחרר את מפעיל ההגרלות שלנו, אנ-דנ-דינו ראדג'ה, ולאפשר לו שבוע חופשי. ולפיכך, באין הגרלה ובאין טקסטים מיוחדים בואו ניגש ישר לעניין.

האיש שהתבקשתם לזהות היה ג'רמיין גאייש (שמו נכתב עם S ולכאורה אמור להישמע גאייס, ברם אי-אז בימים בדקתי זאת היטב, ככל הזכור לי, והתברר כי שמו נהגה עם האות ש. כאמור – ככל הזכור, יען עברו שנים רבות מאז ומי יודע, אולי אני טועה).

הוא שיחק בליגה הלאומית עם מכבי קרית מוצקין בעונת 1996/97, עלה איתה אל ליגת העל והמשיך שם לעונה נוספת. אחר כך חזר למכבי חדרה בליגה הלאומית ולשתי עונות נוספות בליגת העל עם אליצור קרית אתא בשנים 2000 עד 2002. סך הכל היו לו 1,268 נקודות ב-65 משחקים ו-19.5 נקודות בממוצע בליגה הבכירה. לימים גם זכה באליפות צרפת יחד עם חוסיין בשוק במדי לה מאן.

הגיעו מעט פתרונות הפעם ואיש לא התהלל ביכולותיו, או רטן נגד הנשיאות על כך שהחידה קלה מדי. שמות שועי העולם שזיהו היטב: דני אליצור, זאב לפידס, צחי מזרחי, אמיר מטרי, דרור קורמן ואביעד קורמן.

שגיאות שהגיעו כללו את ג'יימס פורסט וארבע פעמים מרכוס האטן.

מגנט כדורסל הולך אל אביעד קורמן, ששלח פתרון ארוך ועלילתי והנה הוא כלשונו:

"לנשיא היקר שלומות ונצורות,

זמן רב עבר מאז כתבתי לך לאחרונה. ימים לא פשוטים עוברים עלינו בניסיון לכוון את ארבעת היורשים לכיוונים נכונים בחיים ולמצוא להם קורת גג מתאימה לגדול ולהתפתח בה. מאידך, ימים רבים הרבה יותר חלפו מאז פגשתי לאחרונה את ג'רמיין גאייס (להלן J) שהיה מן הדמויות שעיצבו את בחרותי.

בימים ההם של סוף שנת אלפיים הייתי תלמיד שמינית עם הרבה זכויות ומעט חובות וגיליתי את חדר הכושר והמשקולות. כמה שבועות אחרי שהתחלתי לעבוד הופיעו בחדר הכושר שני אמריקאים ארוכים והתחילו להרביץ אימונים מרשימים. היה לנו ברור לגמרי שהם מקצוענים ובירור מהיר העלה שהם הגיעו למכבי קרית מוצקין, ששיחקה והתאמנה באולם גושן המיתולוגי, בו גם קיימנו שעורי התעמלות. ג'רמיין ומת'יו גרין הפגינו המון כריזמה ואימצו אותנו כמו אחים גדולים. פער של חמש-שש שנים, ניסיון חיים של אוניברסיטה וקריירה ספורטיבית בינלאומית הרשימו אותנו עד מאד ועד בלי די.

די מהר הגיעו הזמנות למשחקים ושמחנו לגלות שהשניים הם לא רק טיפוסים מגניבים, אלא גם שחקנים לעילא והקבוצה שלנו, שחוותה כישלונות מהדהדים בניסיונות העלייה בכסף גדול עם בורקו ראדוביץ' וברנרד דיי התחילה לנצח בלי הכרה.

הייתה זו עונת קסמים עם הקפטן ג'קי דוד, עם שרון אברהמי האליל (מאז אני עוקב אחריו בגאווה), איציק כהן שכבר היה בשלבי פרישה ועבר לעבוד במת"מ, אבל בלילות עוד דחף וחסם בכל הכוח, והצעירים סער שפירא, אלעד ענבר, בועז גלעם ובעיקר אילן נניקשוילי (בן השושלת המרשימה מקרית אתא), ליאור קוצ'ינסקי ושלמה יאסו, שלמד בכתה המקבילה והיה קפטן נבחרת בית הספר. בהמשך הגיע גם ארז חזן ועזר להשלים עלייה היסטורית והעפלה לחצי גמר הגביע ביד אליהו המיתולוגי, שם שרף ג'רמיין שלנו את עודד קטש עם שלוש עבירות מהירות בתחילת המשחק, בדרך לתבוסה מהדהדת שכולה ניצחון על עצם ההגעה למעמד הרם.

באותה עונה הגעתי לכל המשחקים (כולל משחקי חוץ, אליהם נסעתי עם השחקנים ונכנסתי על חשבון הקצאות הכרטיסים של הנהלת המועדון) והחברות עם השחקנים פרחה. ג'רמיין המשיך גם לליגת העל יחד עם האליל דריק גרווין ועשה דברים יפים גם שם, אבל מת'יו נעלם וכנראה ויתר על קריירה ספורטיבית.

לימים, ג'רמיין חזר לגושן כאורח במדי מכבי חדרה ואני, חייל משוחרר, באתי במיוחד לראות את המשחק וירדתי לברך אותו בסיום. היה מרגש ביותר.

לאורך השנים עקבתי אחר הקריירה שלו וראיתי שעשה חיל בליגה הצרפתית והמשיך לקריירה ארוכת ימים, אבל אותם הימים בהם התגורר ברחוב יששכר והתאמן איתנו במכון ייזכרו תמיד כימים בהם החל את דרכו וכשנת הקסמים של ג'רמיין.

האיש כופף ברכיים בהגנה, קלע, חדר, העיף את מת'יו להאלי-אופים ובעצמו סיים מסירות אומן של אברהמי. אליל היה ואליל יישאר לנצח ורק תואר חביב לא קיבל מעולם. אולי עדיין לא מאוחר לשנות זאת".

שלח נא את כתובתך המלאה, החבר קורמן, ותקבל עד לשם מגנט כדורסלע.

ועד כאן חידת ג'רמיין גאייש. חידה חדשה ממתינה לכם, צאו ופצחו אותה פצח היטב, בני העם ובנותיו.