איזו עונה היתה למולי קצורין. רגע אחד הוא ישב בתדריך הוידיאו של הפועל ירושלים נגד רומא כחבר מן המניין בקבוצה, כשלמעשה ליווה את הקבוצה כפרשן הערוץ הראשון.

אחר-כך, באיזשהו שלב, הוא הפך למנהל המקצועי של אליצור-מכבי נתניה. או שמא היתה זו מכבי-אליצור נתניה. חודשיים בתפקיד, כשהוא חף מהשפעה ישירה על קבוצת הנוער, ואולי בכל נתן להם נאום ציונות סטייל רלף בחדר ההלבשה, כבר התנקזו אליו הטלפונים מהתקשורת שחגגה איתו זכייה באליפות.

כשהוא נושא ונותן ככל הנראה עם אנשי נימבורק מצ'כיה, התמנה לפתע לתפקיד יו"ר איגוד השופטים כשמאחוריו רקורד בהחלט יוצא דופן: אף לא משחק אחד כשופט, או ביקורת שיפוט אחת בחייו. כאילו לא היה די לענף מקוצר ידו של יענקל'ה סנדלר.

עוד הוא חוזר ומתראיין מתוקף תפקידו, והעסקה אושרה. קצורין חוזר לאמן.

ספילברג לא היה מסדר לו תסריט תעתועים טוב מזה.

העסק הזה, שקוראים לו לשבת בצד, מאוד לא פשוט. תראו את צביקה שרף יושב בכל מחזור על כסא הפרשן, נוסע לגליל, לנהריה, לאור יהודה, לטיז אל נאבי. האיש מת לאמן, כמו קצורין, אבל ליגת העל וגם הזמן שעושה את פעולותיו הטבעיות דחקו אותם הצידה.

הם מבוגרים, הם מחזיקים מעצמם, יש להם רקורד מרשים ומוכח, והם קשוחים מספיק כדי לא להרשות לעצמם לאמן ב-30 אלף דולר לעונה. מילא כשמדובר בנבחרת ישראל, שרף הפטריוט היה מתגייס לעזור לה בטורניר ההזדמנות השנייה גם אם היה עובד בחינם לגמרי, אבל ראשל"צ? רמת השרון? ר"ג? גליל? לכל דבר יש מחיר. והתג של שני המאמנים האלה, שעבדו לא מעט שנים באירופה ובנבחרת ישראל, כבר לא תואם את הליגה שלנו.

זה בעיקר עצוב, שחלון הראווה של הכדורסל פולט בזה אחר זה את הנכסים שלו. לצביקה שרף, מולי קצורין, משה ויינקרנץ ומיקי ברקוביץ', אמור להימצא מקום כמתווי דרך בליגה הזו. אם בראשות מנהלת הליגה, אם כמאמנים מובילים בליגה, אם בראשות איגוד הכדורסל, אם כיזמי קבוצה גדולה וחדשה בבאר שבע או אילת. זה לא קורה.

אז קצורין יאמן בטיז אל נימבורק (איכשהו אני בטוח שנחמד שם), שרף יצעק דברי טעם מאלפים ב"יציע העיתונות", מקום שלדעתי הוא בכלל לא אמור להיות בו, מוישל'ה ימשיך להישכח כמת מלב (טפו טפו, חלילה וחס, זה פשוט ביטוי שלקוח מהתנ"ך, סיפר לי פעם אלי סהר) ומיקי יחפש להתאחד עם ראש העין/בית"ר טנטורה כדי שלא להיתקף על ידי פוביה שאינה מוכרת לו: היעלמות מאור הזרקורים.

בהצלחה מולי, אבל רק תדע שזה, פה ושם, אפילו קצת, די מבאס אותי לראות שככה מתנהל עולם.