מחוז מרכז, ליגה ב', גן רווה מארחים את אור יהודה. 100 אוהדים ביציעים, חלק מהם עם תופים. גן רווה עומדים על מאזן של 0-8, אור יהודה, שזה אנחנו, עם אותו מאזן בדיוק.
מה זאת אומרת אנחנו? אני מאמן-שחקן שם, ואח שלי מנג'ס לי כבר חודש לתת איזה קטע בעניין הזה, אז הנה הוא. הקטע.
עלה אור יהודה היא קבוצה שהקים מוטי בן בסט, בן 33 היום, שאותו אני מכיר עוד מהימים המשותפים מנבחרת הנוער אצל צביקה שרף ויורם חרוש. בן בסט מנהל את בית הספר לכדורסל של אור יהודה, ובזכות השיגעון שלו הצלחתי לגרד את עצמי ולחזור לשחק קצת. ולאמן. ביחד. כן, אני מאמן-שחקן.
ואם אני מאמן-שחקן, בן בסט הוא יו"ר-שחקן. הוא אחראי על כל העסק הזה, ארגן תיקים לכולם, הסעות למשחקי חוץ, גופיות דו-צדדיות. אין דברים כאלה בהרבה קבוצות בליגה ב', אם בכלל. בזכותו, יש לנו בקבוצה גם את אורי שלף, אח של גור, ואת טוהר חיימוביץ', ששיחק בליגת העל.
השחקן החמישי בחמישייה הפותחת מתחלף כל פעם, בדרך כלל זה אלעד שוקרון אבל אתמול בגן רווה זה היה מושיקו, ששיחק בעבר בליגה הארצית. האיש עשה בערך עשרים נקודות אתמול, תנו לו כבוד. ואל תשאלו אותי מה שם המשפחה שלו, אני לא חזק בזה.
כראוי למשחק שיש בו ריח של עליית ליגה, גן רווה הביאו אוהדים ונתנו לנו פייט חזק מאוד. במחצית הובלנו 36-37 בסך הכל, אבל אחר כך ברחנו להם ונגמר 78-95. קשה מאוד לעצור אותנו בהתקפה, יש לנו כמה סילונים שרצים מהר וכמה גאנרים מצוינים. אורי שלף ואני כבר לא רצים, שיקלעו האחרים, זה לא בשבילנו.
אתם חושבים שזה קל? משש בבוקר אני על הרגליים, יוצא לעבודה הראשונה שלי, חוזר הביתה קצת ויוצא לאמן את הנערות של הפועל פ"ת. למי יש כוח בכלל לשחק בערב? למי יש כוח בכלל להגיע לשעות הערב? ובכל זאת, איכשהו החזקנו מעמד במשחק הזה.
במחצית השנייה עצרנו אותם הגנתית, התחלנו לשמור. גם ככה הם הגיעו ל-78 שזה הרבה מעל למה שאנחנו מאפשרים בדרך כלל. אני חושב שממוצע הספיגה שלנו הוא באזור 60 נקודות, אבל לך תוכיח את זה. ליגה ב', אין סטטיסטיקה.
בהתקפה, כבר אמרתי, אין מי שיעצור אותנו. יש לנו כמה שחקנים שיכולים לעשות נקודות בקלות. טוהר חיימוביץ', למשל, שהתחנה האחרונה שלו בליגת העל היתה גבעת שמואל עד כמה שאני זוכר, עושה את המגרש בארבע שניות. הוא מהיר כמו דרור חג'ג'. אין לו בכלל בעיה לשחק, נניח, בליגה הלאומית, אבל הוא פה, איתנו. כנראה שכדורסל ברמות של מקצוענות או חצי מקצוענות לא ממש מעניין אותו יותר. היו לו איזה 25 נקודות בניצחון, שהעלה אותנו ל-0-9.
אורי שלף ואני לא קולעים הרבה. אנחנו משחקים בעמדות 4 ו-5 ושומרים על הגבוהים של היריבה. שנינו קולעין 7-8 נקודות למשחק כל אחד, ולא צריך יותר. שאר הציפורים כבר מביאים אותנו ל-90 נקודות במשחק. מוטי וטוהר ומושיקו עושים את הנקודות, ויש גם איתי, קלעי שלשות ואורן, מחליף לרכז, ואייל, מחליף לגבוהים, שעושים סלים די בקלות. כמו שאתם רואים, מקצוענות נטו. אני, המאמן, מכיר את השחקנים בשמות הפרטיים בלבד, אבל עובדה שזה מספיק כדי לנצח. מצטער אורי, זה הכי קרוב שמצאתי.
בקיצור, כמו שזה נראה, אנחנו אמורים לעלות ליגה. יש לנו עוד משחק אחד בחוץ נגד נצר סירני שהם קבוצה טובה, ונצטרף לארח את גן רווה בהמשך. את שתיהן כבר ניצחנו בהפרשים גדולים, ואם לא יהיו הפתעות נעלה לליגה א'.
כילד, אני זוכר שהרבה מאוד מבוגרים בני 40 ו-50 שיחקו בליגה הנמוכה ביותר. אז זו היתה ליגה ג', היום ליגה ב', ויש הבדל גדול. המון צעירים משחקים בשביל הכיף בליגה הזו, הרבה חבר'ה בני 22, 25, 27. אנחנו, לעומתם, חבורה של זקנים. בן בסט ואני בני 33, עוד מעט כבר 34, מושיקו בן 36 וגם אורי שלף כבר בן 35, אולי 36. פתאום כולם ילדים מסביבנו.
אבל מתברר שהגיל לא מפריע לתרגיל. לפחות בינתיים. והנה, מפה לשם נהיה לכם התרגיל של גיל. קצת כמו במתמטיקה: מ.ש.ל
