ברור לגמרי שכל מה שאכתוב כאן לא מציאותי ואינו עומד בקנה אחד, אפילו לא בשניים או בארבעה, עם מה שקורה בשטח או עם הצרכים של המכנה המשותף.

ובכל זאת, הלך עלינו. הפכנו להיות בדיוק כמותם. ממש כמותם. כמו אלה מהענף האחר, שזכות דיבור ואזכור אין להם כאן, בכדורסלע.

מכירים את החוכמולוגיה החדשה, משהו בנוסח: 'אהה, והיה גם משחק'? ודאי שאתם מכירים. היא צצה מכל חור, מדווחים עליה חדשות לבקרים וניוז ללילות. סוג של 'כן, את מי זה מעניין', או 'אוקיי, בגלל שבכל זאת אנחנו מוכרחים לסקר אירועי ספורט, אז נספר לכם גם את זה'.

הברדק האטומי סביב הספורט אכל כל מה שזז. פעם זה נגע רק בענף ההוא, שמתהדר בסיפורים בלי סוף שלא קשורים לשום דבר. רימונים וחזיזים, מכירות משחקים, שופטים באדום, שחקנים בירוק, זה קילל, ההוא ירק, קללות גזעניות ביציעים נגד שחורים וערבים, גועל נפש בכל מקום. ובסוף, תחת כותרת ביניים או משהו: 'אהה, והיה גם משחק'.

אז זה הגיע גם אלינו. בלבלו לנו את המוח שבוע שלם עם דני קליין ומוני פנאן, שני סיפורי אגו שלא מוסיפים שום דבר טוב לאף אחד. לא מחכימים, לא מלמדים, לא מחנכים, לא ספורטיביים, שוליים וצדדיים. והתקשורת רצה ומפזזת ומנפחת והיסטרית. 'אהה, והיה גם משחק'.

היה גם משחק, עוד משחק, בין מכבי ת"א להפועל גליל עליון. נכון שהוא לא כל כך מעניין, כי התוצאה ידועה מראש. יחד עם זה, הייתי רוצה לשמוע או לקרוא על ה-29 ו-17 של ג'יימי ארנולד נגד הקבוצה הראשונה שלו בישראל; לקבל יותר פרטים על הפציעה של ליאור אליהו ומה הסיכויים שישחק נגד פרטיזן; על היכולת של רוברט רות'בארט, 2.17 שמכבי השאילה לגליל, ועל המושאל ההפוך – עמרי כספי למכבי ת"א; על עודד קטש שחזר שוב להיכל ובתוך תוכו ודאי היה מת לניצחון קטן בנקודה; קצת יותר פרטים, קצת יותר חוות דעת, קצת יותר תגובות.

ומה על פרטיזן בלגרד? מה אומר דרובניאק על ניקולה וויצ'יץ', ומה קורה עם וונטיגו קאמינגס, שתפר את ביינום במשחק הקודם. והכי חשוב – סשה דנילוביץ' האלילי, מגדולי שחקני אירופה בעשור הקודם, הגיע או לא הגיע? אין צ'אנס. מוני פנאן ברוגז, דני קליין נעלב, דייויד פדרמן כועס, ארקדי זועם - אז שום דבר אחר לא מעניין.

זה מה שהקהל רוצה לדעת, זה מה שהקהל מקבל.

ואתם יודעים מה, ממש נגד הדברים האלה, העיוותים האלה, ולמען עתיד שפוי יותר וקהל רציני ומקצועי יותר הוקם כדורסלע. מלים גדולות, אבל ממש ככה. בינתיים, אנחנו חיים ובועטים והמספרים אפילו הוכפלו מאז קם האתר הזה. תמיד-תמיד נהיה מיעוט, אבל כל עוד בוערת בלב האמונה שהצדק איתנו ולא עם העדר החיים נראים מצוין.

יצאתי לחופשונת, כן?

אז שלומות ונצורות לכם וניפגש שוב, בתקווה שזה יקרה כבר על הבוקר של יום ראשון.