סוף השנה האזרחית הוא שעתם הגדולה של כל האסטרולוגים, גרפולוגים, נומרולוגים ושאר ה'לוגים' הרבים והשונים. הנה להם הזדמנות נאותה לפרוש קבל טלוויזיה, עיתונים ואתרי אינטרנט את כל הידע הרב שצברו בפקולטה לאיצטגנינות ע"ש הארי פוטר או משהו כזה, ולחזות "במדויק" מה יקרה בשנה הבאה במישור המדיני-פוליטי-חברתי-ספורטיבי וכו'. לא משנה כמובן כהוא זה העובדה, שבעשרים הפעמים האחרונות בהן ניסו את כוחם, הזכירו אחוזי הפגיעה שלהם את אלה של אטלנטה הוקס (היידה!). הם בשלהם ויהי מה.

ואנחנו מה? או, טוב שאתם שואלים. מאחר שבניגוד למקורות מידע אחרים, לוקחים אנו ברצינות תהומית את חובתנו המקצועית והמוסרית לקהל גולשי 'כדורסלע' - שעל פי דיווחי יו"ר הדירקטוריון הולך ומתרבה כניצחונותיהם של הפיניקס סאנס לפחות - נימנע בכל תוקף מהימורים נלוזים מסוג אלה. במקומם, נגיש לאלתר תחזית אמינה, בדוקה ושאינה ניתנת לערעור: דורון ג'מצ'י ומיקי ברקוביץ' יישארו בראש רשימת גדולי הקלעים שלנו לעד, לתמיד, פור אבר ולנצח נצחים!

כן-כן כך בפירוש: ל-ת-מ-י-ד. מבט מקרי אל טבלת מאה הגדולים, בה נתקלתי אמש בשעת לילה מאוחרת יחסית, מבהיר זאת מעל לכל ספק. לזכותו של הג'מצ'י הבלתי אפשרי נזקפות 9,580 נקודות, בעוד מ"ם-יו"ד מתהדר ב-8,236 משלו. אחריהם, שורה ארוכה ומפוארת ביותר של טובי טובינו לאורך הדורות, כולם כאחד פנסיונרי הליגה הבכירה, ורק יחידי סגולה כתומר שטיינהאור וג'ו דאוסן עדיין קולעים בליגות נמוכות יותר.

רק בשלהי העשירייה השישית מבליח השחקן הראשון שעודו פעיל, הלא הוא מאיר טפירו האגדי, שבאוסף נקודותיו הפרטי שלושת אלפים ומשהו. במאזנם של הפעילים הבאים בתור (משה'לה ברנר, אורן אהרוני, ברק פלג ואחרים) נמצא כמובן עוד יותר פחות נקודות, ומה שיותר משמעותי - ממוצע צבירה שגם בעוד עשר שנים לא יביא אותם אפילו לכיוון העשירייה המובילה.

עזבו לרגע את העובדה הדי בסיסית, שבסמטאות ליגת העל לא ממש מסתובב כרגע מישהו, שגאנריותו מזכירה אפילו בשמץ את יכולותיהם המופלאות של שני הגדולים. אבל נניח, בשם המתמטיקה ותיאוריות ההסתברות למיניהן, כי פתאום יתייצב לו איזה הלפרין-בורשטיין-נאור-כספי-איתן-מישהו, שיעלה דרמטית את הממוצעים שלו לאזור ה...לא יודע - נגיד 25 למשחק. בעונה של 30 משחקים בערך, יגיע אותו צלף בלתי ידוע כרגע ל-750 נקודות, ומכאן שהוא יזדקק לאחת עשרה או שתים עשרה עונות רצופות שכאלו, בלי לרדת בממוצעיו ולו לעונה אחת, כדי להגיע למיקי, ועוד שתיים כדי לעבור את ג'מצ'י. והרי זה סביר והגיוני כמו זכייה באליפות של אטלנטה (היידה!), או מסירה של וויל ביינום.

אי לכך ובהתאם לזאת, מוכן המדור לשים את יהבו המקצועי על כף המאזניים ואת כספו על קרן הצבי, להרחיב את תחזיתו ולטעון שלא רק מקומם של דורון ומיקי מובטח לכל ימי חייהם, חיינו וחיי בנינו, נכדינו ונינינו, אלא גם מעמדם המבוצר בטבלה של עופר אשד הגדול, בוזי ינאי האגדי, אור גורן נטול הטווח, ברד ליף האל-מבית-הלל וכמו שאומר רפי רשף - עוד כמה וכמה. ריד אוור ליפס.

ומה עוד בתחזית? גשמים כבדים בכל חלקי הארץ, אבל אומרים שלקראת סוף השבוע צפויה התבהרות.

shaharhermelin@gmail.com