מישהו יכול להסביר את התופעה הקרויה ישראל שיינפלד?

שאול איזנברג אמר עליו שהוא סוס מת, ופתאום, אחרי שהוא תבע את הפועל ת"א, מצאתי אותו בלאריסה מהליגה הראשונה ביוון. עד שהתרגלתי לזה שהוא שם, פתאום מצאנו אותו במכבי ראשל"צ. עד שנדמה היה שהוא חוזר לליגה הישראלית, כי אין לו מה לחפש בחו"ל כנראה, הוא חתם פתאום בצסק"א סופיה.

עד שפה ועד ששם, פתאום הוא כבר לא שם, ועכשיו הוא בתוך חבורה ישראלית שתובעת את סופיה. וכל זה בתוך שתי עונות, כן? מה הסיפור של ישראל שיינפלד, הייתי שמח לדעת. ובכלל, בהזדמנות זו, מה הצעד הבא והיכן יפציע מחר בבוקר הבחור המלבב הזה?

מישהו יכול להסביר את הראש של גבעת שמואל?

הגיע אליהם בעונה שעברה עמית תמיר והיה חלק חשוב מאוד בהישארות לעוד עונה, לא פחות מאשר עופר ברקוביץ' שגרף אליו את עיקר הפידבקים וגם הוכתר כמאמן העונה (ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם, שבה מאמן העונה הוא אחד שנשאר בליגה). בקיצור, תמיר הלך הלאה, לבלגיה, וגבעת שמואל לא טרחה לחזק את עצמה בישראלי בכיר, או אפילו ישראלי שיכול לקחת חלק מכובד ברוטציה.

אוקיי, אין כסף וכל זה, הבנתי. אבל אפשר היה לחפש גנבות כמו סקוט גרינמן של בני השרון או חנן קולמן-שפיר של אשקלון, לא? כנראה שתמיר גודמן אחד הספיק לאנשים שם, שמעדיפים אפילו לא לנסות יותר ולחפש מציאות.

ואולי מישהו יכול לעזור בעניין של ראשל"צ?

מהרגע הראשון לא ממש הבנתי בשביל מה קבוצה כמו ראשל"צ צריכה חמישה זרים. בשביל מה? בשביל לא לעבור שלב בגביע אירופה. בשביל לתת שקט נפשי לגלעד כץ ועומר בארלי הלא מנוסים? ועכשיו אחד הולך הביתה (ארסיץ') ואחד מגיע (מרקסון). ואני עדיין מנסה להבין איך קורה שגם אפיק נסים, גם דרור חג'ג', גם ליאור ליפשיץ' וגם ארז מרקוביץ', שכולם גדלו במחלקת הנוער של ראשל"צ, לא נמצאים היום בקבוצה הבוגרת ומהווים את הבסיס לכל הקבוצה.

הרי בעוד חצי שנה אף אחד לא יוכל לזכור מי היו הזרים שהופיעו העונה בראשל"צ. מה, כואב להנהלה לתת את הכסף הגדול לישראלים? הישראלים לא ראויים לזה והזרים כן? כנראה שזה הסיפור, אחרת אין לי הסבר אחר. ראש הפוך, פשוט ראש הפוך.

ומה קורה עם איציק אוחנון?

מישהו יכול להסביר איך פספסנו את הבחור הזה? כבר בן 27, ובמקום להיות שחקן של 11.5 נקודות ו-5.5 ריבאונדים בשלוש השנים האחרונות, הוא הסתובב בין המכללות, הפועל ירושלים ועירוני רמת גן. בחור שבאליפות אירופה לנבחרות צעירות ב-2000 במקדוניה, היה שותף לזכייה במדליית הכסף והדהים באתלטיות שלו את כל מי שלא ממש הכיר אותו. מה שאומר, פחות או יותר, כולם. טרייסי מגריידי כינו אותו.

ראיתי איזה שוונץ' של ידיעה בטלוויזיה, שאוחנון קלע 23 נקודות ולקח 11 ריבאונדים בגמר הטורניר ההוא בהולנד של הנבחרת הלא ברורה בהגדרתה. הראו כמה מהלכים שלו. כל כך קל, איציק, כל כך פשוט הוא עושה את הדברים. איך יכול להיות שהפועל ירושלים פספסה אותו, הוא ישב לה ממש בידיים. אין סרט שהוא לא מתאים לה. הלוואי שתהיה לו עונה גדולה ברמת גן ושיתקדם. מגיע לו.

ומה יהיה עכשיו עם גוני יזרעאלי?

אהבנו לאהוב אותו, רן בורוכוב אפילו כתב לו שירי אהבה והערצה, אבם אם אבי סוכר מגיע לעפולה/גלבוע, והרי ככה אומרים, זה אומר הרבה פחות דקות ליזרעאלי, והרבה פחות ביטוי לרן בורוכוב. היה ברור שגוני לא יכול לסחוב קבוצה במשך 40 דקות בלי עזרה משמעותית מעוד רכז. ואולי להיפך. בעצם, כמעט ברור שלהיפך: סוכר צריך לסחוב, גוני יעזור כמה שצריך ובכל מה שיתבקש. ככה זה צריך להיות.

לא עולים ליגה וזורקים על בחור צעיר כזה 40 דקות במשחק, רק כדי להתפעל מהאנרגיות שלו וכמה שהוא אמיץ עם התחבושות על הראש וכל אלה. לאורך זמן, גם גוני צריך לקוות, סוכר יוכל להיות המשענת שעליה הוא יטפס לגדולות בעקביות ובהתמדה ולא בבת אחת.

ומה הסיפור של דרוקר עם פליסניץ'?

יש כנראה שדברים שלא רואים מכאן, כי קשה לי להבין איך הפורוורד הגבוה של אוסטנד שוחרר להמופארם ורשאץ'. אולי עניינים כספיים, כי קשה לי להאמין שדרוקר חושב שמדובר בשחקן לא טוב.

בגדול, ראיתי את פליסניץ' משחק 4 פעמים (כולל פעמיים במלחה עם ז'לז'ניק ואוסטנד) ובכל אחת מהן, פעם יותר ופעם פחות, הוא עשה עלי רושם בסיסי טוב. איך דרוקר שולח אותו בחזרה לסרביה, אתמהה נואשות ולא אבין זאת. אם יש לך הסבר מעניין, דרוקר, יצהל וישמח הדירקטוריון לשמוע את הסיפור המלא סביב האיש.