סלע, מכרת אותנו. אתה יושב ומריץ אתר שהלוגו שלו הוא אף מלה על קשטן וגרנט ואתמול בערב אני שומע אותך ב-103 משדר תוכנית ספורט שכולה כדורגל. מראיין את אליניב ברדה ושי הולצמן, מדבר על יענקל'ה חודורוב, מתבל בכדורגל אנגלי עם מישהו שלא זיהיתי את שמו ואפילו עם איצ'ה מנחם, שלא נדע מצרות. תגיד לנו עכשיו שלא מכרת אותנו, או לפחות תסביר מה הסיפור הזה ומה הקטע שלך, כבודו, כי ככה אי-אפשר לקיים מערכת יחסי אמון בינינו הקוראים לבינך. מה זה, זה כאילו שיקרת אותנו לכל אורך הדרך.

שלך באהדה אין קץ,

עומר המאירי

שלום עומר,

אין לי מה לומר ובכל זאת. עלית על נקודה רגישה, פגעת בקטע שמשאיר כוויות. כמי שאחד מחלומות חייו, חוץ מלהיות לו סילבר, היה להקים מגזין כדורסל נטו שייקרא 'רק לא כדורגל ישראלי', די ברור לך שהסיטואציה הזו ביזארית לגמרי.

ברם אולם ואף על פי כן, כדורסלע הוא המפלט. הוא התחליף לאותו מגזין שלא קם. מבחינתי, לפחות, הוא תחליף הולם, כי ברור לי לגמרי מה היה קורה למגזין כרומו שעוסק רק בכדורסל. עם כל החלומות והרצונות, הוא היה מחזיק במקרה הטוב שנה אחת ונסגר. כדורסלע, לעומתו, כל עוד יבוא לי (ולמה שלא יבוא) יעמוד על רגליו בעבור איקס דולרים לספק האינטרנט. לא דיל רע, אני חושב.

מכרתי את נשמתי? לא לגמרי אכחיש זאת. ברם אולם וכו', תוכנית הרדיו היא אחד הדברים שאני יותר אוהב לעשות ביומיום. יש פה כר אדיר, כמו שכתבו פעם משוררים, להרים לאוויר כל מה שתרצה, כמעט. לדבר עם שועי עולם ועמך, מלהטטי כדור ומאמנים דגולים, אפילו אם הם שייכים לענף ההוא שלא נזכיר כאן את שמו. והכל בנוחות, נינוחות ונוחיות - השילוש הקדוש שהוא נר לרגליי, כידוע או שלא.

ובאשר לטענתך/תלונתך, זה בדיוק העניין. שם, ברדיו, או בעיתון, או במגזין, או באתר האינטרנט שמשלם לך, או במגזין האירופי שאתה כותב לו, אתה מזכיר מדי בוקר וערב את הענף ההוא. שם הוא מרכז העניינים. נכון שבמובן הזה אני חוטא לכדורסל יומם וליל, אבל אני חושב שכדורסלע הוא פיצוי גדול מספיק, מעל לגדול, שאני יכול לתת לעצמי ולקהילה הקטנה שמקיפה אותנו, על כך שהלכתי לראיין בשידור חי את אליניב ברדה ושי הולצמן ואיצ'ה מנחם.

רדיו הוא רדיו, והוא כיף. בעיניי, הוא אפילו כיף גדול יותר מטלוויזיה. בראיונות כדורסל יותר נוח וקל לי, כמובן. זה הרי ברור. מצד שני, להגיד לך שאין חן מסוים בעיניי כאיש כדורסל להעלות לשידור אנשים כמו גיא לוזון או יוסי אבוקסיס או גל אלברמן או איציק קורנפיין? יש ועוד איך. אתה מוצא את עצמך מנסה להביא להם משהו אחר, מכיוון אחר, קצת שונה. יש אתגר מסוים. אני מוכרח לומר שאני לא ממש סובל מזה, גם אם לפני שנה או שנתיים, ובטח לפני עשר שנים, מחשבה כזו לא היתה עולה אפילו על הדעת.

אבל תמיד אני זוכר את זה: כדורסלע כאן לשירותי ולשירותכם, להנאתכם ולהנאתי. כאן נצהל וכאן נבכה, כאן נהלל וכאן נקטר, כאן נשמיץ וכאן נאליל בענייני כדורסל נטו. וקצת מוזיקה וטניס גם. ויום יבוא ואולי תהיה פה גם טלוויזיה ויהיה פה גם קולנוע. כל הדברים שהם הכיף הפרטי לגמרי שלי, מתוך תקווה שתמצאו בו עניין.

וגם בעתיד, אלא אם כן תעלו על הפרק את ענייני הרדיו ותגרמו לי, אולי בצדק, לאייטם שמציג לראווה תמונות שלא מן העולם שלנו, ימשיך המוטו של האתר הזה לשלוט: 'אף מלה על קשטן וגרנט'. צילומים שלהם? נו, מילא.