דרבי הנוער התל אביבי בכותרות. לאו דווקא בזכות הניצחון המשכנע של מכבי, כמובן, אלא בגלל תגרה רצינית, מכוערת ומן הסתם מיותרת, שפרצה בין מחנות האוהדים באולם בהדר יוסף. כך מדווחת התקשורת.

בין כל התיאורים העוסקים במי התחיל, מי העיף מה על מי, אוהדים שהוצאו מהאולם ואחרים שיצאו במחאה על הוצאתם של חבריהם, השוטרים שהוזעקו למקום והפצועים והחבולים בעימות הבלתי נמנע - תפסה את עיניי דווקא השורה הבאה: "שבעה אוהדים נעצרו ונלקחו לחקירה. מאוחר יותר הם שוחררו, ונאסר עליהם להתקרב לאולם במשך 30 יום". איי-איי-איי, אכן עונש כבד מנשוא. אין לי ספק שמחזות הלם וצער נרשמו בקרב האוהדים המורחקים, שיש להניח שהזעיקו כבר את מיטב עורכי הדין כדי לעתור לבג"ץ נגד רוע הגזרה. 30 ימים ולילות בלי הדר יוסף? איך נעמוד בזה? אנה אנו באים?

תראו, לא הייתי במשחק וגם אין לי מושג מה בדיוק היה ומי אשם. אבל אם כך אכן התנהלו הדברים, ואם גורסת המשטרה שאלה שנעצרו הם האחראים למהומה האלימה, או לכל הפחות יש להם יד ורגל בה, ובעיקר כי זהו העונש ההולם את חומרת המעשה - לא נותר אלא לגחך, בפעם המי יודע כמה.

בואו נעזוב את האירוע הספציפי ונדבר על התופעה בכללותה. בעשרות השנים האחרונות נערכו מאות רבות, שלא לומר אלפי דיונים משמעתיים, שעניינם אלימות והתנהגות בלתי ספורטיבית ברמות כאלו ואחרות מצד אוהדים, שחקנים, מאמנים ובעלי תפקידים אחרים בענף. חלק הארי של האירועים מקורו בליגות הנמוכות יותר, אבל גם לא חסרות דוגמאות של מקרים חריגים ברמות הבכירות. בדרך כלל, נדונו מקרים אלה בוועדת המשמעת של איגוד הכדורסל, כאשר מיעוטם, החמור יותר, הגיע גם לבתי המשפט.

לא משנה מי הועמד לדין ועל מה, ברוב המקרים, לרבות אלה שעניינם אלימות של ממש, ניתן למצוא מכנה משותף חד וברור להחלטות הדיינים, שאגב נכון למרבה הצער גם לתחומים אחרים וקריטיים יותר בחיי כולנו - עונשים קלים ובלתי מרתיעים בעליל: פה הפסד טכני, שם קנסות נמוכים, הרחקות לפרקי זמן קצרים ובעיקר על תנאי, על תנאי ושוב על תנאי.

אחד מטובי חבריי בילה פרק לא קצר מחייו באנגליה, כולל בתקופה בה הגיע לשיאו החוליגניזם בספורט-שאין-לנקוב-כאן-בשמו. נכון שלקח זמן עד שהרשויות החליטו להיכנס לעובי הקורה, אולם כאשר הן כבר החליטו, הן נכנסו לא רק לעובי הקורה אלא גם באמ-אמ-אמא של המתפרעים. אחרי שאי אלה די הרבה אוהדים מצאו עצמם למשך פרקי זמן משמעותיים בכלא - בכלא ולא במעצר בית, בעבודות שירות או סתם בלי אישור כניסה לאצטדיון זה או אחר - נרשמה ירידה דרמטית במפלס ההתפרעויות, וכיום מספרן בטל בששים, ולא רק בליגה העליונה.

וככה צריך להיות. יתכבדו ויבואו האיגוד, המנהלת, המשטרה, בתי המשפט ולא יודע מי עוד, ויודיעו קבל עם ועדה שנכון שכולנו רוצים ליהנות מהמשחק, אבל אם מישהו רוצה בכוח - אהלן וסהלן, שינסה אותם. נראה מה יקרה אחרי שכמה חבר'ה - מאמנים, שחקנים או כל אחד אחר - שפגעו בשחקנים אחרים, בשופטים או בשוטרים, יושעו לשנה, לכמה שנים או אפילו לצמיתות. נבדוק מה מראה מפלס ההתפרעויות אחרי כמה אולמות שייסגרו, בעקבות הפחתת כמות משמעותית של נקודות, או אפילו הורדתה של הקבוצה ליגה. נראה כמה מקרים של אלימות ביציעים יהיו אחרי שעשרים, עשרה או אפילו חמישה אוהדים ייאסרו לתקופה רצינית. העיקר שנראה כבר.

ושלא תהיינה אי הבנות: אין בכל האמור כאן ולו מלה אחת של סנגור על כל אותם אוכפי חוק וסדר, שגם במקרים בהם לא נראה היה שהדבר התבקש, נקטו ביד קשה מאוד (ולעתים, יעידו התמונות בטלוויזיה בשנים האחרונות, גם מאוד-מאוד) נגד היציעים. ענישה הולמת צריכה להיות בכל מקום וכלפי כל מי שמגיע לו.

כינוי חדש לטפירו

ומשהו ברוח אחרת לגמרי וחיובית הרבה יותר. עוד לא יבש הדיו על בקשת המערכת לאתר כינויים ראויים לכדורסלנים מייד אין איזראל, וכבר התייצב הקורא המסור עמית לוי, ובמקלדתו הצעה ראויה ביותר: עם כל הכבוד להרואיותו של טפ-הירו, אל נא נתעלם מהעובדה שראשי התיבות של האיש הינם מ"ט! והרי מי ראוי ממאירק'ה שלנו להנחית שח-מט על יריביו חסרי האונים?

צודק עמית, צודק ביותר. בשמחה נאמץ את הכינוי, ובזכות אהבתו של מאיר בעל הנס לפיק-אנד-רול, אף יקפידו המהדרין ויוסיפו: מט בשני מהלכים!!

shaharhermelin@gmail.com