יש פותר רבותי, יש פותר. קוראים לו אורי סביר והוא סוג של פריק ידעני ומסור, ואת מעלותיו, שירותיו ותכונותיו הטובות והרבות הוא מעניק ל'ספסל', האתר שיספר לכם כל מה שרציתם לדעת על כל דבר שזז בכדורסל כמעט, בעיקר אם הוא קורה בתחומי ישראל.

אז אחרי 14 כישלונות מצטברים של כלל הפותרים הגיע פתאום המייל הגואל, וסביר פשוט זרק את זה וכתב: אני חושב שזה פורסט מקנזי, ששיחק ברמלה יחד עם פיני חוזז וארל וויליאמס.

ואללה, פגע בול.

הפתרונות שלכם עד לאותו רגע אמרו ככה: טוני דאוסן, דריק גרווין, דוויין מורטון, ג'ו ג'ו אינגליש, ג'ראלד פאדיו, אלברט קינג, מלווין ניוברן, מרקוס גייטר, ג'רום באטיסט, אדריאן בראנץ', גארי אלכסנדר, קווין פיגארו, בריאן אוליבר, קני בארלו. זה יפה, באמת יפה, ששמות כמו מלווין ניוברן או קווין פיגארו עולים כאן בסתם יום של חול, לא? זה מוכיח לי, לפחות, שאני לא לבד בג'אנקיאדה המפוארת הזו שיושבת לי בראש כבר שנים.

ובתוך כך, רבותי, כמו שלימדה אותנו פעם אילנה דיין לומר, ובתוך כך יושב לו פורסט מקנזי, רבותי. איזה שם קולנועי, הא? סמול פורוורד מצוין שהיה נהדר ברמלה בעונת 1987/88, ושיחק לצד זר אחר עם שם גרנדיוזי, הרמן וובסטר, שהיה ידוע יותר כמטביע וריבאונדר רב עוצמה.

בעונה ההיא לא התנהלה סטטיסטיקה מסודרת וכל הידוע הוא שמקנזי קלע 408 נקודות. בכמה משחקים? שאלה טובה, איש אינו יודע. באותה עונה שיחקה כל קבוצה 22 משחקים ואם לצאת מהנחה שמקנזי לקח חלק בכולם, הרי היה לו ממוצע של 18.5 נקודות למשחק. כל משחק שהחסיר, רק משפר לו את הממוצע.

בכל אופן, הוא היה אתלטי מאוד, קלע מצוין והגיע לכאן אחרי קריירת מכללות בלויולה מרימאונט (עוד שם קולנועי), ועונת רוקי שכללה 23 משחקים בסן-אנטוניו ספרס.

אם כבר מדברים, מקנזי היה חלק מדראפט משובח של 1986, שכלל אמנם שבעה סיבובים ולמעלה מ-160 שחקנים, אבל יש בו שמות שעברו גם אצלנו. כמו, למשל, בראד סלרס, בילי תומפסון, באק ג'ונסון (הפנתר הוורוד חוגג ממש היום יום הולדת, תנו קליק על שמו שם למעלה משמאל, ליד המסגרת המהבהבת), קני בארלו, מילטון ואגנר.

עד לפה הופיעו שחקנים שנבחרו לפני מקנזי. מכאן והלאה – אחריו: דייויד הנדרסון הגדול, וונדל אלכסיס הפלאי, דן בינגנהיימר, ריצ'י רלפורד, ארצ'י ג'ונסון וג'ף הול.

ואפילו דראז'ן פטרוביץ'. אפילו הוא נבחר אחרי פורסט מקנזי.

לימים הפציע כאן שוב האיש, ושמו הקולנועי איתו. הוא שיחק במכבי חיפה בעונת 1991/92, ועשה 14.3, 4.3 ו-3.2. די, נו, אל תגידו לי שבכל פמים צריך לכתוב נקודות, ריבאונדים ואסיסטים. אחרי כל כך הרבה שנים זה כבר ברור מעצמו, לא?

מקנזי שיחק בהרבה קבוצות בצרפת, לא כאלה שאפשר לזכור בעל פה ולומר לכם. האחרונה שלו היתה שארלוויל, הקבוצה של יריב יצקן. זה קרה ב-2001/02 ואז הוא גם פרש, בגיל 39, אחרי הרבה שנים מוצלחות. בשיאו הוא היה אחד הזרים האטרקטיביים בליגה הצרפתית הראשונה, זה כל מה שאני זוכר, עם הופעות במשחקי אולסטאר וכל מיני כאלה.

אז תודה למר פורסט מקנזי, שקישט את העמוד הראשי של כדורסלע בימים האחרונים ופיו הפעור עימו.

ומה קורה עם השטר הענוג והרך למגע ולמראה בסך 100 שקלים?

סביר הנחה אותנו לתרום אותו למי שנרצה. ברגע הראשון ממש חשבנו להשאיר אותו אצלנו בכיס ולהנות מפיצוחים טובים במשחק בין רומא למכבי ת"א, אבל לאחר משחבה, ומתוך כבוד להוראותיו של הזוכה, הוחלט לתרום את השטר הנאה לאלו"ט – האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים.

שנצא לפרסומות ומיד לאחר מכן נעבור לחידה חדשה?

זה בדיוק מה שנעשה.