מן המפורסמות הוא, שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. ואכן, בעוד אתם מפגינים חוסר היענות משווע, שלא לומר עצלנות כרונית ("דלקת קרום החשק", היתה קוראת לזה המחנכת שלי בתיכון) באספקת רעיונות לפינה חסרת התקדים 'אין חיה כזו', שסחפה את אירופה ואת ה- NBA כאחד, באים חברת צ'רלטון ומנהלת ליגת העל, ובעיצומה של העונה מעבירים את רוב משחקי הליגה מיום ראשון לשני. לא, אין לתאר. באמת שלא.

ככה, משום מקום, באמצע היום ובלי הודעה מוקדמת, מכים שוב השולפים המהירים במזרח התיכון, אם לא בכלל, ומסמנים עוד חריץ בחגורה. כמו ששרו פרדי מרקיורי וחבריו לקווין האגדית: "Another One Bites The Dust". נכון, צ'רלטון שילמה כסף, ואפילו לא מעט, על זכויות השידור של הליגה, מה שמקנה לה אוטומטית את הסמכות לעשות מה שבא לה, בבחינת בעל המאה וגו'. אבל ככה? מהיום לעכשיו משנים סדרי עולם?

הולך איגוד הכדורסל, שאת הביקורת הרבה והמוצדקת בחלקה הגדול כלפיו נעזוב בצד היום, ובמשך שנים מחלק את הליגות בין ימי השבוע על פי היגיון מסוים. בריא או לא זו כבר שאלה אחרת, אבל היגיון יש כאן: יום ראשון שייך לליגת העל ולליגה הארצית, שני לנשים ולנוער, שלישי ללאומית ולליגות א' וכו'. אילוצים כאלה ואחרים - רובם עקב הופעות בגביעי אירופה השונים ומיעוטם לצרכי טלוויזיה - גרמו מדי פעם להעברתו של אחד ממשחקי הליגה הבכירה לשני או למוצ"ש. עד כאן אין בעיה. זה סביר, הגיוני ומקובל בכל העולם. אבל להעביר את הליגה כולה ליום אחר, ועוד אחרי שהעונה כבר בעיצומה? איפה נשמע כזה דבר?

כי עכשיו מה? גם ליגת העל לגברים וגם מקבילתה לנשים באותו יום? פנטסטי, לכו על זה. אם כבר יש לנשים איזה שהוא בסיס לקהל, בין אם באולמות ובין אם באמצעות השידורים בערוץ הספורט - למה לא נעשה הכל כדי לצמצם אותו על ידי העמדת תחרות רצינית? נכון שלא מדובר ברבבות צופים, אבל זה לא אומר שלא צריך להתחשב בהם. מתי ישודר המשחק המרכזי של הנשים - בארבע אחרי הצהרים או בעשר בערב?

ומה עם ליגת הנוער? לא רק שישנם אנשים שמעוניינים לצפות גם במשחקי ליגת העל וגם בדור העתיד, אלא ישנם לא מעט שחקנים המשתייכים הן לסגל הבוגר והן לזה של הנוער. מה נעשה איתם? ועוד לא אמרנו כלום על זה שחלק מהאגודות משתמשות באותו אולם גם למשחקי הבוגרים וגם למשחקי הנוער ו/או הנשים, או לחילופין - מחויבות בחוזים מול עיריות או גורמים אחרים על שכירת האולמות בימים ספציפיים, כאשר בימים אחרים, נאמר ימי שני לשם הדוגמה בלבד, תפוסים האולמות לצרכי כדוריד, כדורעף, קטרגל או מחניים.

אבל הכי חשוב מבחינתי - מה איתנו? כן, איתנו, האוהדים הפשוטים מהשורה, שכמו תמיד ייאלצו לשלם את המחיר, תרתי משמע. מי יפצה את הקורא המסור דדי - שכפי שכתב בכעס ובצדק ליו"ר הדירקטוריון, קנה מנוי בהסתמך על כך שהמשחקים בימי ראשון כי בשני הוא לא יכול - צ'רלטון? המנהלת? ודדי, יש להניח, הוא ממש לא היחיד שנפגע מן העניין, וגם לא היחיד שממש לא קונה את התירוץ של "אנחנו לא רוצים להתחרות מול השידור של הספורט-שאין-לנקוב-כאן-בשמו בערוץ 10". אהה, זו היתה הבעיה. ברור.

אנחנו, מן הסתם, נמשיך לקטר בלי שמישהו ישים עלינו, ניאלץ בכל פעם מחדש לפתוח מטריות גם כשלא יירד גשם, ואו שנצפה במשחקים או שלא. צופה פוטנציאלי אחד - שלא ימיר לעולם את חוג הג'ודו של נסיכה א' בשום גבעת שמואל מול ראשון (עם כל הכבוד, ויש) - כבר הפסידו החברים המכובדים בצ'רלטון ובמנהלת. כדורסל על חשבון עוד וואזארי של הנסיכה? אין חיה כזו.

shaharhermelin@gmail.com