טרנס מוריס תפס אותי אתמול. מהר מאוד התנערתי מאחיזתו שמא יבולע לי, ואז נזכרתי שבעצם עוד לא קטלתי אותו אפילו פעם אחת אז למה שיעשה לי מעשה צ'ורה באלי סהר? זזתי הצידה במהירות והתחלתי לכתוב כל מה שעולה לי בראש בעניינו, בלי סדר, בלי כותרות ביניים.

על סמך המשחק נגד אלבה ברלין בלבד כי לא ראיתי אותו מעבר לזה ולעוד כמה דקות נגד אוסטנד לפני שבוע, הוא מזכיר לי מאוד את סוג השחקנים שהביאו לליגה האיטלקית בסוף השמונים ותחילת התשעים.

מין פורוורד/סנטר חצי הגנתי כזה של 2.07 על 115 קילו, שמרוויח מיליון דולר בשביל להוריד 11 ריבאונדים, לחסום פעמיים ולקלוע 11 נקודות ב-4 מ-6 ו-3 מ-5 מהקו (בתקופה ההיא סוסוני הבר לא זרקו שלשות בכלל). יכול להיות שבמונחי NBA הוא בכלל סמול פורוורד עם נטייה ל-4, אבל באירופה הוא בוודאות 4-5, עם בונוס גדול של קליעה עם טווח של שלוש נקודות וגם מסירה מבחוץ פנימה. רוצה לומר: 3 וחצי, 4 ו-5 ביחד. נראה כמו מציאה נהדרת. למזלה של ירושלים, היום אפשר למצוא שחקנים כאלה גם בפחות ממיליון דולר, כי גם לאיטלקים כבר אין כסף לשלם.

עדיין לא ברור לאן יתפתחו חיי הזוגיות שלו עם מריו אוסטין. לראות בהפועל ירושלים צמד זרים אמריקאים של 2.06 ו-2.07 שאמורים להשלים זה את זה, זה משהו שלא כל כך יצא לנו לראות, אני חושב. וגם אם כן, אז מעט. זה מחזיר אותי לימים של קאזרטה האגדית בתחילת התשעים ששיחקה עם מיקל תומפסון, אקס אלוף NBA עם הלייקרס, וטליס פרנק המאסיבי, שהלכה עד לאליפות איטליה איתם ועם וינצ'נזו אספוזיטו וננדו ג'נטילה הפוחזים והמשובחים, שמתלכדים באיחור של עשור וחצי בדמותו של מאיר טפ-הירו, הגיבור הקשוח.

אוקיי, גנבתי כאן כמה סנטימטרים למעלה עם צמד הגבוהים ההוא, אבל בעיניי יכול להיות כיף לא נורמלי לראות שני ביג מנים במונחים של ליגה ישראלית וגם אירופית, עם תחת גדול וחיפוי הדדי, אחד טוב בהגנה, אחד טוב בהתקפה, ושניהם משחקים עם לב למען הקבוצה (אוסטין החל לעשות את זה לאחרונה, ומוריס נראה כמו אחד שיתחבר לקהל ולמקום).

אמנם מוריס טרם דפק גגל'ך נאים למראה, כפי שהיו רוצים שיעשה, אבל אני מאמין שיש לו את זה, ושהוא עוד ישפוך חמתו על הגויים. בקיצור, אהבתי את הציוות, את השידוך ואפילו את ההתאמה החיצונית. אוסטין עם בנדנה, מוריס עם מגן למרפק. החבר'ה מתחילים להתמזג. וכל עוד גולמאץ ישחק כמו אתמול ויחבר בין כולם עם הרכרוכיות הקרואטית המענגת הזו, שממטירה שלשות ומוצאת שחקנים פנויים בנונשלנטיות מרהיבה, יש סיכוי ליהנות העונה במלחה.

בטח כל עוד דרור חג'ג' זורק את המשחק העומד לפח, ומשליט טרור במגרש.