יש משמעות חזקה ומלאת עוצמה למלה גאווה. ארז אדלשטיין השתמש בה מספר פעמים אחרי כל הפסד למכבי ת"א, כולל הניצחון היחיד שלה העונה במלחה 98-100. לא, לא התבלבלתי. אדלשטיין טען מאז מספר פעמים בתוקף שהפועל ירושלים ניצחה במשחק ולא מכבי ת"א.

לא מוצאת חן בעיני הדרך שבה אדלשטיין יוצר איזושהי זילות ממלה כל כך טעונה כמו גאווה, ומהשימוש התכוף שלו בה שלא בצדק. הוא גאה על הדרך שהקבוצה עשתה יחד, הוא גאה על העונה של הפועל ירושלים, הוא גאה על החברות והגיבוש בין השחקנים והוא גאה בהישגיו האישיים והוא גאה פה, והוא גאה שם. ובאמת ובתמים, אני לא כל כך מבין על מה הוא מדבר, ומוצא בכך בעיקר המון אמונה טעונה אישית, הרבה מאוד עניינים של בעירה אישית, שלא קיבלו תרגום ממשי ויציב בפועל.

העונה של הפועל ירושלים היא לא אכזבה, אבל היא גם לא הצלחה. לכל מקום או שלב אליהם הוביל ארז אדלשטיין את הפועל ירושלים העונה, כבר הגיעו מאמנים קודמים לפניו ובתקציב קטן יותר. אני לא רואה סיבה אחת להיות גאה בעונה בה ירושלים הפסידה חמש פעמים מתוך חמישה משחקים למכבי ת"א, כשכמעט בכל עונה בעבר ירושלים ניצחה את מכבי לפחות פעם אחת.

הרי המטרה המרכזית בעונה שהסתיימה בטח לא היתה לשים דגש על ניצחונות מול עירוני אשקלון. ובעצם, נדמה לי שגם מול אשקלון, אם אני לא טועה, ירושלים סיימה את העונה במאזן שלילי. נכון שגם למכבי ת"א אין מאזן חיובי מול ראשל"צ, אבל להבדיל היא ידעה להשיג את מטרותיה בסגל מקוטע ומשובש.

אין לי כוונה לבטל את יכולתו של אדלשטיין כמאמן. אני רק חושב שהוא חי העונה באיזשהו סרט שהתפקשש לא מעט פעמים לאורך הדרך, ולא הצליח לכתוב תסריט ראוי מחדש.

צריך לשקול מחדש האם מאיר טפירו הוא קנדידט ראוי להוביל קבוצה לאליפות מול מכבי ת"א, והתשובה היא כנראה שלא. צריך לבדוק איך קאדר ישראלי רחב, אולי הטוב ביותר על הנייר שהעמידה ירושלים בשנים האחרונות, כמעט שלא תפקד נגד מכבי ת"א. צריך לבדוק אם אדלשטיין הוא עדיין המאמן המתאים לעשות את הסוויץ' ולגרום למהפכה להגיע. וגם כאן, התשובה היא כנראה שלא.

אין לו במה להיות גאה כל-כך, ודאי לא בתכיפות של פעמיים ורבע בכל חמישה וחצי משפטים. באמת שלא. במקום להיות גאה, אולי כדאי שיתחיל להיות ספקן, כי בקטעים רבים בעונה דברים לא עבדו כמו שרצה, והוא גם היה הראשון להודות בזה.

בסופו של דבר, הפועל ירושלים סיימה עונה בדיוק במקומות שהעריכו שתהיה. הפלוס הגדול והחריגה החיובית בדמות הגעה לחצי גמר יול"ב קאפ והדחה רק בידי מי שהפכה לזוכה בתואר, מתקזזים עם תבוסה ב-30 הפרש במשחק האליפות בארץ ו0 מ-5 נגד מכבי במאזן הכללי.

זו היתה, במקרה הטוב, עונה סבירה של הפועל ירושלים ביחס לציפיות, ואולי אפילו זה לא. אם 4-5 שחקנים יעזבו את הקבוצה הזו בקיץ, ובטח אם יוחלף המאמן, זו תהיה ההוכחה הטובה ביותר לכך שאין ולא היה בסגל הזה שום מקום לגאווה יתרה.