כבוד היו"ר מוטי אמסלם, האיש אשר על ראש הגבעה, אמר אחרי ההפסד לעפולה/גלבוע משהו בנוסח: "זו אותה קבוצה שנשארה בליגה, ואותו מאמן שנבחר למאמן העונה בשנה שעברה, ואני מאמין שיהיה להם הכוח לצאת מהמצב ולעשות שינוי ולהישאר בליגה".
זו רוח הדברים ולא הציטוט המדויק. קראתי את זה אתמול, בחופזה אופיינית, מתוך מדור ספורט שהיה מונח על השולחן באיזשהו מקום. לא יודע איך להגיד את זה בעדינות, אז אני פשוט אלך הלאה. זו לא אותה קבוצה, אמסלם. ממש-ממש לא. מי היו שני הכוכבים שלך בעונה שעברה בתוך מסע ההינצלות המופלא, אתה זוכר? ודאי שאתה זוכר: טימי באוורס ועמית תמיר. באוורס בירושלים, תמיר בשרלרואה.
הבאת מחליף לתמיר? רק עכשיו הגיע דיון תומאס, ולא מתחילת העונה. למה? אין כסף, אני מניח. הבאת מחליף לבאוורס? הבאת, אבל מה עשה טימי ומה עשה בו דייויס עד עכשיו, שנבדוק? לבאוורס היו 21.4 בעונה שעברה, לדייויס יש 15.6 בממוצע, ושש נקודות הבדל הן לא צחוק.
אורן אהרוני, משה ברנר ודרור כהן התבגרו בעוד שמונה-תשעה חודשים מסוף העונה שעברה. זה אולי לא מאוד משמעותי, אבל אצל שחקנים שכבר לא הולכים להיות יותר צעירים או יותר טובים, הנפילה עלולה לבוא בבום, וחוסר היציבות עלול להיות אפילו קשה יותר מאשר בשנים קודמות.
קצת כמו הפועל ירושלים ותמאר סליי, נשארתם עם וויין וואלאס. גם על וואלאס, כמו על סליי, דיברו בעונה שעברה בכמה וכמה הזדמנויות שצריך לשלוח אותו הביתה ולהביא שחקן אחר. ירושלים הבינה את הטעות שלה. אתם עדיין לא, גם אם וואלאס השתפר. התקווה עכשיו היא, שליד תומאס יהיה לו יותר מרווח מחיה מאשר ליד אווג'ובי.
אז זו לא אותה קבוצה. ונגיד שכן, עם כל הכבוד לקבוצה מהעונה שעברה – מה היא עשתה? ניצלה בנס של כל הנסים מירידה. זו שיטה? זו דרך? זו הוראת שעה שעובדת תמיד כמו שעון? לא נראה לי, אבל אולי כן, כי עוד לא הגענו לסיבוב השלישי.
ברור שהכל יכול להתהפך, ושהליגה ארוכה ושהיינו בכל הסרטים ושעופר ברקוביץ' לא שכח לאמן ושאר סיסמאות מספיק טובות כדי לפחות להפוך לאותיות ומלים. אבל לראות קבוצה שמגיעה לעונה חדשה, מבלי להתחזק בלפחות עוד שחקן ישראלי אחד ברמה טובה, ודאי כשהחוק הרוסי באזור, ובמיוחד אחרי עונת סיוט ומתח בלי נסבל בעונה הקודמת, זו פשוט פאשלה גדולה מאוד. פשאלה ששווה, כנראה, מקום אחרון בליגה נכון לעכשיו.
חבל, אבל מישהו צריך להיות אחרון. ומי שלא טורח בערב שבת, מוצא את עצמו ביום ראשון בלילה (או שני, תלוי איך אבנר קופל התעורר), בעמדה מאוד לא נוחה לקראת המשך הליגה. לא מבין ת'קטע שם.