כן-כן, ישנם גם ערבים כאלה. שתי נציגותינו בליגות העליונות, הפועל גלבוע/עפולה והפועל יקנעם/מגידו, עלו למגרשיהן הביתיים והומי האדם, הפגינו יכולת טובה עד הרואית, הובילו לאורך חלקים גדולים מהמשחק, יכלו והיו צריכות לנצח, אולם לבסוף נכנעו לצהובים מת"א ולסגולים מחולונייה בהתאמה. אכן באסה.

ברם אולם, גם אם חפויות-משהו בהרגשתן סיימו השתיים את ארבעים הדקות, תקוותנו היא שגאות וזקופות קומה ירדו אל חדרי ההלבשה. לאו דווקא על שום שביעות הרצון מהתצוגות שהפגינו - אנשי השורה התחתונה והתוצאה הסופית אנחנו, ו"הפסדים בכבוד" הינו מושג עלום ורחוק מאיתנו, לפחות כמו "אליפות שנייה ברציפות למיאמי היט". הכבוד והיקר להן קודם כל ולפני הכל, על הוכחה נוספת לפוטנציאל האדיר של הספורט השגיב ברחבי האזור, ולחשיבות העניין מבחינת הענף כולו.

שהרי, בעוד בחלק הארי של אולמות ליגת העל, שלא לדבר על הליגה הלאומית, יכולים ברוב המקרים היציעים לשמש תפאורה טבעית להצגה "מעלה קרחות", אצלנו, במרחק של קילומטרים ספורים בקו אווירי, מלאו אסמינו בר ואולמותינו אוהדים, עמוסים ודחוסים משל היו חדרי החקירות במשטרה בעת ביקורם במקום של אנשי הספורט-שאין-לנקוב-כאן-בשמו, או של החברים מרשות המסים.

(הערת יו"ר הדירקטוריון: קבלו אתנחתא צילומית מתוצרת העמק, גור פורת בשבילכם. המשך נא, מר הרמלין).

זו הנקודה ואין בלתה. לא פחות משהעמק זקוק לכדורסל - זקוק הכדורסל לעמק (ויסלחו כל אוהדי יקנעם/מגידו המגדירים עצמם כתושבי הרי אפרים או רמת מנשה. כל מי שמשחק במבצר לעולם יהיה מבחינתי חלק אינטגרלי מהעמק). עוד הרבה ערבים של ניצחונות, וגם הפסדים פה ושם, תדענה נציגותינו לאורך הדרך, אולם לפחות לפי מה שראינו עד עכשיו, כל אחד מאלה יהיה ערב חווייתי ויפה של כדורסל, כזה שכדאי בשבילו לצאת מהבית. ועל כך כבר אמרנו, וחזרנו ואמרנו וחזרנו: היידה גלבוע/עפולה ויקנעם/מגידו שלנו! היידה-היידה-היידה!!

וחוץ מזה בליגת העל

מכבי ת"א רחוקה שלשה פסיכית אחת של גוני יזרעאלי / יהוא אורלנד / גור פורת, ו / או חטיפת כדור אחת מהפסד בעפולה; ארז מרקוביץ' מוביל את קלעי הפועל ירושלים מול מכבי ראשל"צ; גבעת שמואל - הקבוצה שכבר חודשים לא מסוגלת לנצח, גם אם מדובר בתזמורת המתנ"ס המקומי - קורעת לנהריה את הצורה; גליל מטיילת באשקלון; ארז כץ, הגאנר הידוע, מנצח לבני השרון את המשחק מול עירוני ר"ג בשלשה עם הבאזר. היגיון ושפיות, זה מה שתמיד חיפשנו בליגה שלנו, לא ככה?

לא שווה חמישייה באול-סטאר, מה פתאום

הסאנס הגיעו אתמול לביקור בית אצל לברון, נתנו לו 15 בראש באלגנטיות, סימנו ניצחון 17 ברציפות והמשיכו הלאה כאילו כלום. שון מריון היה מצוין, גם סטודמאייר, ברבוסה, דיאו ובל היו טובים מאוד. לעומת זאת, סטיב נאש, ההוא שלדעת הציבור לא שווה חמישייה באול-סטאר, היה מזעזע כהרגלו עם 23 נקודות, 15 אסיסטים וא-פ-ס איבודים. נורא, פשוט נורא. מי שם לאיש הזה כדור ביד, תגידו לי, מי?

shaharhermelin@gmail.com