מחר, בפעם ה-6,859 בתולדותיה, תעלה מכבי תל אביב "עם הגב אל הקיר" / "לרגע האמת" / "למשחק גורלי" / "להיות או לחדול" / "לארבעים דקות שהם עונה שלמה", וכל שאר הקלישאות שכל כך הרבה אנשים כל כך אוהבים ללעוס ולירוק כל עונה וכל העונה. התקשורת הספורטיבית, שגם בימים כתיקונם נצמדת לקבוצה משל היתה דיאמנטידיס בעוד משימת שמירה שגרתית, ומנסה לדלות כל שבב התייחסות ממי מהצהובים, אף הגבירה לאור הסיטואציה הרת הגורל את מאמציה וכוחותיה בשטח.

ללא שום קשר למגוון הדעות על מקצועיותו, ו/או יכולתו לשלוט ולהשפיע בזמן אמת על הנעשה במגרש - כולנו יודעים שאת מכבי מאמן השנה אדם סימפטי ותרבותי מאין כמותו (לפחות ככל שניתן להתרשם מהופעותיו בתקשורת), המסכים תמיד, גם לאחר הפסדים כואבים ומביכים, להתראיין ולענות לכל שאלה המופנית אליו.

גם לקראת המשחק מול פנתינאייקוס, כאשר מספר המיקרופונים והפנקסים המופנים אליו עולה כמעיין המתגבר, וכולם רוצים לדעת מה, איך, למה וכמה, ניצב לו האיש בסבלנות, ומדבר בשקט. ברור לו שצריך לתקן כאן ושם, ושלא הכל בסדר עדיין, אבל בסוף יהיה טוב כי המדובר בשחקנים מצוינים, וזה שהצטרף בטוח יעזור, וההוא שייצא מהתקופה הרעה עוד יתרום, והקהל הנהדר שידחוף אותם לניצחון ימלא חלק מרכזי, וההנהלה תורמת את שלה, והכל עדיין פתוח לקראת הפיינל-פור וכן הלאה וכן הלאה.

וכאן נתערב, אם כי בצורה תרבותית ומנומסת, כיאה לו, ונאמר: הפוך, מר ספאחיה היקר, הפוך. מיד ובדיעבד וכי הגיע הזמן. חודשים תמימים אתה מנסה את השיטה הזו ומדקלם את המנטרות הללו. מה יצא לך מזה? אפס. כלום. נאדא. גורנישט מיט גורנישט. ההגנה שלך כבר זכתה מזמן באות הוקרה ממשרד התיירות על תרומתה למבצע "הסבר פניך לתייר", התפקוד תחת לחץ הוא וירטואלי לחלוטין, ונכונותם של רוב שחקניך המובילים לקחת אחריות מזכירה יותר מדי את ראשי המדינה וצה"ל בשנה האחרונה.

לכן, מאחר שגרוע יותר לא יכול להיות (או שכן), זו בדיוק השעה לצאת מהכלים, ואם לא לצאת - לפחות לשבור אותם קצת. הנה כמה משפטים שממש לא יקרה כלום אם תגניב אותם לראיון זה או אחר:

"חוץ מניקולה, קצת שארפ, חצי יסאייטיס, רבע אליהו ובורשטיין בימים זוגיים - אין לי כרגע עם מי לצאת למלחמה": זה גם נכון עובדתית, גם כולם ירוצו לקבל את תגובות המוזכרים, ועוד יותר את אלו של הלא מוזכרים, עד שאולי ישכחו לבדוק מי אחראי על בניית הקבוצה, כושר המשחק של החבר'ה והביטחון העצמי שלהם. והכי חשוב, אולי בשם הרצון להוכיח לך נקבל סוף סוף קצת כדורסל מהחבר'ה, אה?

"האמת, נשבר לי מהפרצופים של ההנהלה": זה בסדר, גם להם נשבר משלך. אולי הוצאתה של ההדדיות הזו לאוויר הפתוח דווקא תקל על כולכם.

"לא נפלאים ולא נעליים. רוב האוהדים של מכבי הם סתם קהל של ניצחונות": לשריקות הבוז האדירות שתשמע לפני המשחק, במהלכו ואחריו, ממילא לא תתייחס כי תחשוב שהם מכוונות להלפרין או לביינום. חוץ מזה - כאן זה באמת לטובת הקבוצה, כי כמה שנוקיה חוגג הוא לא תענוג גדול עבור קבוצות אורחות, נוקיה כועס יכול להיות אפקטיבי הרבה יותר.

"בואו נרגיע וניכנס לפרופורציה: אין שום סיכוי בעולם שנעלה העונה לפיינל פור" - ככה, בום בפנים. כולם ממילא חושבים ככה, מראשון האוהדים ועד אחרון העיתונאים, או להפך, ולא פחות חשוב - אחרי אמירה כזו אתם יכולים רק להפתיע לטובה.

נסה ותיהנה (?).

shaharhermelin@gmail.com