נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אירוח בלב הצהוב - חלק 2
קטע שני מתוך האירוח בפורום הלב הצהוב. מתוך מצוקת הזמן של סופ"ש זה פתרון נאה כרפאל למלא אייטם. מי שכבר קרא - קפוץ לבקר שוב מחר.
3/2/2007    
 

על סיפרה בסלע


עד שנולדו לנו שני ילדים, איתי ונגה, סיפרה בסלע היה הבייבי היחיד שלי בעולם הזה וככה גם התייחסתי לעניין. זה טור שרץ 15 שנה במעריב, אחר כך יצא באסופת קטעים ישנים וחדשים בספר שנקרא "עבירה במתכוון" ועכשיו כל הרוח שלו וההווי שלו נמצאים באתר שלי 'כדורסלע'.



צריך בהחלט מוזה מיוחדת בשביל זה, ולכן אי אפשר לכתוב קטע כזה כל יום, ולפעמים גם לא כל שבוע. זה צריך להיות הכי-הכי טוב שאני יכול, הכי-הכי מקורי שאפשר, עם הרעיון הכי מיוחד ושונה.

זה מסוג הדברים שאני מנסה לעשות לאורך כל הקריירה העיתונאית שלי: להיות מקורי, שונה, מיוחד, ולשלב יחד הרבה דמיון, ידע מקצועי, בקיאות ואוצר מלים רחב, כדי לא להרגיש שאני עוד כבשה בתוך העדר. אני מקווה שאני מצליח. לא תמיד זה עובד.

אתה יודע, טורים רגילים כולם כותבים. ציטוטים משחקנים כולם לוקחים. תיאור משחק כולם ניסו. אבל סיפרה בסלע - זה משהו פרטי, שלי. רק שלי. בייבי, נו. משהו שאתה הולך איתו לתמיד, וגם אם ייגמר יום אחד איכשהו הוא תמיד יהיה שם למזכרת.

אם גילית את זה רק בשנה האחרונה אז יש לך עוד המון להשלים. כתבתי עד היום בערך 600 קטעים של סיפרה בסלע, אין לי שום יכולת לבחור אחד שהיה הכי טוב בכל הזמנים, אבל המיטב (כמה עשרות טובות, לא זוכר בדיוק את המספר המדויק) מקובצים בספר שהזכרתי. תודה על ההתעניינות.


איך יכול להיות שאנתוני פארקר ושאראס הם לא חביבי הסיפרה?


שאלה מצוינת, וזו לא הפעם הראשונה שאני שומע אותה.

על פניה זו גם שאלה קשה שאין לי תשובה מדויקת עליה. אבל אם אני חושב על זה לעומק, ההסבר די פשוט. את הרוב המכריע של חביבי הסיפרה בחרתי במהלך השנים בהן שימשתי ככתב בשטח. באתי במגע עם שחקנים, סיקרתי קבוצות, ריאיינתי אנשים. כשאתה באה במגע עם אנשים ומכיר אותם יותר מקרוב מאשר איך הם שמצטיירים בטלוויזיה, הסיפור שונה.




אתה לומד לדעת מי נראה לך יותר, מי פחות, מי מוצא חן בעיניך פחות, מי מרשים אותם גם כאדם ולא רק כשחקן, מי מופרע, מי קצת דביל וכו'. שאראס ופארקר שיחקו כאן אחרי שהפסקתי להיות כתב מהשורה והפכתי לבעל טור ופרשן. זה אומר שהפסקתי את המגע השוטף והיומיומי עם הקבוצות והשחקנים, כולל סיקור מכבי ת"א והפועל ת"א שעשיתי במשך כמה וכמה שנים טובות.

פארקר הגיע למכבי בדיוק אחרי העונה האחרונה שסיקרתי את הקבוצה. הפיינל פור בו זכה עודד קטש בגביענ אירופה עם פנתינאייקוס היה גם האחרון שלי ככתב שטח. ככה שההיכרות שלי איתם מאחורי הקלעים לא ממש קיימת, ומעבר לזה חשבתי שיהיה קל מדי, שקוף מדי, צפוי מדי - אם אבחר בהם.

הסטטוס הנוכחי הוא גם אחת הבעיות שלי בבחירת חביבים חדשים לסיפרה, ולכן ייסדתי תחרות חביבה באתר שלי שנקראת 'חביב נולד' לבחירת חביב חדש בתום העונה. אם בא לך להיכנס אתה מוזמן לבדוק את העניין.


על ביינום והלפרין


לגבי ביינום, אני חייב לומר שמצד אחד אני מאוד מסמפט אותו ומצד שני ממש לא. קודם כל, הוא נראה לי באמת בחור טוב, אמביציוזי, רגיש וקצת עצוב. אני לא מעורה ביחסי השחקנים בתוך הקבוצה (לא מסקר אותם, כאמור, ביומיום), אבל כל הקטע הזה על "החבר הטוב שלי שעזב" עם רודני ביופורד בזמנו, נותן לי רשם שהוא טיפה בודד. במיוחד כרגע, כשהמאמן, עושה רושם, לא ממש מת עליו ואני לא יודע עד כמה דריק שארפ ("מה עכשיו? עכשיו אני הולך הביתה לאשתי ולילדים שלי", אחרי שחזר מלובליאנה) קרוב אליו או מאמץ אותו אל ליבו. זו סתם תחושה, אני לא ממש יודע דברים מבפנים.



אני לא מסמפט את ביינום, מצד שני, כי נראה לי שהוא עדיין, למרות הכל, תקוע בתוך המחשבה שכדורסל זה אחד על אחד או שניים על שניים. אי אפשר בחצי עונה להפוך חתול רחוב לחתול סיאמי. ביינום שיחק כל הזמן באופן מסוים, עכשיו הוא צריך לשחק אחרת לפחות בחלקים נרחבים של הזמן. זה פשוט לא עובד. יש לו כדורסל, זה ברור, אבל הייתי מחליף אותו מזמן. לא ברור לי למה מכבי לא קלטו את זה, או למה לא ביצעו את זה. כנראה שספאחיה, כמאמן חדש ועוד זר, משתדל לדרוך להנהלה על הבהונות ולא להיות נחרץ מדי בשום עניין.

יותם הלפרין מאכזב מאוד, אבל אני חושב שנמוך מזה הוא לא יכול לרדת. עכשיו יקרו שני דברים, כנראה: או שיותם וביינום יעבדו ויילחמו הרבה יתר חזק באימונים, או שירטין יקח להם דקות משחק. או שתצמח מזו תועלת למכבי, או ששניהם ילכו אחורה לטובת שחקן עם הגנה טובה משלהם המון רצון להצליח. השאיפה היא, כמובן, שהתוספת של ירטין לא תפגע אלא תשלים, אבל אם ירטין יוכיח את עצמו מישהו חייב להיפגע, זה ברור.

בכל אופן, הלפרין אכזב אבל אני לא מופתע. לדעתי, הבן אדם סחוט לגמרי גם אם הוא לא יודה בזה. הוא היה חייב איזושהי פגרה ארוכה של חודש אחרי שנה (שנה, לא עונה) מאומצת מאוד מקיץ 2005 ועד סתיו 2006. לא מכבי נתנה לו את זה וגם לא הנבחרת. אין לי ספק שעייפות החומר ותשישות מנטלית הן חלק מהעניין, אפילו שהוא בחור צעיר.


על הליגה הלא ממש תחרותית


אני מסכים איתך לגבי הליגה. היא לא מעניינת ומה שמחזיק אותה זו בעיקר התקשורת שעושה ממנה יותר ממה שהיא. כמובן שהעובדה שהאלופה היא אותה אלופה כל כך הרבה שנים מאוד רחוקה מלעזור.

החזון שלי בעניין הזה הוא לטווח ארוך וכבר הצגתי אותו לא פעם. אני חושב שמכבי ת"א, כמו כל הקבוצות הגדולות באירופה שיכולות להעמיד תקציב מסוים וערבויות מסויימות, צריכות לצאת לגמרי מהליגות המקומיות ולהתנהל בליגה אירופית מקצוענית שתכלול, נניח, 16 קבוצות ותשוחק לאורך כל העונה.



בסוף כל עונה אפשר יהיה לקיים משחק על אליפות בין הקבוצה "הנחשבת" של כל מדינה לבין אלופת הליגה, אבל משחק עם משמעות. כלומר, אם זו תהיה הפועל ירושלים, למשל, שזה לא יהיה משחק על פארש מבלי שום סיכוי לירושלים להגיע לאותה ליגת יורוליג כזו או אחרת. אליפות מקומית תעניק אפשרות להצטרף לליגה, דרך טורניר מוקדמות שיעניק כרטיס אחד או שניים, תלוי בשיטה, להצטרפות למפעל במקום קבוצות קיימות.

זאת אומרת, להבדיל מה-NBA, יהיה מצב של שתי יורדות ושתי עולות, נניח, מכל אירופה, כדי שיהיה על מה לשחק.

ליגת העל יכולה להרוויח במובן הזה, שיהיה מאבק פתוח וממשי על אליפות. מצד שני, ליגה בלי מכבי היא לא אותו דבר מבחינת מספר צופים ועניין גם במקומות הקטנים כמו עפולה או ראשל"צ או ר"ג, כי מכבי מושכת עניין. אני חושב שהקדימה צריכה לנצח בקטע הזה, ולכן מיטב הקבוצות באירופה צריכות לצאת מהליגות המקומיות לגמרי ולהקים ליגה משלהן. בעתיד, מתוך הליגה הזו יכול לצאת בית אירופי שיסונף ל-NBA.


איך מכבי מפסידה לקבוצות עם תקציב נמוך ממנה בהרבה?


אני מניח שאתה מדבר על ההפסד בלובליאנה.

כידוע לך, כסף לא מנצח בכדורסל. בדרך כלל כן, אבל לא תמיד, לא כל הזמן ולא בכל ערב.

לובליאנה היא כמו קולג' קטן, יש לה את הקהל שלה, המסורת שלה, היא המכבי ת"א של סלובניה בקטנצ'יק. פחות טרראם ובלאגן ורעש תקשורתי, אבל המשך טיפוח של צעירים שמגיעים מכל רחבי אירופה בעלות זולה, ועוזרים לסלובנים להתפתח ולהתקדם.




הם נלחמים, הם פייטרים, הם נלהבים, הם אוהבים לשחק נגד יריבות גדולות ולעמוד באתגרים, אין להם מה להפסיד ואף אחד לא יעשה סיפור גדול מדי אם הם יפסידו למכבי ת"א בבית. מבחינתם זה אחד משלושה-ארבעה משחקי שיא בשנה. מבחינת מכבי, זה משחק שאסור להפסיד בו, מלחיץ, מציק, טורדני. מכאן הכל מתחיל.

כשיש לך תנאי פתיחה כאלה ואתה שייך ללובליאנה, אתה יכול בעיקר להפתיע ולהצליח. לנצח את לובליאנה בבית כמעט אף פעם לא היה קל, אלא אם כן יש לך קבוצה מאוד חזקה ולא משנה מה התקציב שלה. כשמכבי היתה מספיק חזקה, היא ניצחה שם לא פעם. השנה מכבי לא כזו. נקודה.


על יניב גרין


זה סיפור מאוד עצוב על נושא כזה כאוב.

מאוד חבל על יניב גרין, זה לפני הכל.

שנית, כל הסיבות שהעליתם נכונות, אבל בגדול - הוא לא הכי מתאים לסגנון של משחק פתוח וריצה. הוא שחקן שמתאים יותר למשחק עומד, מוגבל התקפית, לא נע מספיק טוב בלי כדור, לא קליל כמו אליהו ובאסטון, לא קלאסי לשחק גם את ה-4 וגם את ה-5, לא מספיק גבוה ולא מספיק טכני וטקטי כדי להיות על המגרש יותר מדי דקות.



מאוד יכול להיות שמכבי ת"א, בטח בקטע האירופי ובסגנון המשחק שהתנהל אצל גרשון ואצל ספאחיה, פשוט לא מתאים. זה עדיין לא אומר שהוא לא יכול לשחק פה ושם ולעזור לוויצ'יץ' לנוח. בושה וחרפה גם למכבי ת"א וגם ליניב גרין עצמו, שהסנטר הפותח של הנבחרת מגיע למצב כזה ולא משנה מי אשם יותר.

מבחינת אליהו וכספי - קודם כל שכספי יוכיח את עצמו בגליל, כמו שאליהו עשה. שנית, אני חושב שאין מה למהר, לא מוכרחים ללכת ל-NBA בגיל 21-22. וגם כשהולכים הכי חושב לאן הולכים, זה המפתח. המקרה של שארס באינדיאנה מוכיח את זה, גם זה של זוראןפ לאניניץ' שהגיע כדי להתחבא מאחורי הגב של ג'ייסון קיד בניו ג'רזי. לא חבל?

ישראלי ב-NBA יהיה כבר או לא?


יהיה ישראלי יום אחד, זה הרי ברור. אליהו של עוד שנתיים יכול לנסות, אולי אפילו יילך לו, תלוי אם יוסטון תרצה בו ותבנה עליו. ללכת רק כדי להגיד הייתי ולחזור אחרי עונה-שנתיים עם תחת מיובש, זה יותר חוייה למזכרת מאשר משהו ליהנות ממנו.

ולגבי זה שהתקשורת עושה רעש - ודאי שהיא עושה רעש. אתה לא יודע איך זה? עד שזה לא יקרה, הייה רעש. אם היו לנו שמונה שחקנים שם, התשיעי היה מקבל כותרת בינונית באמצע העמוד, או ייעה שמחזיקה ארבע שעות באינטרנט ויורדת מהר.



חוץ מזה שאצלנו כל דבר עושים ברעש. מתי היה פה שקט בפעם האחרונה?

בעניין שאראס, פארקר ובאסטון, אין כזה דבר נכון או לא נכון, כשזו השאיפה של האנשים. אם זו השאיפה, זה החלום, אלה הנסיבות ואלה הצרכים האמיתיים שלהם - אז ודאי שזה נכון. שאראס קצת מאכזב, אבל לא כל שחקן שהיה גדול באירופה יושב טוב על ה-NBA. אלה פשוט עולמות אחרים וצריך להתרגל. קח את גורדאן גיריצ'ק הקרואטי, סקורר די סוליסט שעשה כמה עונות טובות באירופה (שאראס עשה יותר ממנו) והוא משחק שם כבר שנים עם ממוצעים יפים ועונות יפות. צא לרחוב ושאל מאה אנשים מי זה גורדאן גיריצ'ק ואם הם שמעו עליו. שלושה יגידו לך שכן.

המון עניין של מזל, התאמה, סיטואציה, סוכן טוב, קבוצה עם פתח שנפתח ויושב עליך בול.


כסף, כסף, כסף


כבר כתבתי את זה באחת התשובות: כסף עושה הבדל, אבל לא תמיד. פיני מקרטע לדעתי קודם כל ולפני הכל, כי הוא לא הצליח להגיע למצב ששחורציאניטיס הוא הכוכב הגדול שלו. יושבת לו ביד בהמת-משא מהסוג המובחר ביותר, ובמקום ששחורציאניטיס (אני קורא לו סחור-סחור אצלי באתר) יעשה עוד קפיצה קדימה לעומת מה שראינו ממנו בעונה שעברה עם אולימפיאקוס, הוא הולך אחורה. מה הסיבות, איך קרה, מה נהיה - זה לא מעניין. אם פיני גרשון וסחור-סחור היו מגיעים למצב אופטימלי - אני מאמין שאולימפיאקו היתה דורסת במקום לחטוף 15-18 מפילזן פעמיים, מטאו ומדינמו מוסקבה עוד לפני שהגענו לטופ 16.

פנתינאייקוס? לא קבוצה גדולה מאוד, אבל עדיין חזקה. אל תתרשם משני המשחקים האחרונים וההפסדים האחרונים. אחרי שאתה רץ 0-11 אתה לא מתייחס לכל משחק באותה רמת רצינות. במלאגה קשהה להם כבר שניים ונגד פרטיזן בבית הם שיחקו בלי שלושה שחקנים, וגם בלי יותר מדי מוטיבציה. אוברדוביץ' היה עסוק בלהתחבק ולהתנשק עם המאמן הסרבי שממול, וויושביץ', ופרטיזן היא הבית שלו, אל תשכח את זה. אין לי ספק שיש פה מיני-מכירת משחק, אתה יודע. לא משהו מוצהר או גלוי, אבל משחק שבו לא איכפת לפנתיאייקוס לא ממש להתאמץ, בוודאי כשהמקום שלהם בשלב הבא כבר מובטח מזמן.

אם טוני דלק באמת מרוויח 1.8 מיליון יורו, ברור שהוא לא שווה את הסכומים האלה. שיאכילו בכסף הזה מחצית מהרעבים בסודן, יותר טוב. הכסף הגדול הוא תולדה ותוצאה של קיום הפיינל פור ביוון. שתי היווניות מתות לזכות בתאור השנה ולכן הבעלים החליטו להוציא כספים מעל הרגיל. כבר היו שנים כאלה בכדורסל האירופי, זה לא חדש.



מבחינת בניית הקבוצה - אני חושב שפנתינאייקוס בנויה נכון יותר מאולימפיאקוס. לא חושב, למשל, שסקוני פן הוא רכז לזכייה באליפות אירופה או שדומרקאנט הוא שחקן לאליפות אירופה. צריך לזכור, מצד שני, את הפציעה של מצ'יאוסקאס שאמור היה להיות הטוב ביותר בקבוצה. זו היתה מכה די רצינית.

לגבי מכבי - לא יודע מה הולך בפנים, אבל מאוד יכול להיות שהעלות הכספית היא שמונעת מהבעלים להחליף את ביינום ופיליקס.


www.maccabifans.co.il

 
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 24/11/2024
 
  נרימה כוסית לחיי 
לדל איקלס
 
  נרימה כוסית לזכר 
פרדי מרקיורי
 
 
היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ודינו וטוני הקטן.
 
 
מי השלושה בצילום? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up