נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אירוח בלב הצהוב - חלק 3
קטע שלישי מתוך האירוח בפורום הלב הצהוב. מתוך מצוקת הזמן של סופ"ש זה פתרון נאה כרפאל למלא אייטם. מי שכבר קרא, תן צ'אנס לאתרים אחרים ותחזור מחר.
3/2/2007    
 

על יוזמות של עיתונאים לשיפור הליגה


קודם כל, הצגת הדברים שלך לא נכונה. לא מדויק לומר שעיתונאי הספורט לא העלו לאורך השנים כל מיני רעיונות לשינוי מבנה הליגה, שיטת הליגה, רעיונות לצמצום פערים, שיטת הגביע, חיזוק קבוצות וכו'. זה לגמרי לא מדויק.

מצד שני, אל תצפה מעיתונאי הספורט לכלום. התקשורת בכלל פחות מפרגנת ויותר מבקרת או מחפשת לתקוע במציאות של היום. זו כמעט עובדה. במכבי ת"א של השנים האחרונות זה פחות הורגש, כי הקבצה הצליחה והצליחה והצליחה, עד שההצלחות שלה הרדימו לגמרי את העיתונאים. אתה יודע איך זה - כשמנצחים זה לא מעניין. כשמפסידים, ובמיוחד אם זו מכבי ת"א, הכל מתעורר ויש עניין.



באיזשהו מקום ההצלחות של מכבי והשליטה של בליגה הרדימו או הקפיאו גם את מידת העניין של היריבות. תראה כמה רעש היה בעונה שעברה, כשארקדי גאידמק השקיע המון כסף בירושלים (למרות שהוא כנראה לא מסוג הטיפוסים שאפשר לסמוך עליו לאורך זמן). תראה את הפועל ת"א בתקופת גוסינסקי.

ההבדל בין גוסינסקי וגאידמק לבין המנהלים של מכבי היא ברמת המחויבות ובהבנת העסק הזה שנקרא כדורסל. גאידמק וגוסינסקי לא מבינים כלום בכדורסל ורצו תוצאות מהירות ושליטה )גאידמק), או לחילופין עסק שלא מאוד מפסיד, או לא מפסיד בכלל (גוסינסקי). לעומתם, האנשים של מכבי הם גאוני הדור, אם כי מוכח לא פעם שגם להם אין הבנה מקצועית גדולה, אבל ניהולית כן. ברוב המקרים, או לפחות בדרך כלל.

עניין של ניסיון, אהבה לדבר, התמדה והיצמדות לכדורסל כדרך חיים.

אישית, אין לי שום טעם לדבר על רעיונות כל עוד אין לקבוצות מערכת מקצועית שלמה שמטפלת ביחסי ציבור, שיווק, פרסום, מגע שוטף עם הקהילה וספונסר גדול מאוד. זה האלף-בית של כל העסק, לא צריך להיות מאוד חכם כדי להצליח. צריך תנאים בסיסיים וצריך לחיות את זה בכל שעה של היממה.


על פרשנים שאכלו את הכובע


גם אם לובליאנה ניצחה את המשחק בסופו של דבר, זה לא אומר שהטיעון העקרוני של הפרשן שגוי. אם הוא מסוגל להסביר באופן מנומק מדוע לובליאנה לא עונה לקריטריונים או עבר זמנה מבחינת הטופ של הכדורסל האירופאי, הוא לא בהכרח אכל את הכובע אם היא ניצחה את המשחק.

הפרשנים הפכפכים כי כדורסל הוא משחק הפכפך. כמעט כל דבר יכול לקרות, מומנטומים באים והולכים. החוכמה היא לדעת איך לשחות בין הטיפות, אבל זה יוצא, אולי, שהפרשנות שלך אנמית ולא מעניינת. אם אתה לוקח כיוון וצד ומדבר באופן פסקני ונחרץ יותר, אתה עלול לחטוף ריצה של 2-16 פתאום מהקבוצה השנייה (כמו שקרה אתמול עם ונטספילס במלחה) וכביכול לצאת פארש או לאכול את הכבוע, איך שאתה מגדיר את זה.




אני חושב שפרשן צריך להיזהיר ממלכודות כאלה, אבל בכל מקרה לא הייתי מודד את איכויותיו בשאלה אם התחזית שלו או דברים שאמר בדקה ה-15 אכן נכונים גם לדקה ה-32. המאמנים והשחקנים בעצמם יתקשו לומר לך מה הולך לקרות בעוד עשר דקות במשחק מסוים, כך שלא צריך לכלול את כל הפרשנים באותה סירה ולהחליט שהם נוטים להפכפכות. זה סוג המשחק. וזו דעתי בכל אופן.


אירופיים שיחזרו מה-NBA


לגבי האירופיים ב-NBA, אודריך באמת יכול להיות אפשרות. הוא לא מראה שיפור או התרוממות יוצאת דופן ולשחק מאחורי טוני פארקר זה קשה בלאו הכי. לא יודע אם הוא ינסה קבוצה אחרת או יחזור, מאוד תלוי באופי של השחקן. מקצועית, אולי עדיף לו להיות באירופה. מעשית, אני חושב בחור קשוח ועיקש ומאוד יכול להיות ינסה עוד תחנה אחת לפני שהוא חוזר. הוא לא 30-31 כמו שאראס. הוא לא יכול לתת לעצמו עוד צ'אנס שם.

גם דלפינו יכול לחזור מתישהו בדיוק כמו שמצ'יאוסקאס חזר. יהיו לו ביקוש בכל מקום והוא יכול לשחק בכל אחת מהגדולות. רצו ללכת עליו כבר הקיץ הזה גם אולימפיאקוס וגם ברצלונה, ועוד כמה קבוצות ספרדיות. לא צריך לדאוג לו.



את סשה וויאצ'יץ' מהלייקרס אני לא רואה חוזר. אם הייתי משחק שם לא הייתי חוזר עד שהיו מגרשים אותי. זה סוג של חלום עבור הרבה שחקנים והעונה גם היו לו כמה משחקים לא רעים בכלל. הוא בחור שלא עשה הרבה בכדורסל האירופי, זה לא שיש לו למה להתגעגע במיוחד. עשה איזו עונה-שתיים באיטליה בקבוצה בינונית, לא חושב שהוא מרגיש או אמור להרגיש איזושהי פאניקה או איזשהו לחץ לחזור.

גרמניה מאוד חשובה לנוביצקי, הוא מביע את זה שוב ושוב בהופעות הרבות של בנבחרת. לעומת זאת, אני לא חושב שיהיה לו חשוב במיוחד לחזור לליגה הגרמנית לעונת פרישה. זה לא שהוא סמל של אלבה ברלין או משהו, או בא מקבוצה קטנה מאוד שאין לה שום מסורת מיוחדת. אני חושב שהוא יכריז אולי כבר הכריז) על ניסיון להגיע לאולימפיאדת בייג'ין עם גרמניה ולעשות שם את הופעות הפירדה שלו מהנבחרת. לגבי חיים בגרמניה אחרי הפרישה - גם לא בטוח. דטלף שרמפף, למשל, חי בארה"ב עד היום.



מי תגיע לפיינל פור?


אני אלך על פנתינאייקוס, צסק"א, טאו ויטוריה ואולימפיאקוס/אפס פילזן.

את הגביע עצמו תיקח פנתינאייקוס או צסק"א.

זה ככה, בשליפה, על סמך מה שראינו עד עכשיו.

תכל'ס, נראה לי שצסק"א נשארו הכי טובים ושום דבר לא השתנה, אבל הביתיות של
פנתינאייקוס בפיינל פור אולי תעשה את ההבדל הפעם.



משמעות טיפוח ספורטאים צעירים לחברה


ספורט מפותח הוא סימן לחברה בריאה ונורמלית, ככה אני רואה את הדברים. מדינה שעיקר העיסוק שלה הוא לחימה, פשיעה, אבטלה ושאר מכות מהסוג הזה, היא לא מדינה רגילה. ספורט פעיל ומצליח הוא סימן לשגרת היום, למדינה בריאה שיכולה להרשות לעצמה להעמיד, ולו רק מפעם לפעם, את נושאי התרבות והפנאי בצמרת סדר העדיפויות, אם לא בראש.

זה בעיני הסיפור המרכזי. אחר כך, אם אנחנו זוכים "לכבוד" משגרירים כאלה או אחרים כמו שחר פאר או יעל ארד ואולי גם בן סהר בעתיד, או שחקן ישראלי שיצליח ב-NBA זה בונוס ואקסטרה. ממצב כזה יכול להתפתח עניין המודלים לחיקוי אצל הילדים.



עדיף שילד ישאף להיות כמו בן סהר וילדה כמו שחר פאר, מאשר לרצות להיות גנרל גדול ולצאת למלחמה נגד ארגוני טרור בלבנון. אצלנו זה כנראה לא ממש אפשרי בגלל הסיטואציה הרגישה במזרח התיכון ואויבים מסביב, ולכן נראה לפעמים שכל מסר חיובי ותיכ חריגה מצד המדינה בנושאי ספורט, הוא כמו זכייה במפעל הפיס.


מה יהיה עם כמות האוהדים ביציעים

(וקצת גם על בני השרון ונהריה)


את כל התשובות שאתן לך פה אני מניח שכבר שמעת. אוהדים צריך ללכת ולהביא מהבתים, לעודד ילדי מחלקת הנוער ובתי הספר לכדורסל להגיע למשחקי הקבוצה הבוגרת. לשווק את הקבוצה, לטרטר לעיתונות המקומית שתפרסם פעילויות אל המול הקהילה ומבצעי שיווק. לחדש ולגוון ולהפתיע את הקהל, לחלק לו מתנות ופרסים במחציות בכל מיני הגרלות, לדאוג לספונסרים לצורך העניין. לתת הרגשה שמדובר בחגיגה ולא במלחמה על שתי נקודות או מיקום בטבלה.

אני רואה משחקים בבלגיה או בגרמניה והיציעים עמוסים במשפחות, האווירה טובה, התזמורות מעודדות והחצוצורות מרימות את התקרה. לא רק אבא ובן מגיעים לשם, אלא גם האמא והבת שם ביחד. האם יש קבוצה בארץ שמציעה מנוי משפחתי לארבע נפשות במחיר מוזל מאוד? לא נראה לי.



בכל מה שקשור לצמצום פערים, כבר נגעתי קודם איכשהו, אבל אומר שוב שספונסר גדול ואנשי ניהול שאוהבים את המשחק ובאים כדי להישאר (כמו מגדל בירושלים, כמו אנשי הניהול של מכבי ת"א, כמו רקנאטי ואקוניס בבני השרון שיוצרים המשכיות) - זה המפתח והבסיס לכל. יש קבוצות שלעולם יחיו מהיד לפה ולא יוכלו להתקדם משמעותית גם אם יעמוד בראש המערכת אותו אדם משך שנים, אבל המטרה היא להקים מערך ולא קבוצה שהיא איש וחצי.

חשוב מאוד שתהיה גם אפשרות לגדל שחקני בית שיעלו מנוער לקבוצה הבוגרת, ואם הם באמת טובים לחשוב על פתרונות יצירתיים שישאירו אותם בבית ולא יבריחו אותם למכבי ת"א בגלל עוד 50 אלף דולר.

בעניין הפועל ירושלים, היא לא משתווה למכבי עדיין. לא חושב. מכבי יותר עמוקה, אבל אני אוהב את את התוספות האחרונות של ירושלים - גם את המאמן, גם את חג'ג' ופניני וגם את טרנס מוריס.

בעניין נהריה, חסר להם לדעתי ביג מן רציני והם גם די נדפקו עם זרים עכשיו. הפעולות שלהם בקיץ להבאת קוז'יקרו ולימונד נכונות, כי מבחינת נהריה ישראלים טובים שלא שייכים/לא מתאימים לאחת משתי הגדולות צריכים להיות בידיים שלה.

ובעניין בני השרון, נראה אותם בחצי גמר הגביע. זה אמור להיות מבחן גדול מבחינתם, כי בפעם הראשונה שהם שיחקו העונה בליגה נגד מכבי ת"א, מכבי עדיין לא הכירה אותם מספיק ואולי לא היתה ערוכה, ונחלצה די בקושי בדקות הסיום. עכשיו יהיה מעניין לראות מה הקלחים שהפיקו בשני הצדדים. בגדול, שלושה מארבעה זרים שלהם הם בינגו (למרות ירידה אצל ניילון, או פתיחה מדהימה שאי אפשר לשמור אותה על אותם טורים כל הזמן). אם רק יצליחו ארז כץ, סקוט גרינמן ומשה מזרחי לשחק ברמה גבוהה לאורך כל העונה, זו תהיה קבוצה שגם ירושלים ומכבי ת"א יתקשו מאוד לנצח.


ישראלים שיגיעו למכבי ת"א


אני לא בהכרח רוצה לראות ישראלים כאלה במכבי, מה רע אם הם ישחקו ויצליחו בקבוצות שמתחרות במכבי? ברור שמבחינת מכבי זה האינטרס, וגם השחקנים באים כי מכבי היא סוג של מימוש חלום גם מקצועית וגם כלכלית, לפחות בתיאוריה.

אם אני בצוות המקצועי של מכבי ת"א, אני יכול לראות בדמיוני את דרור חג'ג' מצטרף לקבוצה בתום החוזה שלו בירושלים (נדמה לי שיש לו עוד שנה), אולי כיורש מקומימ לדריק שארפ.



טפירו וקוז'יקרו זה כבר אבוד, עמרי כספי יחזור מתישהו בהנחה שהכל יילך חלק. חוץ מהם, אין אף אחד אחר בליגה שמתאים לרמה הזו. יוגב אוחיון לא ממריא, אולי לימונד אם ימשיך להתפתח ולהתקדם. בלות'נטל תמיד יכול לבוא כישראלי. מקווה שלא שכחתי אף אחד.


ענייני באסטון


אני לא חושב שיש סיכוי שנראה את באסטון עוד העונה. לא חושב שיש סיבה כלשהי שתגרום לו לעזוב באמצע העונה. עונת ה-NBA כבר מעבר למחצית הדרך, הוא ימשיך שם עד סוף העונה, אני מאמין, ואם יש בחוזה שלו פתח יציאה הוא יוכל לשקול חזרה לאירופה.

על פניו אני חושב שהוא טעה והפסיד המון כסף כתוצאה מהמהלך הזה. יכול להיות שרצה להוכיח את עצמו ולתת לעצמו הזדמנות נוספת לפני שיהיה מאוחר מבחינת הגיל, יכול להיות שראה איך גרשון ופארקר עוזבים ושאראס לפניהם, לא רצה להישאר בקבוצה שעלולה להיתקע לעונה בינונית אחרי רצף הצלחות ולכן מתח את הצ'אנס שלו עד הכי קרוב למועד הדד-ליין שהיה קבוע בחוזה שלו עם מכבי.



שאראס לא טעה, לדעתי. הוא חצי אמריקאי למעשה, גדל שם בתיכון ובמכללה וניסה להגשים שאיפה וחלום. זה אף פעם לא טעות להגשים שאיפה כזו. הוא ינסה למצות את גולדן סטייט ולראות מה יקרה עם זה. אם גם כאן יהיה בינוני, אני לא רואה סיבה שיישאר מעבר לעונה אחת נוספת ב-NBA, אם בכלל, מה גם שאשתו ישראלית והוא יכול לשחק כאן עוד שנתיים-שלוש עד סוף הקריירה, או בקבוצה אירופית תמורת לא מעט כסף.

בעניין ביינום ופיליקס - אני חושב שמכבי איחרה איתם. היו צריכים להחליף את פיליקס מזמן ואת ביינום לפני חודש בערך, כשבורשטיין חזר והרוטציה התרחבה. טיימינג כזה יכול היה לעזור למחליף של ביינום להספיק ולהתכונן עם הקבוצה לטופ 16.


שאלות פולו-אפ לספרים שלי


מבין חמישים הגדולים שנבחרו להיכל התהילה, אף אחד מהשחקנים הראויים לא נעדר, אני חושב. אולי עוד שנתיים-שלוש אפשר יהיה לומר שליאור אליהו נעדר מהרשימה. הספר (אלבום יותר נכון, או חוברת מהודרת) יצאה לאור בקיץ 2005.

"
מסביב לכדור" התפרסם בקיץ 2003 והעבודה עליו נעשתה במהלך החצי השני של 2002, נניח. כלומר, לפני השנים הגדולות של פארקר ושאראס. אני מניח שאם הספר היה יוצא היום, פארקר היה מדורג ראשון (בספר עצמו הוא דורג נדמה לי 7 או 8, לא זוכר כרגע), ושאראס היה נכנס איפשהו למקומות הראשונים.



לגבי המשאל האחר שהתפרסם באותו ספר, אני חושב שדירק נוביצקי עבר את כולם כבר עכשיו, והפך לאירופי הגדול ביותר בכל הזמנים.



על הנהלת מכבי ת"א



http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-33...3319517,00.html

קח את הכתבה הזו שכתבתי בבלייזר באוקטובר האחרון. אני מניח שתמצא שם את כל התשובות לשאלות שהעלית, למרות שבטוקבקים שם (התקשיתי שלא להציץ נוכח הנאצות), הרוב המכריע לא חושב כמוני או כמוך. היום, שלושה חודשים ויותר אחרי הכתבה, אני חושב שיהיו יותר אנשים שיסכימו עם מה שכתוב.


www.maccabifans.co.il

 
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 24/11/2024
 
  נרימה כוסית לחיי 
לדל איקלס
 
  נרימה כוסית לזכר 
פרדי מרקיורי
 
 
היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ודינו וטוני הקטן.
 
 
מי השלושה בצילום? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up