וואי-וואי-וואי, איזה משחק נפל עלינו היום. חבל על הזמן וכל בני ביתו גם יחד. נצרת עילית המצוינת והמומנטומית (יש מלה כזו בכלל, אבשלום קור, אניוואן?) מגיעה אלינו למבצר לדרבי-העמק-והמשקיפות-עליו, והעולם שותק. אבל לא אנחנו. הו לא.

על פניו, ממש לא נעים לנו לנצח את נצרת עילית: גם שכנים (נגיד), גם אחלה של מקום, גם כור מחצבתו של תומר שטיינהאור הגדול, גם אחד המאמנים הסימפטיים בליגה (משה גרשון) וגם, לא נכחיש זאת, יופי של קבוצה. זה לא רק סטנלי ברנדי, שכנראה באמת אין שני לו גם בגיל שבע מאות ושלוש, אלא גם זיו תבור הוותיק והטוב, אסף יגל הכספיתי והמסוכן, אוהד הירש, שקד שוהם וכל השאר. עד היום הם נוצחו רק פעם אחת יותר מאיתנו, ורק שלוש פעמים בחוץ. איפה הם ואיפה נציגת עירם מהספורט שאין לנקוב כאן בשמו. אחלה קבוצה, באמת.

אבל, וזה אבל גדול, ברגע שזה מגיע למגרש עצמו, על אחת כמה וכמה למגרש שלנו, אנחנו הופכים להיות נחמדים בדיוק כמו שאתם אל הפקח שגורר לכם את הרכב (כן-כן, גם אנחנו מבקרים מדי פעם בעיר וראינו במו עינינו). אין רחמים ואין יציאה. שום דבר ואף אחד לא יעצור את החבר'ה של אלון שמר ועופר רחימי, ואת כל הצבא הכחול איתם גם יחד, בדרך אל המקום שבאמת מגיע להם להיות בו בעונה הבאה עלינו לטובה - ליגת העל.

לא יודע אם דווקא אנחנו נצליח להיות אלה שנעצור את שן-הזהב, או לפחות נוריד את הממוצעים שלו חזרה לאזור גבול היכולת של האדם, אבל זה לא ממש משנה ולגמרי לא חשוב, כל עוד הצד שלנו בלוח התוצאות יהיה עשיר מעט יותר בסיום המשחק. נכון, כבר קרה העונה שירדנו מנוצחים בביתנו, והקרדיט במלואו למיקי דורסמן וחניכיו בהפועל חולון, אבל בזאת תם הטקס - שנית (טוב, שלישית) המבצר לא יפול!

אם כן חברות וחברים, מבחינתנו הכל ערוך ומוכן להערב. מבצר - יש, 1,500 כחולים מוטרפים בטריבונה - יש גם יש, פרה משוגעת - בטח שיש, והתחזית לסיום: ביציעים יהיה חם-אש, על המגרש - יהיה דווקא קאר (וגם יבזורים, וגם פרחי, שיפמן, סלע, בן אליהו וכל השאר).

shaharhermelin@gmail.com

שלום לכם, ולכם השלום,

רגע, שאני אבין את עצמי, באמת התכוונתי לכתוב 300 מלה על הפועל נצרת עילית כמו שסיכמתי עם שחר הרמלין? הרי מה לי ולליגה הזו, שאחרי משחקיה איני עוקב, ושבאולמותיה לא נכחתי מזה עשר שנים לפחות. ואני אומר עשר, כי 13 נשמע הרבה יורת גרוע.

אוי, הרי הרמלין מכיר יותר שחקנים מנצרת עילית, קבוצתי האהודה, שאיני יודע עליה דבר מלבד כמה פרטים שכתב כאן הקורא היקר עמית לוי, ושנשתכחו מלבי כבר מזמן.

ואבוי, מה אכתוב על קבוצה, שאין לי מושג קלוש לגביה, מלבד העובדה שמשחק בה סטנלי שן זהב ברנדי האגדי וחסר התקדים כאחד, עוקר הרים, מניף מסילות רכבת באצבעו הקטנה ומרעיד רשתות אף מבלי לנתר.

והרי כל ענייני בליגה הזו מסתכם בשיר הנפלא הבא, עיוות נאה כרפאל למילותיהם של חיים משה ולידור יוספי:

סטנלייייייייי, להיות איתך, בכל דקה

הו סטנלי ברנדי

אני נשבע, אוהב נורא

אנא חבקני

ואז נוכל לפרוש כנף ולחלום

זה כל הסיפור. מה אני מבין בנצרת עילית נגד יקנעם מגידו, או מגידו יקנעם, שלא ברור היכן הוא הלוכסן בשמה של הקבוצה הזו, ואת שמו של איזה מהישובים אומרים: שאל את הקיבוצניקים, הם יגידו מגידו/יקנעם. שאל את אנשי יקנעם, הם לא יספרו את מגידו.

בקיצור, שקודם יעשו שלום בית בינם לבין עצמם. ובאשר לניצחון? הרי אני עצמי לא מאמין בנצחון השן המוזהבת הערב, ולו רק בגלל שבגיל 39 חייב, פשוט חייב, לבוא סוף כלשהו להצגות הנפלאות ומול הקיבוצניקים המעורבים בעירוניים הקופצים ורצים האלה, אין ברירה כנראה אלא לשבות לערב אחד ולנוח לקראת המשחקים הקרובים הבאים עלינו לטובה.

בקיצור, אף אם נדמה היה לי לרגע שמדובר פה בקרב, הריני מסכם את כל העניין כולו ומגדירו כסתם משחק אימון להעברת הזמן, שאם נצא ממנו בשלום אז בשלום נצא, ואם לא - נתרץ כדרך כל המתרצים באשר הם ונאמר פשוט שאת מי זה מעניין, ושאפילו כלבים עזובים שמקורם בנצרת עילית, לו היו מזדמנים לסביבות האולם, היו פוטרים את דלתותיו הפתוחות בהינף זנב מסרב ובנביחת לא תודה, אולי בפעם הבאה.

עם מלוא הכבוד, יש היום הפועל ירושלים בונטספילס. לא ככה?