35 פתרונות הגיעו לחידת בעל המאה האחרונה, בה מעיף מאנו ג'ינובילי הגדול שחקן כלשהו אל הפרקט בדרך לעוד סל קל, יש להניח, במדי רג'ו קלבריה. כן, היו ימים רחוקים בהם שיחק ג'ינובילי ברג'ו קלבריה, עוד לפני שהגיע לקינדר בולוניה ולאחר מכן לסן אנטוניו, שהם הוא משחק בעוז ובהדר עד היום, ובעיקר מפריע לשתי קבוצותיי האהודות במערב, לוס אנג'לס לייקרס ודאלאס מאבריקס, לקחת אליפויות.

אבל על מאנו אנחנו יודעים הכל, ומעריכים אותו הערכה אין קץ על אף שהפך מאוהב לאויב. השאלה היתה מיהו הבחור שנופל שם משמאלו, אחרי שניסה לסחוט עבירת תוקף. או ככה נראה בכל אופן.

מסתבר ש- 14 אנשים ניחשו נכון, 21 טעו. נתחיל עם הטעויות? בטח שנתחיל.

בין השמות הלא נכונים מצאתי את סשה דנילוביץ', דניס מרקונאטו, קלאודיו קולדבלה, דיאן בודירוגה, גוראן ירטין, דימיטריס דיאמנטידיס, סרחאן ארדוגאן, ניקוס איקונומו, חוסיין בשוק, דימוס דיקודיס ומירסאד טורצ'אן. ועוד כמה בודירוגות.

בואו נגיד, שבודירוגה היה השם הנפוץ ביותר בין הפתרונות השגויים.

ועכשיו אל הפותרים, שכל אחד מהם ידע שמדובר ב......

מדובר ב......

ב......

נו.......

בהוגו סקונוקיני, כמובן. האחד ואין שני לו, מגדולי אלילינו בעבר במדי קינדר בולוניה, פייטר חסר רחמים, כסחן יוצא מהכלל, שהוא זה שאחראי לחלק גדול מהסלים הקלים שקלעו אנטואן ריגודו וסשה דנילוביץ' בזמנו, והוא זה שחטף ויצא למתפרצות והוא זה שנתן לנו את הספיריט.

יא אולוהים על הצילום, תודו. הבאתי לכם אותו פה עם קוקי בלצ'ר מאחוריו כשחקן ביילה.

ואם כבר מדברים עליו, לא מזמן העליתי כאן איזה אייטם בעניין סמים ביורוליג, זוכרים משהו כזה? יפה, אז חיפשנו דוגמאות לשחקנים ומצאנו את ביופורד, מקדונלד, ארגודאן, למונט ג'ונס ועוד כמה כאלה. גם סקונוקיני היה בעסק הזה עד כמה שאני זוכר, הושעה ובסופו של דבר עזב את איטליה ועבר לטאו ויטוריה באיזשהו שלב. מקום המפלט של כל הארגנטינאים באשר הם. לימים גילינו אותו במילאנו.

איפה הוא עכשיו? ואללה לא יודע. בטח פרש, או שמתחבא באיזו קבוצה בליגה השנייה. ואולי אפילו חזר לארגנטינה. הוא כבר בן 36.

די, מספיק, זקן כבר. עייף בטח.

ועכשיו לשמות ולזוכה בשטר ריחני ונאה למראה ולמגע.

אורי גובר, תמיר בן סימון, דור חלמיש, דורי אלוני, הראל משולם, שי פיין, ערן סורני, יגאל ניימן, פיני מירצקי, רוני ארטובסקי, תום גרבורג, אלחנן מלמוד, אבי בומנדיל ואלי יניר. כמה יש לי פה, בואו נספור. כן, 14, לא שכחתי אף אחד.

עוד שתי הערות לפני ההגרלה. כותב לי יגאל ניימן החביב במיוחד, ש"תאמין לי סלע, אם הייתי מקבל שקל על כל חידה שפתרתי כבר הייתי מקבל מאיה ריחנית".

יפה לך, ניימן, אבל רק האל הטוב קובע גורלות ההגרלה, מה לעשות. אין לך דיבור איתו? לא אני, גם לא אנוכי ואפילו לא עצמי. ידי אינה במעל.

עוד מישהו, שכותב לי מארצות הברית, אומר שלא אטרח לשלוח אליו את המאיה הריחנית אם וכאשר הוא יזכה, ועדיף שאתרום את השטר ישירות לעירוני נהריה, כדי שתוכל להמשיך ולהביא זרים במאה שקל.

יפה אמר האיש.

ועכשיו לטקס ההגרלה. הנה כל הכדורים כאן ואני מגלגל בידי העבה משל הייתי אולמרט או ברתומיאו, ומגלגל ומגלגל ומחייך אל המצלמות ברגע השיא שלי.

ואומר למיקרופון: אן דן דינו, דינו חמודינו

ומי יצא? פשששש, הלוא זה אלוני. דורי אלוני. והוא הזוכה ב-100 שקל שיישלחו עוד היום, אם רק יואיל בטובו לשלוח את כתובתו המלאה. אם ימהר אולי עוד יספיק לרכוש חצי קילו שחורים, חצי קילו לבנים, בוטנים אמריקאים לריסוק השיניים והרבה שקדים ופיסטוקים לכל המשפחה שתשב מול המסך ביום חמישי, שעה שאלכס ריגטי יפליא שלשותיו מול מכבי עלית.

ודני דבורין היה ודאי אומר על כך: אם כן, תמה ובאה לסיומה חידה נוספת של 'בעל המאה', מה שהיה היה, ומה שיהיה יהיה, ועוד אדם הפך היום לעשיר יותר במאה שקלים, בזכות מייל קצרצר ששלח כבדרך אגב, מבלי שבאמת האמין שיש לו סיכוי לזכות. והחידה החדשה, הרי היא כבר עומדת, זכה וחדשה, ומוכנה לפיצוח.

אז צאו לדרך.

ובוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד לכם.