יצא לי להציץ הבוקר בנתוני המשחקים בליגת העל והיה נדמה לי שאני לא רואה טוב, או שיש טעות. יהוא אורלנד זורק 16 שלשות ב-24 דקות במשחק של הפועל עפולה/גלבוע? ממתי הוא נעשה השחקן הבולט של הקבוצה הזו? אוקיי, הבנתי שהוא בהליך שיפור ומקבל יותר ניסיון וביטחון העונה וגם באשקלון היו לו כמה משחקים טובים בעונה שעברה, אבל אני לא זוכר מקרה מקביל כזה.

שיחקתי הרבה שנים, יצא לי לשחק עם ונגד שחקנים וקלעים ברמה גבוהה מאוד. לא זוכר שחקן ישראלי מהדרג של יהוא אורלנד לוקח כל כך הרבה שלשות במשחק אחד (וצריך לברך אותו על ה-50%, זה מאזן מצוין). לפעמים היו משחקים שדורון ג'מצ'י או אמיר כץ או ג'ונתן דלזל, אולי גם ארי רוזנברג, דורון שפע או עדי גורדון, היו לוקחים משהו כמו תשע או עשר שלשות במשחק. גם אז זה נחשב הרבה מאוד, לא שגרתי, די קיצוני. אבל 16?

ותראו את כל השאר הרובריקות של אורלנד אתמול. לא זרק לשתיים, לא הגיע לקו, לא לקח ריבאונד, לא מסר אסיסט. השלשות שלו אמנם השאירו את עפולה/גלבוע במשחק ברבע האחרון, אבל זו לא דרך לנצח משחקים לאורך זמן, ולדעתי זו בכלל לא דרך לשחק.

מה זה פה, תחרות שלשות שבסוף המנצח מקבל 5,000 שקל או כרטיס זוגי לשבוע באנטליה?

קבוצה שזורקת 33 שלשות ושחקן אחד לוקח על עצמו מחצית מהכמות הזו, לא משחקת כדורסל נכון בדרך כלל והסיכוי שלה לנצח די קטן. יותר מזה, קבוצה שזורקת אותה כמות זריקות לשתיים ולשלוש, היא קבוצה שבנויה על יסודות שבירים מאוד ועל ערב מוצלח יותר או פחות.

מצד שני, חלק גדול מהשלשות שאורלנד זרק באו ברבע האחרון, כשהפיגור גדל לאזור ה-10 או 12 הפרש לטובת ירושלים, והדרך היחידה לחזור היתה באמצעות קלע שלשות כמותו. שבע מהשלשות שלו הוא קלע ברבע האחרון של המשחק, וכשיש לך שחקן כזה, עם יד חמה, מדובר בהחלט ביתרון גדול כל עוד הקבוצה השנייה מספיק פראיירית בהגנה ונותנת לו לקלוע שבע שלשות ברבע אחד.

כיף לראות את זה, אלה פעולות מרתקות ואם שחקן אחד מתחמם וההגנה לא מצליחה לעצור אותו, זה בעיני אחד הריגושים המעניינים שיש במשחק, לא פחות מדאנק טוב, חסימה גדולה או מתפרצת מאסיסט על כל המגרש.

שורה תחתונה? אורלנד הוא כלי מובחר למשימות מיוחדות מאוד. אף פעם לא הייתי קלע שלשות גדול כדי לייעץ לו בעניין, אבל זו בטח לא המטרה שלי. אני יכול רק להחמיא לו על הידית ועל ההצגה ברבע האחרון במלחה, שנכפתה למעשה כיוון שירושלים ברחה ולא היתה ברירה אלא להשתולל – ואם יילך אז יילך. אז הלך לו. בפעם הבאה יכול להיות שכלום לא יעבוד.

אני חושב שדווקא עכשיו, יותר מתמיד, הוא צריך למצוא דרך לפזר את השלשות שלו לאורך כל המשחק, ועוד הרבה יותר חשוב מזה לחפש פתרונות ולגוון את המשחק שלו כדי שיהיה פחות צפוי לאורך זמן. משחק כזה של שמונה שלשות מקבל כנפיים ודבר הבשורה יגיע לכל קבוצה ולכל שחקן, ומעכשיו והלאה ההגנות יתמקדו בו יותר מבעבר. זה בדיוק הזמן לדעת לחדור לסל, להוריד כדור לרצפה, למסור, לעזור בריבאונד. לעשות את כל הדברים שכדורסלן טוב אמור לעשות, ולא להישאר כדורסלן של טריק אחד, כי הטריק הזה ימצה את עצמו מתישהו.

טוב, היו פה שבע שלשות עד עכשיו. המלים האלה ממש לא נחשבות, בסך הכל הייתי צריך ליצור פה עוד פיסקה קטנה, כדי שאפשר יהיה להכניס את הצילום השמיני של הצ'אקה של אורלנד. הנה, הפיסקה נולדה כבר מעצמה. עכשיו אני יכול לפרוש בשיא.

gilse@inter.net.il