וויל סולומון. מהרבה בחינות זו היתה כנראה העונה הקשה ביותר שלו בקריירה. אכל כל כך הרבה מרור וכרפס, כל כך הרבה קש ותבן. ואני יושב ומביט עליו פעם ועוד פעם ולפחות לפי ההעוויות והמבטים שלו יש מקום לסברה שמדובר בעצם בשני אנשים. קצת מוזר, באמת. אבל הוא נראה לי כל כך חמוד ומשתדל ומתאמץ ורוצה, שהגיע לו לסיים לפחות עם דאבל בישראל שלא יפילו עליו, חלילה, גם את החרא הזה במקרה של אובדן התארים המקומיים.
חוסיין בשוק. לקח אליפות בצרפת עם לה מאן, הראשונה של הקבוצה מאז 1982 או משהו כזה. בחור חביב מאוד, מעולם לא דרך על נמלה במזיד, אף פעם לא הרים קול על יתוש. אני חושב שמגיע לו כל הכבוד והרבה כיפאק-היי על קאמבק מוצלח מפציעה ממושכת וקשה יחסית, שהחל עוד בוילרבאן בעונה שעברה והסתיים רשמית העונה עם לה מאן. הו יו יו יו יו יו יו יו יו - חוסיין בשוק. קבל צילום חביבי, יען כי מגיע לך, יחד עם ג'רמיין גאייש הפלאי חברך ללה מאן וחברנו לעד, כמי ששיחק כאן עם מוצקין וקרית-אתא.
דייויד בלאט. חבל על הזמן, לקחת אליפות באיטליה זו אחת המטרות החשובות ביותר בכדורסל האירופי. בלאט עשה את זה עם קבוצה שאני מאוד אוהב כבר הרבה מאוד שנים, וללא יתרון ביתיות בסדרת הגמר. אחלה שיחוק שבעולם. תותחנות לשמה. לא יודע מה הוא עומד להחליט לגבי העונה הבאה, אבל אם אני הוא אני חוזר רק בתנאי שמבטיחים את עתידי. במלים אחרות, חוזה כבד לשלוש שנים ושהנהלת מכבי לא תבלבל לי את המוח באמצע העבודה. כל דבר פחות מזה משאיר אותי בטרוויזו המקסימה והקסומה כאחד. אבל מי שואל אותי בכלל.
מרקוס בראון. הגארד של אוניקאחה מלאגה עבר עונה אישית די בינונית, אבל אחרי מפח נפש כל כך גדול בעונה האחרונה שלו בצסק"א, ואחרי לא הצליח להביא למוסקבה את אליפות היורוליג, קיוויתי שמשהו בכל זאת ייצא לו מהעונה הזו בספרד. הראשונה שלו, אגב, שם. גארד שאני מאוד אוהב, קשוח, תחרותי, שחקן מצוין. לא הלך להם למלאגה בטופ 16 ביורוליג, לא הלך בגביע הספרדי, אבל בסוף נגמר מצוין: אליפות ראשונה בתולדותיה. הרבה בכות חורחה גרבאחוסה הפלאי, ולא מעט בזכות מרקוס בראון האגדי.
טל בורשטיין. אם הוא אכן עומד לשחק בספרד בעונות הבאות, אני בטח שמח בשבילו. חושב שאדם צריך לנסות ולחוות ולזוז הלאה, אם נפתחת אופציה מעניינת ואם יש תחושה מסוימת של שובע או שחיקה. אמנם כל העולם כולו גשר צר מאוד, אבל לא כל העולם כולו הוא מכבי ת"א. יש חיים אחרי, לפני ולצד. ואם טל באמת הולך בדרך הזו – ברכות לבביות ממערכת כדורסלע. לא שרע למישהו שתישאר כאן, ובכל זאת. צא, צא לדרך חביבי.
תיאו פפאלוקאס. שחקן גדול שעשה עונה מדהימה. יווני שחי ברוסיה כבר מספר שנים, לא נבהל מהקור, לא קפא בשלג, לא מיהר לברוח בחזרה ולא אכזב אף אחד מבין האנשים שהאמינו בו כל כך. בכל פעם שעלה למגרש, בדרך כלל מהספסל, הביא שינוי חיובי ומיידי. בחור חכם ופיקח, חכם ונחוש, חכם ופייטר בלתי רגיל, חכם וחודר אדיר לסל, חכם ומוסר בחסד. הכדורסל שלו בטח לא הכי יפה, הזריקה שלו די מאוסה, אבל אפשר לסמוך עליו מהרגע הראשון ועד האחרון. אני שמח ששחקנים לא-זוהרים כמותו מצליחים. זה מראה שהשמיים פתוחים בפני הרבה שחקנים, לא רק אלה שמגיעים לשם בניתור.
