פרדראג דרובניאק. לא זוכר אותו כל כך אומלל כשהיה באירופה בחלק הראשון של הקריירה שלו. היה ממש עצוב לראות אותו מתקשה להפיק מעצמו משהו חיובי לאורך עונת החזרה שלו לכאן במדי טאו ויטוריה. הלו, האיש היה תותחן על. ראשו כהר, צווארו כשל פר. וידית לו, רבותי, ידית לו בת זונה לשלוש. ועכשיו, אחרי ארבע שנים ב-NBA עם סיאטל, קליפרס ואטלנטה, הוא מגיע לספרד, לא משתלב ומסיים עונת יורוליג עם 13 דקות למשחק, 5 נקודות וקצת, ופחות משלושה ריבאונדים. לא מתאים הקטע הזה, פג'ה.
דידיה גאדו. המאמן של פו-אורטז, אחד מצמד האחים לצד טיירי, ששירתו את הקבוצה כשחקן כמעט עשרים שנים, לא ממש פגע כמאמן. הוא עבר מהר מאוד הסבה משחקן פורש למאמן מתחיל, אבל הרוח החדשה נשבה רק זמן קצר. בשנתיים שלו שם פו-אורטז לא זכתה באליפות בצרפת והפכה לעוד קבוצה. היא איבדה את אלמנט ההרתעה באולמה הביתי, שאפיין אותה כל כך הרבה שנים, חטפה תבוסות חוץ נוראיות ולא עשתה שום דבר מיוחד גם ביורוליג. טוב, אבל לזה כבר די התרגלו שם למען האמת.
מאיר טפירו. לא ראיתי ממנו שום דבר מיוחד בכל חמשת המשחקים נגד מכבי ת"א. לשם כיוונתי, ואביב לביא היה אומר שנדמה לו, כן נדמה לו, שלשם גם כיוונו ראשי הפועל ירושלים כשבנו קבוצה בתקציב גדול. אבל מאיר לא היה שם. או חמור מזה, היה שם ולא האיר. עלטה כמעט מוחלטת. לא מתאים, לא לעניין.
דיאן בודירוגה. צריך לבדוק אחורה בשנים ולחפש מתי היתה העונה האחרונה בה נותר בודירוגה בלי אף תואר. יכול להיות שהעזיבה שלו את ברצלונה והמעבר לרומא לא רק מסמל מעבר מיורוליג ליול"ב קאפ, אלא מדובר, כנראה, בסיום תקופה. בודירוגה עוד יקלע, עוד יכדרר באיטיות ראויה לציון, אבל כבר לא יזכה בתארים ופשוט יסגור קריירה עם הרבה מאוד כסף בכיסים. רומא לא הגיעה לגמר הפלייאוף באיטליה, הפסיד בגמר הגביע האיטלקי והודחה בידי הפועל ירושלים (רבאק, דיאן, הפועל ירושלים, נו) ברבע גמר יול"ב קאפ. לא אהבתי את זה, אליל יקר. קבל צילום מימים יפים יותר.
פיני גרשון ורענן כץ. ההתנהגות של שניהם היתה לא נעימה, לא יאה, לא הוגנת, לא ראויה, לא פמיליארית, לא מקובלת, לא מתאימה למכבי, לא מתאימה לרוח הספורט, לא מתאימה לבית ספרנו והאמת – גם לא מתאימה לרמת האתר הזה. ולכן נפסיק. שבו בצד ותתביישו עד כלות. או לפחות עד שלרענן יצמחו שערות על כף היד, ברגע שפיני יחליט לברך אותו על הזכייה באליפות ה-NBA עם מיאמי היט.
טרנס רנצ'ר. אני זוכר אותו די דפוק בראש עוד מהעונה ההיא אי-שם בתחילת הקריירה הבינלאומית שלו בבני-הרצליה. אבל בחייך, כמה מעצבן ומרגיז אפשר להיות בעונה אחת? כנראה שחסר לו איזשהו בורג או משהו, לא ממש יודע לאבחן את המקרה הזה רפואית. היה לא רע, בעיקרון, על המגרש, אבל היו לו גם לא מעט מקרים שפשוט התפוצצתי כשראיתי את גירסת הביצוע שלו לקבלת החלטות בסיומי משחקים. פלא שג'ינו וההנהלה התפוצצו לפניי וזרקו אותו מהקבוצה?