היום נזכרתי בדריק גרווין, מגדולי התותחים שדרכו אי פעם על מגרש בארץ, לפחות בצדו ההתקפי של הפרקט. היו"ר, שגרווין הוא אחת מהאגדות החביבות עליו, אף הקדיש לו דף נפרד כאן באתר (ליתר דיוק: כאן). למה נזכרתי בגרווין ככה סתם באמצע השפעת שהכריעה אותי כבר פעם שנייה תוך שבועיים, סססססס-אמ'שלה? בעקבות ציטוט בעיתון של המדינה.

בסיקור המשחק בו גברה גבעת שמואל על ראשון לציון מוקדש חלק נכבד, ובצדק, ליובל נעימי, ששוב נתן משחק מצוין. הדיווח נחתם במלים האלו, שחור על גבי בוקסה-בתכלת: "ברבע האחרון לקח האייס-מן של הגבעה את המשחק על כתפיו והפיק עוד ניצחון חשוב". כך בפירוש. ואני שואל: אייס-מן? אייס-מן?? הלו???

בעונה בה שיחק דריק גרווין בעמק יזרעאל, הוא נשאל על ידי מי מהכתבים מה דעתו על כך שלדורון שפר הוענק כאן כינוי זהה לזה של אחיו המהולל. לקח לו כמה שניות טובות להבין שהמראיין רציני לגמרי, ואז הוא פתח פה - שאלוהים ישמור. לא קילל, לפחות לא הרבה אם אני זוכר נכון, אבל הבהיר חד משמעית מה דעתו על כך שמישהו בפרימיטיב-לנד העז לחלל את הקודש המשפחתי. רוח השורה התחתונה היתה משהו כמו: "מן, דר ווז, איז אנד פור אבר וויל בי אונלי וואן אייס-מן, אנד איף יו אינסיסט קולינג סאמוואן אלס אייס-מן, איי וויל גיב יו סאץ' ראסיה, נוגרה אנד לאטמה יו וויל נוט בליב!!".

אז מר גרווין היקר, לא רוצה להשתטנקר ככה סתם, אבל בקשתך המנומסת והאדיבה לא כובדה אתמול, ועוד בריש גלי, לעיני כל ובראש חוצות גם יחד. זאת ועוד, מילא שפר, שהספיק לעשות כמה וכמה דברים בכדורסל לפני שהלך לבדוק איך אפשר להגיע לירח בלי חללית, אבל נעימי - אחלה שחקן עם פוטנציאל גדול מאוד, באמת - הוא האייס-מן החדש של הלבנט עוד לפני שקרע איזה זוג נעליים או שניים? שמא יש מצב שתקפוץ באופן אישי להבהיר כמה עניינים?

קול מצהלות יו"רים על ספסלם

ואם כבר ב"עיתון של" אנו עוסקים, תנו מבט בתצלום הגדול הצמוד לסיקור המשחק בין בני השרון למכבי ת"א. בתמונה נראים המאמן בפועל רועי חגאי (ריספקט, חופשי ריספקט), היו"ר אלדד אקוניס וחלק מאנשי הספסל רגע אחרי - אני מניח - איזשהו פיספוס גדול מאוד של קבוצתם, ולאו דווקא זה של השנייה האחרונה. הבעת פניו של אקוניס אומרת משהו בסגנון "איי-איי-איי-איי-איי, איך? איך לא נכנס / איבדנו כדור / לקחו לנו אופנסיב ריבאונד?" וכו'.

לגיטימי? ברור, אולם מה אומר הכיתוב מתחת לתמונה: "...והיו"ר אקוניס צוהל מהספסל המתוח של בני השרון". מה זה צוהל, בערך כמו ההורים שלי ביום חלוקת התעודות בבית הספר. ועל כך כבר שרו הגששים ישתבח שמם: "שושנת יעקב / צהלה ואפקה / בראותם יחד / כל אחד לחוד". מה זה קשור? לא יודע. בכל מקרה זה מחובר למציאות יותר מהכיתוב בעיתון.

להיכנס חבר'ה, להיכנס לדיר באלאק

גלבוע / עפולה שלנו קיבלה בראש, ובבית, 22 הפרש מעירוני רמת גן הסימפטית. הול סיים עם א-ר-ב-ע נקודות, אורלנד עם שתיים מעשר לשלוש, יזרעאלי עם שתיים מתשע, סוכר עם אחת מחמש, ואווג'ובי עם ארבעה ריבאונדים ב-31 דקות. כל מלה מיותרת, למעט שלוש - דיר באלאק, בחורים.

יפסיק כבודו

ומשהו נוסף שאני סוחב מסוף השבוע, חוץ מהשפעת. נכון שבסופו של דבר התקבלה ההחלטה היחידה ההגיונית, והמשחק בין אשקלון לירושלים נדחה, אבל לדיין או לדיינים שהחליטו כי ירושלים תשחק פעמיים תוך 48 שעות (ואל תקפצו עם זה שגם בספרד ובאיטליה זה קורה, כי כה אמרה סבתא הרמלין עליה השלום, וכמובן לא רק היא: "נו, ואם כולם יקפצו מהגג - גם אתה תקפוץ?") יש לי רק דבר אחד לומר: יפסיק כבודו, ואם אפשר - להרבה זמן.

shaharhermelin@gmail.com