"אם הייתי קולע עונשין כמו בנאדם היו לי כבר 30,000", אמר שאקיל או'ניל כשהתבקש להתייחס לכך שהגיע למספר המכובד מאוד לכשעצמו של 25,000 נקודות NBA, והאמת היא שהוא ממש לא טועה בהרבה. 4,642 (ובמלים: ארבעת אלפים שש מאות ארבעים ושתיים!) זריקות עונשין החטיא האיש עד היום, שזה ממש, אבל ממש-ממש, אין לתאר.

אני יודע שדשו וטחנו את הנושא הזה עשרות פעמים, אבל אחוזים נמוכים מקו העונשין פשוט מוציאים אותי מדעתי. בעיקר משום שאין להם שום הצדקה הגיונית. הכל תלוי בשלושת האל"פים - אימון, אימון ואימון. כל אחד מוצא, או אמור למצוא, את הדרך שתסייע לו לקלוע עונשין: לסובב את הכדור וללטף אותו 32 פעם כמו אדריאן דנטלי, להפריח נשיקות באוויר כמו ג'ייסון קיד, למשוך באזניים כמו מארק קארבר, לדבר אל עצמך (או למי שזה לא יהיה) כמו דריק שארפ, לזוז טיפה מהמרכז כמו לימור מזרחי וכן הלאה וכן הלאה. לא חשוב מה, כל עוד זה עובד.

והנה כאן, עומד לו אחד מהגדולים שבגדולים (תרתי משמע, כמובן) שאי פעם שיחקו כדורסל, שבמשך יותר מעשור שלט בצבע כמו שאיש כנראה לא עשה זאת לפניו - ולא משנה מה, פשוט לא מסוגל להגיע למספרים נורמליים מהקו. ראבאק, בשביל המיליונים על מיליונים שאתה מקבל כל שנה אתה לא יכול לעשות משהו בעניין? בסדר, אז אל תבוא במיוחד לפני האימון או תישאר שעה אחריו, אני מבין איך זה כשיש לך שישה ילדים ואלבומי ראפ מזעזעים להקליט באותו הזמן (שלא לדבר על קריירת הקולנוע שלך, שבדיפלומטיות אסתפק בלומר שהיא נופלת אך במעט מ"קריירת" הכדורסל שלי). אבל מה בדבר לסגור את עצמך לפני תחילת העונה באיזה מחנה אימון פרטי, להשתמש בפסיכולוג, פסיכיאטר, מהפנט ואני לא יודע מה ולצאת משם לכל הפחות עם, נגיד, 70 אחוז הצלחה? מה כבר ביקשו ממך?

הנה, סתם ככה שתדע ו(כולנו יודעים שאין סיכוי ש)תפנים - מה שעשו כמה וכמה סנטרים גדולים אחרים, שחטפו לא פחות פיצוצים ממך, דחפו ונדחפו כאילו אין מחר בדיוק כמוך, ובכל זאת העמידו מספרים ראויים בהרבה.

קח למשל את קארים עבדול ג'אבאר. למרות שהתרכז בסקיי-הוק שלו, הגיע לא פחות מ-9,304 פעם לקו (שזה די קרוב למספרים שלך) אבל קלע 6,712, שזה יוצא 72.1 אחוז סבירים ביותר. הצ'יף מבוסטון, רוברט פאריש, הגיע לאותם אחוזים ממש (אם כי בהרבה פחות זריקות - 4,106 מתוך 5,694), וכך גם חאכים אולג'וואן המופלא, שנמצא איפה שהוא בינך לבין פאריש מבחינת מספר הפעמים על הקו (5,423-7,621).

פטריק יואינג, היה אפילו מדויק עוד יותר, עם 5,392 מתוך 7,289, שזה יוצא 74 אחוז, והגדיל לעשות מוזס מאלון הבלתי ניתן לעצירה, שאם אינני טועה הוא הסנטר עם הכי הרבה ניסיונות מהעונשין, שדייק ב-9,018 מתוך 11,864 - 76 אחוז טבין וטקילין.

אפילו ביל ראסל, שאהב לזרוק עונשין ממש כמוך, הגיע ל-56 אחוז (3,146-5,614) שזה, מה לעשות, יותר ממך, ואם ממש חשוב לך להתנחם במשהו, אז ווילט צ'מברליין הצליח לדדות אל השלב שמתחתיך, עם 51 אחוז עלובים אף יותר (6,057-11,862) והיי - כמה טוב שתמיד אפשר למצוא מישהו כמו כריס דאדלי, שלא היה קולע מהקו גם אם חיי הכלב החורג של דודתו המאומצת היו תלויים בכך (פחות מ-46 אחוז).

רוצה לומר, החבר דיזל היקר, שלא משנה כמה אתה גדול - ואתה גדול. מאוד. מאוד-מאוד-מאוד - על פניו, בתחום זריקות העונשין אתה שערורייה ברמה של ועדת חקירה ממלכתית לפחות. אבל כשאנחנו נזכרים במה שאתה עצמך אמרת בנושא, הכל נשכח ונסלח: "אחוזי העונשין שלי הם פשוט דרכו של אלוהים להבהיר לעולם שאף אחד אינו מושלם לחלוטין". וואלה.

shaharhermelin@gmail.com