אני באמת לא יודע מה לומר. קשה לי להבין איך חבורת אנשי מקצוע באמת מאמינה ששחקן כמו גוראן ירטין יכול לשמש רכז ראשון של 25 דקות ומעלה במכבי ת"א. אולי בבודוצ'נוסט כן, אבל לא כאן. הקטע הזה שבו הולך פנימה ומגיע לבד מול החישוק ופתאום מחליט למוסר החוצה לקלעי, מוזר לאללה. אם זה נגמר בשלשה, כמו באחד המקרים עם יסאיטיס אתמול, זה נראה כמו מהלך יפה ואוקיי, נחיה עם זה. אם הוא מוסר את הכדור החוצה או שהקלעי מחטיא, באמת קשה להבין איך הראש שלו עובד.

עכשיו אני אגיד לכם באמת-באמת למי הוא דומה, אחרי שישבתי על זה כמה וכמה משחקים ורציתי להתאים את שני השחקנים זה לזה. ושימו לב, אני מדבר אך ורק על תנועות גוף, לא שום דבר אחר. בטח לא רמת המשחק.

רבותי, לאיש הזה מאלף ועד תו כמעט, יש שפת גוף מושלמת של ברד ליף. אני לא יודע כמה מכם זוכרים את ליף נע על המגרש, אבל יש לו את אותו כדרור ואת אותם גפיים כבדות בחלק התחתון, ואת אותו ניגוב הפה בגופיה והכדרור הגבוה מדי ועוד כמה דברים קטנים, שרק חד עין בעל ארבע עיניים כמוני יכול לשים לב אליהם.

אבל זה סתם ברמת הקוריוז, כן?

באופן עקרוני, די נמאס לי לכתוב על מכבי ת"א. הקבוצה הזו נראית נורא, אני כותב את זה כבר כמה וכמה שבועות וזו העונה הראשונה שאני מדיר את רגליי באופן קבוע מהמשחקים שלהם. אין שום טעם לשבת ביציע ולא ליהנות אם אתה לא חייב להיות שם. לסבול ולא ליהנות אפשר גם דרך הטלוויזיה.

על הפרצוף. ואני מחכה כבר למשחק של הפועל ירושלים בבלגרד נגד ז'לזניק, כי אני יודע שגם אם יפסידו וגם אם ינצחו, וגם אם יעלו וגם אם לא, יהיה שם משחק כדורסל. אני בטוח בזה.

ועוד משהו קטן. וויל ביינום נתן אתמול משחק למכבי ת"א והחזיר לה על כמה אחרים שהוא לקח ממנה. הגג שלו על קלינטון האריסון (הגם שנאה כרפאל כותב היום בעיתון של המדינה שמדובר בבריטון ג'ונסן, ואני שואל את עצמי איך אפשר לטעות בין גארד שחור לפורוורד לבן ועוד ג'ינג'י בטירוף), היה משהו מדהים. כמו שהשווינו את ביינום לוויל סולומון, מקדונלד, שאראס, חאראס וכל אלה, צריך להיות כנים ולשאול את עצמנו האם אחד מרכזי העבר של מכבי היה מסוגל לתת גג מדהים וקריטי כזה והתשובה היא לא.

היידה ביינום, יא אומלל נפש. איזו עונת סיוטים אתה עובר בחוויה הראשונה שלך באירופה, הא? אני מסמפט אותו, את הפרצוף הזקן הזה. הוא בן 23 אולי, אבל נראה כמו בן 32. מת לדעת מה יקרה איתו בעוד חמש שנים.

זהו, היום יום הולדת לנגה בפעם השלישית בתוך שבועיים. למי שאין ילדים, זאת לדעת: זו תקופה שחוגגים בה שלוש פעמים יום הולדת. פעם אחת עם המשפחה הקרובה, פעם אחת בגן הילדים עצמו ופעם אחת באיזה מקום ששוכרים עם קוסם או מפעיל וכל אלה. אז הפעמיים הראשונות מאחורינו, היום זה הקוסם. חמישים הזמנות כתבתי ורעיית הנשיא הכריחה אותי לכתוב על כל אחת מהן, מעבר ליום-שעה-כתובת, שאפשר לבוא גם מחופשים בתחפושת נוחה בלי אביזרים.

בחשבון פשוט, 50 הזמנות כפול 40 מלה כל אחת זה 2000 מלים. משהו כמו שלושה-ארבעה אייטמים מכובדים בכדורסל. עכשיו אתם מבינים לאן נעלמו כל האייטמים החסרים היום? וזה עוד מבלי להחשיב את האנאלפבית, שמזייף ומאחר בזמנים ויועמד לדין.

שלומות ונצורות לכם, שלא עוד נדע עוד משחקים כאלה כמו אתמול, ושיהיה לנו סופ"ש נאה כרפאל בלי טעויות ובלי שגיאות (בריטון ג'ונסן, אני שואל אתכם).