עד שאני מתפנה מפה לשם, הספקתי לראות ניתוח מעניין של אורי סביר בספסל, נסמך על נתוני אמת כמובן. מדובר שם על הבעייתיות שבעלייתו של דרור חג'ג' בחמישייה אתמול במקום אד קוטה, והשינוי בהרגלים הקבועים של דן שמיר בהרכב של הפועל ירושלים כשהיא מגיעה למשחקים באירופה, ובמיוחד למשחקי חוץ.
אין טעם להתמודד עם נתונים ועובדות כשהם נכונים. זה המצב, זו הסיטואציה, וכל זה ביחד הוא בעיקר היסטוריה. אני יכול רק לנסות ולהיכנס לראש של שמיר, שחשש, יש להניח, שפתיחה די רעה של הקבוצה עם קוטה בחמישייה – וזה לא משהו יוצא דופן, כידוע – עלולה להכניס את הקבוצה שלו לבור שאחר כך יהיה לה קשה לצאת ממנו, גם אם חג'ג' ייכנס ויביא איתו כרגיל שינוי ודחיפה.
החליט להמר. לא הלך. בכל אופן, על אף העובדות, קשה לדעת אם זה בדיוק-בדיוק ככה. כלומר, לכל משחק התנהגות וסיפור משלו, וגם אם נכון להסתמך על הרגלים ועובדות מהעבר, אף אחד לא יכול להבטיח שדרור היה עולה מצוין ונהדר מהספסל גם הפעם. בכל מקרה, ברור שהתרומה שלו חסרה מאוד להפועל ירושלים.
הייתי מצביע, באותה הזדמנות, על גולם-אץ ומוריס, ששניהם אכזבו אותי. אני חושב שמתגלם בדמות שניהם ההבדל העצום בין ההקרבה והרוח הצעירה ומלאת האנרגיה של צעירי ז'לזניק, לזרים האלה שהיום הם בהפועל ירושלים ומחר בטיז אל נאבי. לא ראיתי הגנה כזו מוטרפת כמו של הסרבים ב-15 הדקות האחרונות כבר הרבה זמן, והתלהבות ואמונה כל כך גדולים וסוחפים. אלה דברים שאני לא מצליח לזהות על הפנים הכבויים משהו על גולם-אץ, מוריס או קוטה.
בסופו של דבר, יותר מכל אלמנט מקצועי כזה או אחר, זה היה משחק על גאווה אישית וגאוות מועדון. ראו את זה מצוין בעיקר בשני הרבעים האחרונים, כשהזמן אזל עבור הסרבים שהבינו שזה עכשיו או אף פעם לא. גם הקהל התעורר שם ועם התמיכה האדירה הזו ועם שחקנים שלא יכולים להרשות לעצמם לאכזב, להבדיל מהשחקנים של ירושלים שלא יכולים להרשות לעצמם לפשל, הדרך לניצחון הרבה יותר נוחה.
נהניתי לאללה מחבורת הארצגים עזת הפנים. ככה צריכים לשחק כדורסל, עם נשמה ועם אנרגיות ועם תוצר מקומי משובח. אין לנו שחקנים של 2.12 ו-2.14 כמו להם, אבל איזו סיבה בעולם יש להשבית את יניב גרין וארז מרקוביץ' 40 דקות שלמות בכל משחק, ולמה הם לא יכולים לשחק ולקבל גב ובמה כמו שמקבלים הצעירים בני ה-22 של ז'לזניק?
איפה כתוב שככה זה צריך להיות, ואיפה כתוב שקבוצה ישראלית צריכה 5-6 זרים בסגל, ואיפה כתוב שטימי באוורס צריך לשחק 40 דקות גם ביום לא מי יודע כמה שלו? על הדברים האלה לא נקבל תשובות אף פעם, כנראה, ונמשיך לחטוף מצווטקוביצ'ים, שעושים הכל על המגרש. ומארצג, אחח, ארצג, שבמשחק בינוני שלו מראה איזה כוכב גדול הוא הולך להיות בתוך שנתיים, מקסימום שלוש, מהיום. ולאבוביץ' ותיאודוסיץ' וראשיץ', בטח, בטח. גם הם.
אז דן שמיר קיבל אחד בראש, אוקיי. אני מעריך שהוא יצליח להפיק לקחים ולהביא את הפועל ירושלים לסיטואציות טובות יותר בעתיד. בסיום המשחק הוא ניגש למאמן של ז'לזניק ולחש לו משהו. אני רוצה להאמין ששמיר אמר לו, שאם כבר להפסיד אז להפסיד לקבוצה כמו ז'לזניק, ושהוא מאחל להם מכל הלב לזכות ביול"ב השנה.