חמש עונות רצופות אימן עדן ענבר את הפועל חיפה/מוצקין, וזכה בתואר מאמן העונה ב-2006, לפני שעזב. אני לא נוהג בדרך כלל לצטט אחרים בלינק המופתי והמכובד הזה, אבל ליאור קלינגר מהאתר 'ספסל' הרביצה פעם כמה וכמה ציטוטים לגביו מפי שחקניות שהתאמנו ושיחקו אצל ענבר. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שתמצית הדברים עשויה לשרת היטב גם את הערך הנכתב כאן ברגעים אלה.
"הוא מישהו שבאמת אפשר לדבר איתו, הוא לא יחזיק נגדך שום דבר" אמרה לורי נירו. "הוא משקיע הרבה מאד, יש לו תשוקה למה שהוא עושה" הוסיפה נאדה דוריץ'. "יש לו שיטה משלו לאימון, אישית אני אוהבת אותו מאד, הוא נותן לשחקניות להיות מי שהן ולא מנסה לשנות אותן", המשיכה ליקו ווילינגהאם. "הוא מאמן של שחקניות, מאמן שמגבה אותך ובאמת מבין שתעשי טעויות, זו הסיבה להצלחה שלנו", סיכמה תמרה מור.
לין פרייד קוראת לו אחד המאמנים הכי גדולים שהיו לה בקריירה. "עדן מבין את המשחק ברמה מאד גבוהה, למדתי ממנו המון. הוא מסתכל עלינו קודם כל כבני אדם, הוא מכבד אותנו. אני באמת לא יכולה לומר מספיק עליו". קריסטל גיבנס מספרת אותו דבר: "עדן מאמן נהדר, כיף לשחק עבורו, הוא כל כך רגוע. אכפת לו מהקלעית המובילה של המשחק ומהשחקנית האחרונה על הספסל בדיוק באותה מידה".
נו, נאה. עם כאלה שבחים אדם יכול לצאת להמשך הדרך כשהוא מאושר, שמח ולבו מלא דיצה ורינה, ששווווווון – ושמחה!
האיש הוא מאמן עולה, נתקשה להכחיש זאת. יליד 1972, אגב. הוא עורך דין מוסמך ופעיל, שבחר ללכת במקביל גם אחר קריירת כדורסל. צודק, מה יש להגיד. אם זה מתאפשר – למה לא.
יש להוסיף ואף להוסיף יש, שבשנים האחרונות הוא אימן את מכבי רמת חן ואחר כך בהצלחה רבה את מכבי אשדוד וסיים איתה את 2009/10 במקום השני, אחרי הפסד 3-1 בסדרת הגמר נגד רמת השרון. בקיץ 2010 חתם באליצור רמלה ובין לבין שימש גם כמאמן נבחרת הנערות ונכון לזמן כתיבת הערך (אוקטובר 2010) הוא משמש גם כמאמן נבחרת העתודה.