שלומות ונצורות,

גם המחזור השביעי מאחורינו, תיכף כבר מתחיל השמיני ואת הזמן שבין לבין נהוג לנצל כאן לסקירה השבועית של תחרות 'חביב נולד' – האתגר הגדול ביותר של כל כדורסלן בליגת העל, בין אם הוא גבוה או נמוך, ישראלי או זר, גמלוני, אלמוני או שבלוני. מוכנים? כי אני כן.

היידה.

מכבי ת"א – מכבי ראשל"צ

הילולת סלים היתה בנוקיה-ההיכל, 189 נקודות ושואו טיים משולב עם גארבג' טיים. בסופו של ערב יצאו משם שני שחקנים עם נקודה אוטומטית. אחד מהם הוא קרלוס ארויו, שמחזק את מעמדו במקום הראשון ב'חביב נולד' כרגע אחרי שזכה בנקודה אוטומטית בזכות שמונה אסיסטים במסגרת ניצחון קבוצתו. כמה נקודות יש לו עד עכשיו? הוווו, אלה כבר עניינים של דובר הפינה הזו, ד. דבורין, לדבר ולדברר והוא יעשה זאת מיד בסיום האייטמון. לא אכנס לו לנישה.

השני הוא ליאור אליהו שמקבל את הנקודה על סמך הקריטריון של מר נקודה לדקה. 21 נקודות היו לו ב-21 דקות. עוד ערב מצוין של אליהו, שהרביץ גם חמישה אסיסטים וחמישה ריבאונדים. אליל בהתהוות הינו, נתקשה להכחיש זאת, אף לא נתעלם.

עומרי כספי יכול היה לזכות גם הוא בנקודה על סמך קריטריון אחר, זה שמדבר על מינימום של 10 זריקות לשתיים ללא החטאה. לרוע המזל, הוא סיים את המשחק עם 10 מ-11 ונשאר בלי כלום למעט, אולי, תחושות טובות לגבי המשך הדרך תחת ניהולם של רבי פנחס הגרשוני ועוזרו, הלוא הוא מאמננו העתידי.

גלבוע/גליל – הפועל ירושלים

היה משחק נאה כרפאל, היה. הרבה נקודות, היתרון עבר מצד לצד בסיום, היה מתח, היה עניין ודווקא החבוב המלבב, בריאן רוברטס, החטיא כדור אחרון. בסופו של דבר אף שחקן לא יוצא עם נקודה אוטומטית במרוץ לתואר החביבות. היחיד שיכול היה הוא עומר סניד עם הדאבל-דאבל שלו (17 נקודות ו-10 אסיסטים, ולמעשה גם 10 אסיסטים מזכים בנקודה בפני עצמם) אבל סניד הוא, כידוע, חביב סיפרה מכהן ואינו לוקח חלק בתחרות.

בקיצור, שום-כלום וגם כלום-שום.

בני השרון – אשקלון

הוווו, איזה יופי של משחק הרביצה אשקלון. היה תענוג לראות. מוטיבציה, תיאום, שליטה. מצא חן בעיני עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. ובסופו של יום, יש גם מועמדות: ראשון טרנר קלע 25 נקודות בניצחון קבוצתו (10 מ-12 לשתיים, נאה), מה שמעניק לו נקודה אוטומטית וראשונה העונה בדרכו, אולי, מי יודע, להפוך לחביב הנולד של 2008/09.

הוא לא היחיד שיצא מאושר מהמשחק הזה: גם אבי בן שימול, עם 13 אסיסטים (יא אולוהים!), הרוויח נקודה ראשונה העונה. לבריאות שיהיה. והנה גם שלישי: אדי פובס, סוף-סוף, עם מספרים שלשמם הביאו אותו לכאן (12 נקודות ו-10 ריבאונדים). נאה, אם כן.

שלישייה אשקלונית, ואף אחד מצלעותיה אינו סטיב ברט ג'וניור. נדיר ומכובד. יש לאשקלון מה להציע גם בערב שבו טריי קלי וברט ג'וניור קולעים יחד 20 נקודות במקום 40-35.

בני השרון? שום-כלום וגם כלום-שום. 28 נקודות שקלע קוקי בלצ'ר ויכולים היו להעניק לו נקודה אוטומטית, לא הועילו הרבה בגלל ההפסד.

הפועל חולון – עירוני נהריה

ומה היה לנו פה? מתח, איבוד כדור קריטי בסיום של רביב לימונד ורק שחקן אחד שזוכה בנקודה אוטומטית, שחונה במיוחד, יש לומר. ליאור ליפשיץ הוא האיש עם 8 אסיסטים, וגם מאזן של 0 נקודות ב-27 דקות לא יכול לקחת לו את ההישג הזה. אלה החוקים כרגע, זה מה יש, ויכול להיות שבעונה הבאה תצטרך נשיאות הסיפרה לדון מחדש ולתת דעתה גם לגבי מקרים כאלה. ובמלים אחרות: להעניק לה את הסמכות לפסול נקודה אוטומטית במקרה של נתון אחר, גרוע במיוחד ומוגדר מראש, שנקבע באותו משחק.

זו לא הפעם הראשונה שרכז ישראלי בחולון משיג העונה נקודה באמצעות הקריטריון שמדובר על מינימום אסיסטים למשחק. ליאור שגב עשה את זה לפניו. יש להניח – ואף להניח יש – שדני פרנקו מרוצה מאוד מהידיעה ששני הרכזים שלו, שאיש מהם אינו נמנה עם הדרג המוביל, מראים יכולות מצוינות בחלוקת אסיסטים.

מעבר לליפשיץ – שום-כלום הפעם, ובאופן די מפתיע ובו-זמנית גם כלום-שום.

ארון מגי מנהריה נאלץ לראות דאבל-דאבל שלו נשטף באסלה אל הים (20 ו-10) וחבל לי עליו, הוא נותן את הנשמה בכל משחק ובסוף הגארדים הורגים אותו ואת הקבוצה.

עירוני רמת גן – גבעת שמואל

גיבור צדיק אחד במשחק הזה ושמו אנתוני מיילס, סוסון הבר של רמת גן, שהרביץ דאבל-דאבל צנוע של 12 נקודות ו-11 ריבאונדים. נאה לו, יפה גם לרמת גן. דאבל-דאבל דומה של סטפן ברדפורד מגבעת שמואל (12 ו-10) נשטף אל הים יען כי הגבעה הפסידה. כבוד ויקר למאמן עמיר עוזי על שני הניצחונות בשני המשחקים היחידים שניהל עד כה כמאמן ראשי בליגת קזינו.

קרית אתא – מכבי חיפה

דורון פרקינס, רכז שהוא כל דבר, הרביץ דאבל-דאבל של 20 נקודות ו-11 ריבאונדים (למרות שהחטיא את כל חמש הזריקות שלו לשלוש, עוד דוגמה לכך שצריך לשקול התערבות של הנשיאות במקרים מסוימים, אבל זה יקרה כאמור רק בעונה הבאה כי לא משנים תקנון במהלך עונה).

אז פרקינס עם נקודה אוטומטית וזה נאה כרפאל. מי עוד? זהו, בעצם, כי דאבל-דאבל של מיליגן דאנטה מקרית אתא (20 ו-13) נשטף אל הים כלא היה בגלל ההפסד.

זה הסיפור של המחזור השביעי, אם ככה. ואם ככה – כזה הוא הסיפור בדיוק.

נזמין כעת את הדובר ד. דבורין כדי לנסח ולדברר עבורנו את הידיעה הרשמית לתקשורת. המיקרופון שלך, ד.

"ברוכים הבאים אל סיכום המחזור השביעי בתחרות 'חביב נולד'. הנה כי כן, אכן כי כן וגם הרי כי כן, קרלוס ארויו ממשיך להוביל בעוז את רשימת המועמדים לתואר חביב הסיפרה 2009 ובמאזנו כבר ארבע נקודות. אחריו דורון פרקינס, שעלה אל המקום השני ובמאזנו שלוש נקודות, כשהוא מותיר מאחור שניים שהיו צמודים לו קודם לכן, רונלד רוס ועוסמן סיסה עם שתי נקודות כל אחד.

"אל שני אלה מצטרף כעת שחקן נוסף שהשיג נקודה שנייה, אנתוני מיילס מרמת גן. בהחלט מגיעות תשואות לסוסון הבר מרמת גן. כל שאר השחקנים שמיד אכריז בשמם נהנים מנקודה אחת עד עכשיו והנה הם באים בזה אחר זה:

"קורי קאר, ג'רמיין הול, אוגונה אוניקווה, מורן רוט, טימי באוורס, סטיב ברט ג'וניור, ברוקס סיילס, טל בורשטיין, עידו קוז'יקרו, ברנדון מקנייט, לואיס פלורס, טריי קלי, ליאור שגב, בריאן רנדל, מאירק'ה טפ-הירו, ארון מגי, רוברט קונלי. ג'יימס יוז, אבי סוכר, גוני יזרעאלי, ליאור אליהו, ראשון טרנר, אדי פובס, ליאור ליפשיץ, יובל נעימי ושרון ששוווווווון – ושמחה!

"ובסך הכל, בתום שבעה מחזורים, ישנם כבר 31 שחקנים שונים שהשיגו לפחות נקודה אחת במירוץ לתואר חביב הסיפרה 2009. תחרות ערה היא זו. תודה לכם ולהתראות בשבוע הבא".

אם דבורין כבר נפרד לא נשבור לו את המלה, אבל רק עוד עניין קטן: תוכנית סיכום המחזור מהאולפן של ONE, כמובן, כמו מדי שבוע. הנה זה כאן.

שלומות ונצורות, אם כן.