ילדות קשה היתה לסולן של נירוואנה. הורים שהתגרשו בגיל שמונה (כלומר, הוא היה בן שמונה, כן?), נדודים בין בתי חברים ודודים, שימוש בסמים, ורדיפות מצד החברה עקב תמיכה בזכויות הומוסקסואליים, דבר שלא היה כל כך פופולארי בזמנו.

כך או אחרת, אחרת או כך, הנער קורט הלך והתבגר לצלילי הביטלס, הסקס פיסטולס, ועוד להקות מובחרות כהנה וכשמה, ואף היטיב לנגן על גיטרה בעצמו. מפה לשם הקים החבוב את להקת "נירוואנה" שעברה אי אילו גלגולי-הרכב כאלה ואחרים, ובתוך כך גם קורטי עצמו עובר מעמדת המתופף לעמדת הגיטריסט וסולן הלהקה.

לא בדיוק סמל של יציבות ושפיות היה האיש, נתקשה להכחיש זאת, אבל תמלילן וגיטריסט בחסד. אחד משיריו נקרא Lithium על שם התרופה בה טופל עקב מאניה דיפרסיה ממנה סבל.

להיטים אין ספור היו ללהקת נירוואנה בניצוחו, Smells Like Teen Spirit, שממנו מופיע הציטוט בפסקה הראשונה, Come As You Are שהיווה חלק מתהליך ההנצחה של האליל וגם Bloom המכיל ביקורת סמויה על מעריצי הלהקה.

מותו של קוביין, כמו כל חייו האישיים, היה סיפור די עצוב. אחרי 27 שנות דיכאון וסמים החליט לשים קץ לחייו בשלוש יריות אקדח. התאבדותו גררה אחריה גל התאבדויות של מעריצים ברחבי העולם. ישנן תיאוריות קונספירציה כאלה ואחרות בדבר מעורבותה של אשתו ברצח או בהתאבדות, לא נכחיש זאת, אף לא נאשר.

כמחווה לאליל הוחלט בעיריית אברדין במדינת וושינגטון, בה נולד, להוסיף את המשפט Come as you are לשלט הכניסה לעיירה. אכן, מחווה נאה כרפאל היא זו לסולן של אחת הלהקות החשובות בעולם בתחילת הניינטיז.