מכבי-מה-מכבי, יש הליך ניפוי לבצע בתחרות 'חביב נולד'. יסלחו לנו כל הבראונים למיניהם, כן? אם כי שוב נאמר ולא נכחיש זאת: מי שהיה מספיק חכם ללכת בכל הכוח עם עומרי כספי וליאור אליהו, יכול להביא את עצמו למצב שהוא מקבל הצגות. לפחות בבית. לפחות נגד אלבה ברלין. כנראה שגם בהמשך.
פיינל פור או לא – את זה עוד נראה. אם נחיה.
אבל כרגע, כאמור, חביב נולד. התחרות המשמעותית ביותר בכדורסל הישראלי, יו נואו.
עשרות מועמדים, 42 ליתר דיוק, הצליחו לאסוף נקודה אוטומטית במהלך הסיבוב הראשון בליגת קזינו וזה די מדהים. לא טרחנו, כאן בנשיאות, לבדוק אם מדובר במספר שיא בהשוואה לסיבובים ראשונים בשנתיים הקודמות בהם התקיימה בחירת חביב הסיפרה בגירסה האינטרנטית. ועם זאת, נדמה לי, על אף שאינני בשום אופן אביב לביא, שאכן כי כן – שיא הינו.
ומכיוון שישנם הרבה שמות לעבור עליהם הפעם, הליך הניפוי ילווה בהסברים קצרים מהרגיל. אם בעבר הוקדשו פסקאות עבות ובשרניות לכל נימוק, מתוך כבוד מלא לכל שחקן ולהליך עצמו, העסק הפעם יהיה מתומצת יותר.
הרעיון פשוט – מתוך סך כל המועמדים שצברו לפחות נקודה אחת, יעלו רק עשרה שחקנים לשלב הבא ויתחילו אותו עם נקודה אחת במאזנם. על פניו זה לא מאוד קריטי, כי ל'חביב נולד', כמו לכדורסלע-האתר, חוקים משלו בכל עניין. במובן מסוים, שחקן שצבר שלוש-ארבע נקודות יכול להישאר בחוץ, בעוד שחקן שצבר רק נקודה אחת יכול לעלות שלב. גם המשמעות של נקודה אחת שייקח איתו כל אחד מהעולים לשלב הבא היא לא היסטרית, בואו נגיד, יען כי אפשר לעוף כמו טיל גם בשלבים הבאים. לפעמים אפילו בלי סיבה מאוד משכנעת.
כך שלא הנקודות עצמן קובעות את גורל השחקן בהכרח, אלא חוות הדעת הכללית של הנשיאות לגביו. ובכל זאת - הנקודות, למעשה, מזכות אותו בעצם ההעמדה לשיפוט מהיר, וכמובן שמעניקות לו הכרה בין נציגינו ומעמד נשגב יותר מכל שאר שחקני ליגת קזינו, שלא הגיעו עד הלום.
שנתחיל? נתחיל.
כאמור, 42 הופך ל-10.
והיות שאין כללים קבועים אף פעם בעסק הזה, להבדיל מקריטריונים מנומקים וקשיחים בדרך כלל בעניין קבלת הנקודות האוטומטיות, הסעיף הראשון שיגרום לניפוי נוגע לשחקנים שלא היו כאן מפתיחת העונה אלא הצטרפו רק במהלכה.
זה מוריד אוטומטית את טריי קלי מאשקלון ואוגונה אוניקווה מבני השרון, מעיף את פיל ריצ'י מנהריה ולארי או'באנון מראשל"צ, מדיח את אדי פובס מאשקלון ואת רוג'ר פאוול מירושלים, על אף שהאחרון הגיע באיחור של שבוע בלבד, וכבר במחזור השני הצטרף לקבוצה. קריטריון הוא קריטריון, חבוב.
נשארנו עם פחות ששה שחקנים. העבודה רבה עדיין.
קריטריון נוסף לניפוי, שנולד בזה הרגע, יהיה: שחקנים ששייכים לארבע הקבוצות האחרונות של הליגה. כלומר, ראשל"צ, רמת גן, אשקלון וקרית אתא. איננו מעוניינים להיות מזוהים מדי עם שחקנים השייכים כרגע לקבוצות כושלות גם אם עקרונית, בעבר ובכלל, הפכו שחקנים מקבוצות תחתית לחביבי סיפרה דוגמת דריק גרווין המופתי של הפועל גבת.
העסק הזה מוציא מהתמונה בבת אחת עוד שבעה: ג'יימס יוז, אבי סוכר ורוברט קונלי מראשל"צ, ראשון טרנר וסטיב ברט ג'וניור מאשקלון, ברנדון מקנייט מקרית אתא ואנתוני מיילס מרמת גן. חלקם שחקנים אהודים מאוד כאן, בנשיאות.
29 מועמדים נותרו. עדיין המון וצריך לקצץ 19 נוספים. איך עושים את זה, איך עושים? היה אומר ודאי שליימ'ה, לו היה נשאל.
וכאן בא קריטריון מספר 3: שחקנים שלא בא לנו עליהם כרגע, כי התרשמנו שהם לא בשיאם והנוכחות שלהם כאן היא די, איך לומר, סוג של גניבה. לא נסכים להיות סוג של עירוני אשקלון המפסידה כפראיירית של ממש להפועל גלבוע/גליל בגן-נר-היישוב. לא נסכים שיעשו עלינו פלאברה. ולפיכך, ועל סמך הדברים ובעקבות זאת ובשל כך – מנופים גם האדונים הבאים:
מאירק'ה טפ-הירו, שככל הידוע לנו מסוגל ליותר מאשר הראה עד עכשיו.
ליאור שגב, שהלך ודעך עם הזמן ובעיקר מרגע שהביאו לו את ליאור ליפשיץ ובריאן טולברט על הראש.
רונלד רוס, שהנקודות שלו שייכות לשני המחזורים האחרונים עוד בתקופתו בגבעת שמואל, ובטרם עבר למכבי חיפה. מאז לא המריא שוב. לא נעריך זאת ולכן מודח הינו.
נדיח בבת אחת ומבלי למצמץ, גם אם ייראה חשוד לרגע, את כל שלושה נציגי הגבעה: קורי קאר, ג'רמיין הול וסטפן ברדפורד. לא בא לנו על קאר, שמפגיז לסל ללא הכרה וקשה לסמוך על ידיתו לשלוש; ג'רמיין הול יכול יותר ממה שהראה וזה ברור לנו, כאן, בנשיאות, כמי שמחבבים מאוד את האיש זה מכבר, כמו גם את הרווח בשיניו סטייל כרמית גיא.
לגבי ברדפורד – כמעט-כמעט הוחלט להשאיר אותו על אף הכל, אבל על אף ששקלנו בחיוב נאלצנו לענות בסופו של דבר בשלילה. הוא יצטרך להמשיך ולהוכיח את עצמו, משל היה טריי סימונס היושב על ספסל מכבי ת"א וממתין להזדמנות שלו.
בצעד שעשוי לעורר מחלוקת נדיח בבת אחת את שני הגארדים של הפועל ירושלים, מורן רוט ויובל נעימי. הראשון – משהו לא נדבק לנו איתו העונה. פחות משוחרר על המגרש וגם בראיונות החל לפתע לשקול מלים בניגוד להתנהגותו המפוארת לאורך העונה שעברה, כשנתן לעצמו להיות עצמו. השני – איך נגדיר זאת – חסר פה איזה קורטוב של משהו, לא ברור מה. עד שנברר ונמצא את העניין המדויק, גם יובל נעימי בחוץ.
בלי לחשוב הרבה ננפה גם את טל בורשטיין ואת ליאור ליפשיץ. הראשון אינו כתמול שלשום ומעמדו פחת בהחלט, השני התחיל טוב וקצת נתקע, עושה רושם. וגם אם הרושם לא נכון מספרית או עובדתית, ל'חביב נולד' חוקים משלו, כאמור. אם זה הרושם שלנו – זה הרושם הקובע.
וככה, די בקלות, נחתכו עוד עשרה שחקנים. מה שאומר שיש לקצץ עוד 9 מתוך ה-19 שנותרו. המלאכה הולכת ונעשית קשה מרגע לרגע, אם כי גם עד עכשיו כבר נרשמו מספר הפתעות מרעישות למדי.
אוקיי, זמן לעשות סדר ולרשום את שמות כל מי שנותר:
קרלוס ארויו, דורון פרקינס, עוסמן סיסה, טימי באוורס, ארון מגי, טראוויס ווטסון, בריאן רנדל, ברוקס סיילס, עידו קוז'יקרו, לואיס פלורס, גוני יזרעאלי, ד'אור פישר, ליאור אליהו, רון לואיס, אורי קוקיה, יוגב אוחיון, דבון ג'פרסון, דרון וושינגטון ושרון ששווווון – ושמחה!
האם מתחבר כל העסק הזה? אכן כי כן, נותרו 19 בדיוק. הולך טוב עד עכשיו.
היידה, סבב נוסף עד לישורת האחרונה. והפעם, הקריטריון הוא שליפה מהירה. כלומר. חמש שניות מחשבה על כל שם וקבלת החלטה מהירה, משל היינו קרלוס ארויו במגרש הפתוח.
ארויו – מוביל את הרשימה עם 5 נקודות, נשאר.
פרקינס – נשאר, גם אם לא נאהב את הדאווין והקפריזה. מצד שני, בלי מוזה, בריזה וקפריזה, זה לא פרקינס. לא רוצים פה עוד ביינום מעוקר.
סיסה – מנופה. לא קיבלנו את היציבות שרצינו. לא מהקבוצה וגם לא מהשחקן.
באוורס – אכן כי כן.
מגי – בטח, בהחלט ואף ודאי.
ווטסון – מגיע לו להישאר.
רנדל – ודאי.
סיילס – ממממ, נדיח אותו ולו רק בגלל כל המסירות שהוא מוסר למקומות שאמורים היו להיות בהם שחקנים של חיפה, אבל איכשהו רוב הזמן הם לא שם.
קוז'יקרו – נשאר, בזכות המאמץ האדיר וריבאונד ההתקפה המשובח.
פלורס - לא נשכח לו את העלייה ליציע והתיפוף לצד האוהדים כבר אחרי משחק הבכורה.
גוני יזרעאלי – מודח. התחיל טוב, נחלש קצת, חסר פה משהו.
ד'אור פישר – נשאר, מותק של שחקן סו פאר.
ליאור אליהו – אכן כי כן.
רון לואיס – נעריכו ביותר. נשאר.
אורי קוקיה – הרבה לב. נשאר.
יוגב אוחיון – הגיע רחוק יסית בהליך הניפוי הזה. זמן טוב לומר שלום.
דבון ג'פרסון – יש לו כדורסל וכדורסל יש לו, אבל הוא מאוד גבולי כרגע מבחינתנו. חשבנו ישרוף את הליגה, חשבנו. מודח הינו.
דרון וושינגטון – אליל אתלטי כזה חייב להישאר.
שרון ששווווון – ושמחה! – ולו רק כדי שיהיה שמח. בינתיים, הוא כאן.
כמה נופו על הדרך? עוד 5. זאת אומרת, שנותרו רק ארבעה נוספים להדיח וסוגרים עניין, כדי שעשרה יוכלו לעלות לשלב הבא.
אוקיי, מבט נוקב וחודר במועמדים שנותרו עדיין על מקומם גורם לנו לקבוע
שהמודחים האחרונים הם . . .
המודחים האחרונים הם . . .
המודחים האחרונים הם . . .
קוז'יקרו, קוקיה, ששווווון – ושמחה! ובכל זאת – גם דרון וושינגטון.
השניים הראשונים כי עבודה קשה זה לא הכל, יו נואו, צריך איזשהו ניצוץ שישבה את לבנו. השלישי, סתם יושב לנו לא טוב, איך לומר זאת: לא נפלנו מהכסא. אמנם שחקן הינו, אבל אינו מתראיין כמעט, אינו נפתח אלינו, אינו משתף אותנו בנבכי לבו. לא נאהב זאת. והרביעי - ניצוץ דווקא יש לו, אבל החלטנו להחמיר עם הבחור הצעיר מחולון בגלל הנתון הלא מספק משלוש (24% בלבד) – שאינו מקובל עלינו בשלב זה. חוץ מזה, אפילו עם כל הקעקועים האלה וושינגטון נראה עדיין קצת תמים מדי, חלב על שפתיו, אפילו בשביל אוהבי לבבות רכים, זכים ותמימים שכמונו.
כל המנופים יוכלו לשוב ולהתמודד על מקום ברשימת המועמדים במהלך הסיבוב השני ועד לפתיחת סדרות הפלייאוף. קצת לפני הפלייאוף יגיע ניפוי נוסף. ואם נחיה גם נראה מה יקרה הלאה.
בינתיים, ולפיכך, ועל סמך הפרוטוקול שהועלה שחור על גבי כדורסלע-האתר בזה האייטמון, אלה הם העשרה שעוברים לשלב הבא ברוב כבוד ופאר אחרי ששרדו ניפוי קטלני של 32 שחקנים.
קרלוס ארויו, דורון פרקינס, טימי באוורס, ארון מגי, טראוויס ווטסון, בריאן רנדל, לואיס פלורס, ד'אור פישר, ליאור אליהו, רון לואיס.
מהההה? 1,370 גרם טקסט, ישמור האל הטוב.
הסיבוב הבא תיכף מתחיל. צאו לדרך, יו נואו.
ושלומות ונצורות בשלב זה.
