רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים) – לפניכם פיינל פור 'חביב נולד'. נחסוך לכם את תחרות המעודדות, מיכל זוארץ, הזורקים לשלוש ומהעונשין וקלוז-אפים על מיטב סלבריטאי ארצנו וניגש ישר לעניין.
בריאן טולברט, לואיס פלורס, רון לואיס ובריאן רנדל. אלה הארבעה. מי מהם יזכה לחיי נצח בתולדות הכדורסל הישראלי? מי יזכה בתג 'חביב הסיפרה' שילווה אותו ימים הרבה גם לאחר פרישתו? מי הולך להיות חלק מחבורה מכובדת מאוד, המכובדת ביותר שיש לכדורסל הישראלי להציע, הקרויה חביבי הסיפרה?
לאחר ימים רבים ופרק זמן מספיק בהחלט בכדי להירגע מאירועי העונה שעברה התרכזנו, כל חברי נשיאות הסיפרה, דשנו, דנו, התלבטנו, נימקנו, חשבנו והכרענו שהחביב הנולד החדש הוא . . .
הוא . . .
הוא . . .
!
רגע, לא כל כך מהר.
קודם כל, אל השניים שנפלטו לפני הגמר ונפלו כבר בשלב חצי הגמר.
המודח הראשון הוא . . .
הוא . . .
הוא . . .
בריאן טולברט!
הוווווו, הפתעה מסוימת, האין זאת? עבור רבים מסמל טולברט את החביב האולטימטיבי בהתאם ליכולת שהציג בעונה האחרונה ובהמשך לסלי הניצחון מקפיצי הגבות ופוערי הלועות (אומרים לועות?) שקלע. ברם אולם ואף על פי כן, טולברט מודח.
מנימוקי הנשיאות: אמנם אין כל חוק או תקנה בעניין הזה, אבל הוחלט שאנו מעדיפים שחקן צעיר יותר שנוכל ליהנות ממנו ומביצועיו – אם בארץ ואם בחו"ל – לתקופה ממושכת יחסית. טולברט מבוגר, בן 35 הינו, ואין הדבר מתאים לנו.
מעבר לזה, עיקמנו אף בעקבות העזיבה שלו בקיץ שעבר את עירוני רמת גן לטובת חוזה כספי משופר באודסה. עובדה שחזר לפה מהר מאוד עם זנב מקופל בין הרגליים, עובדה שחזר. בגילו מקובל אמנם ללכת למקומות בהם הכסף גדול יותר, יען כי הקריירה מחשבת קיצה לאחור. ובכל זאת, ציפינו מטולברט להראות נאמנות מסוימת ולהישאר ברמת גן לעונה נוספת. זה לא קרה ולא כל כך סלחנו מאז. עונה מצוינת שלו בהפועל חולון אמנם מחקה את הקטע ההוא מבחינתנו ועכשיו ההדורים מיושרים לחלוטין, אבל גם הסל הגדול בגמר הגביע לא יביא לו את תואר חביב נולד. לא עכשיו וכנראה שגם לא בכלל.
המועמד השני שלא עלה לחצי הגמר הוא . . .
הוא . . .
הוא . . .
רון לואיס!
מה שאומר, חבובים, שגמר חביב נולד לשנת 2009 הוא בין לואיס פלורס לבריאן רנדל! אכן כי כן, מתמטיקה בשקל.
מנימוקי הנשיאות: רון לואיס זה הוא פטיש בן פטישים, תותח בן תותחים. ברצותו מרביץ 35 נקודות למשחק, ברצותו לוקח כדור, עובר שחקנים וחודר לסל עד לדאנק. אין ספק וספק אין, שכמה מהמהלכים היפים ביותר של העונה שייכים לו. נשים עליו עין בעתיד, יש סיכוי סביר שהוא יישאר כאן לכמה וכמה (וכמה!) עונות נוספות. ואם זה מה שיהיה, אנחנו בהחלט רואים אותו רץ חזק מאוד אל התואר – אם יתמיד ביכולתו – באחת מהעונות הקרובות. בינתיים, חשבנו שהחביב הנולד הנוכחי אמור להגיע מקבוצה שהצליחה בעונה שעברה יותר מאשר עירוני נהריה, האכסניה של לואיס ב-2008/09.
ועכשיו אל הרגע שלו ציפינו עונה שלמה. ברגעים כאלה אף אחד לא זוכר מי היה שחקן העונה של ליגת קזינו או מאמן העונה ושאר תארים רשמיים יותר או פחות שחולקו על ידי שלל מתיימרים למיניהם. ברגעים כאלה, כל-כולנו בעניין עצמו.
כי חביב נולד לשנת 2009, הלוא הוא חביב הסיפרה החדש . . .
הוא . . .
הוא . . .
הוא . . .
הוא . . .
נו, אולי די?
הוא . . .
זו היתה בחירה קשה. קשה מאוד.
רנדל או פלורס? פלורס או רנדל?
הוא . . .
ל . . .
לו . . .
לוא . . .
לואי . . .
לא!
חביב הסיפרה החדש הוא בריאן רנדל!
ברגע האחרון! שינוי של התוכניות! גם שפם, גם זקן. כמו שצריך.
"הו מיי גאד", היה מתפחלץ עכשיו שימי ריגר לו היה מעורב באירוע, אבל הוא אינו.
בריאן רנדל. זה האיש.
מנימוקי הנשיאות:
לואיס פלורס נפל בגלל שבריר ההחלטה, ממש ככה. הוא ענה לכל הקריטריונים. שחקן מקסים, מתוק, סוויט לואיס פלורס. היה מצוין ברוב חלקי העונה. לקח את הפועל חולון רחוק מאוד. אפשר לסמוך עליו. קלע עונשין מצוין במאני טיים. מקבל החלטות, בוחר זריקות, יודע לסחוט עבירות ולהגיע לקו, טוב מחצי מרחק, טוב גם בכניסה לסל. טוב בהרבה מובנים. עלה לתופף ביציעים עם האוהדים. בלט מהרגע הראשון. דיבורו כשל פרסי-הודי שהגיע לארצות הברית בגיל מאוחר, והוא בכלל מהרפובליקה הדומיניקנית. שקט, חביב, חייכן וצנוע. נטינו מאוד מאוד מאוד לבחור בו, אלמלא . . .
אלמלא הציקה לנו מאוד העובדה שכל זה נכון עד לרמה מסוימת. לנגד עינינו עמדו טריי סימונס וג'ייסון וויליאמס מהעונות האחרונות. שחקני ליגה מצוינים שהלכו לאיבוד לחלוטין במכבי ת"א. לחלוטין ממש. ולא שפלורס עומד לשחק בקבוצת יורוליג בכירה בעונה הבאה, אבל שמנו לב לעניין ביתר ריכוז: ברמה מסוימת הוא נעלם ומוגבל. פתאום הוא נמוך מדי, לא חזק מספיק והטריקים שלו משפיעים פחות. פתאום אחוזי הקליעה צונחים משמעותית. פתאום הוא קצת כמו, להבדיל, אלטון בראון. הכל מספיק טוב לרמה אחת, ורק מעט מזה עדיין רלוונטי ודומיננטי ברמה גבוהה יותר. ולפיכך, בצער רב, פלורס נפל ולא זכה לכבוד.
אותו כבוד לו זכה בריאן רנדל!
איזו סיומת מפתיעה.
איש כלבבנו. מספר שנים שחיכינו לסוג של יונה הנפלדית מבין הזרים. אמרו לנו בזמנו שמרקוס גורי עשוי להיות כזה, אבל התברר שלא כל כך, לא מספיק, ואחרי עונה אחת הוא התנדף מכאן. חיכינו חיכינו ומי לא בא? היונה.
והנה לראשונה, עושה רושם, נחת כאן בחור שמקביל בכמה וכמה (וכמה!) תכונות לאחד מגדולי שחקני ישראל בכל הזמנים, נדב הנפלד. הנה שחקן ששומר כמו שצריך, ששם את הקבוצה לפני תועלתו האישית, שעשוי אולי להישאר כאן לטווח ארוך יחסית. בחור שקט, בלי גינונים מיוחדים. אם כי לא נשכח אף פעם איך התייצב פתאום לאחד המשחקים כאשר זקנו – סמל ההיכר שלו – אינו עוד על פניו. האיש התגלח מבלי הודעה מוקדמת והפתיע אותנו. כבר חשבנו שהוא צנוני אף יותר מאותה יונה הנפלדית נערצת.
התפעלנו רבות מרנדל לאורך העונה. בכלל, להבדיל מהיונה, הדבר הזה גם חוסם ומטביע, יאאא אולוהיים! ועמוק בתוכנו, כל נציגי נשיאות הסיפרה, מפעמת תחושה כי זהו המהלך הנכון, החכם, המתאים והמקדים את זמנו במידה מסוימת. אכן כי כן, אנחנו חיים ממש טוב עם הבחירה הזו. מרעננת, שונה, מיוחדת, אולי אפילו נוגדת במשהו את הזרם הכללי. לא חייבים להיות מלך סלים או סקורר בלתי עציר כדי להיות חביב. אפשר גם אחרת.
אם כי, נודה ולא נבוש ואף נבוש ונודה בו זמנית, בחושבנו על לואיס פלורס נשבר הלב. לא פחות.
מר רנדל הצעיר, בקרוב מאוד תצורף אל רשימת חביבי הסיפרה של כל הזמנים. ייבנה לך פרופיל מיוחד ואחת לשנה תנצנץ במשך 24 שעות ביום הולדתך בפינה השמאלית של עמוד הבית בכדורסלע-האתר. ונרימה כוסית לחייך, ברור.
עוד נדון בהשלכות השונות המתחייבות מבחירה בבריאן רנדל, ודאי גם יגיעו תגובות שונות מבני העם והנתינים וכך הלאה.
תודה על נוכחותכם בפיינל פור של חביב נולד. לא, אין קוקטייל או אפטר-פארטי באוהל המיוחד, ואפשר בהחלט להתפזר לבתים.
שלומות ונצורות בשלב זה ולהתראות בתחילת העונה הבאה, באייטמונים חדשים של חביב נולד 2010 (אם נחיה). |