משהו לא הריח לי טוב במחזור הזה מהרגע הראשון. זה התחיל במשחק של 35 הפרש בין ג"ג למכבי חיפה, נמשך במשחק מרכזי, כביכול, שהסתיים ב-27 הפרש למכבי ת"א על מכבי ראשל"צ ועוד בחוץ. חיר לא היה פה. המשחק שסגר את המחזור בין חולון לירושלים, שהלך ממש-ממש עד לסיום, הציל משהו מהכבוד של המחזור השלישי אבל כך או אחרת, אחרת או כך, מבחינת 'חביב נולד' זה היה מחזור די פארש שבו רק 6 שחקנים קיבלו נקודה אוטומטית. בדיוק כמו בשבוע שעבר, אגב.
ושוב נצא אל הדרך, יד ביד לדרך. מחזור 3.
הפועל גלבוע/גליל – מכבי חיפה
ג'רמי פארגו, סוג של סרינה וויליאמס גברי עם קול דק, מקבל גם השבוע נקודה אוטומטית והפעם בזכות 25 נקודות בניצחון קבוצתו. זה מה שאומרים התקנון והקריטריון, יו נואו. חוץ ממנו – שום כלום ואף אחד אחר.
ברק נתניה – הפועל עפולה
מרקו קילינגסוורת' עם נקודה שלישית משלושה מחזורים, בזכות דאבל-דאבל של 20 ו-10. דנילו פינוק וטוני וושהאם היו קרובים לחקות אותו בעניין הדאבל-דאבל, הראשון סיים עם 21 נקודות והשני עם 18, אבל לכל אחד מהם היה חסר ריבאונד אחד והנקודה האוטומטית לא הגיעה.
כשכל החבר'ה האלה קולעים בלי הפסקה מישהו צריך למסור, והמישהו הזה הוא שוב שמוליק ברנר, אלא שהפעם טור האסיסטים שלו הראה על שבעה – אחד פחות ממה שדורש הקריטריון כדי לזכות בנקודה אוטומטית.
ניב ברקוביץ' מעפולה, זה מהסל ההוא של פעם בחיים, הרביץ שבע חטיפות, אבל במקרה הזה הקריטריון לא מעניק נקודה פשוט כי הקבוצה שלו הפסידה.
בני השרון – עירוני אשקלון
שון ג'יימס, מהשחקנים היותר מעניינים בליגת קזינו ואחד האהודים על דירקטוריון כדורסלע-האתר, הוא היחיד עם נקודה אוטומטית במשחק הזה אחרי דאבל-דאבל של 20 נקודות ו-12 ריבאונדים. איפה כל האחרים? אולי נפגוש את חלקם מחר ב'מסדר הכלימה'.
עירוני נהריה – עירוני רמת גן
גם כאן רק אחד: עודד שעשוע עם נתון נאה כרפאל בטור האסיסטים (10) מארגן לעצמו נקודה אוטומטית במסגרת הניצחון של נהריה נגד הקבוצה בה שיחק כאשר נבחר לתגלית העונה בזמנו. הוא הבטיח לעצמו את הנקודה גם באמצעות דאבל-דאבל של 12 נקודות ו-10 אסיסטים. נאה.
ג'וליאן קאזו מרמת גן מאבד פעם שנייה ברציפות נקודה אוטומטית שהיתה יכולה להיות שלו, אם רק הקבוצה בה הוא משחק היתה מנצחת את זה, לעזאזל. שון דניאל הרביץ מר נקודה לדקה (18 ב-18), אבל על פי הקריטריונים המאוד ברורים של 'חביב נולד' מקבלים נקודה על דבר כזה רק החל מ-20 דקות ומעלה.
מכבי ראשל"צ – מכבי ת"א
סטפון לאזמה הוא הראשון במכבי ת"א שמרביץ דאבל-דאבל בליגת קזינו העונה. אמנם כזה שהוא הכי-הכי אריק קמבלי במהותו (10 ו-10), אבל בכל זאת דאבל-דאבל. חוץ ממנו אין אף אחד במכבי ת"א או במשחק כולו שהצליח לזכות בנקודה.
הפועל חולון – הפועל ירושלים
ואללה, גם כאן רק אחד. יובל נעימי עם 10 אסיסטים והתעלות בסיום סידר להפועל ירושלים ניצחון ולו עצמו נקודה אוטומטית. ג'ון תומאס מחולון החמיץ שבוע שלישי ברציפות דאבל-דאבל בגלל הפסד קבוצתו (11 ו-11 במקרה הזה) והוא קרוב לוודאי השחקן המבואס ביותר בליגה נכון להיום. גם דוויין מיצ'ל יכול היה לזכות בנקודה ראשונה העונה אם חולון היתה מנצחת, ובאמת שזה לא היה רחוק. 26 נקודות היו לו במשחק, כולן נשטפו אל הים לפחות בכל הקשור למאזנו ב'חביב נולד'.
חלש, חלש המחזור הזה. ודלוח במיוחד.
סיכום עניין? היידה, סיכום עניין:
מרקו קילינגסוורת' מוביל עם 3 נקודות מ-3 אפשריות, שון ג'יימס, סטפון לאזמה וג'רמי פארגו עם 2 נקודות כל אחד ואחריהם רשימה ארוכה של שחקנים עם נקודה אחת לכל אחד: דיז'ון תומפסון, ניב ברקוביץ', ג'סטין דנטמון, ארז כץ, רון סטיל, דורון פרקינס, צ'אק איידסון, שמוליק ברנר, דיון דאוול, דבון ג'פרסון, עודד שעשוע ויובל נעימי.
אז זהו. אפילו פינת המאמן, כיאה למחזור לא-משהו-בכלל כמו זה, מסתיימת בלי שום דבר ממשי היות שאף מאמן לא הצליח להשחיל לתחרות יותר שחקנים עם נקודה אוטומטית משאר המאמנים. ובמלים אחרות: ששה מאמנים הצליחו להכניס פנימה מועמד אחד כל אחד. ועוד יותר במלים אחרות: הנקודה לא מתחלקת וכרגע רו"ח ד. שמיר ממשיך להוביל בתת-תחרות הזו עם נקודה אחת, לפני אריק אלפסי ועודד קטש שלכל אחד מהם חצי נקודה. אכן כי כן, זה המצב כרגע. וכרגע, זה המצב.
רגע, רגע, רגע, לא, לא, לא. שינוי בתוכניות מתוקף סמכותי כיו"ר דירקטוריון כדורסלע-האתר: הנקודה הולכת הפעם לגיא גודס בזכות הראיון גלוי הלב, הנדיר, המרעיש ממש שנתן בסיום המשחק אתמול למאיה רונן (נו, מה?). מי שלא ראה ולא שמע חייב לתפוס את זה איפשהו.
אם נחיה - ניפגש גם אחרי המחזור הרביעי.
שלומות ונצורות בשלב זה.