מחזור 11, כן. גם אותו צריך לסכם. נתניה ניצחה את מכבי ת"א, רמת גן את חולון, ג"ג נתנה חתיכת הפקה בעפולה, אבל מה כל אלה אל מול הסיכום האמיתי והחשוב באמת? זה שבודק מה המצב ברשימת המועמדים לתואר חביב הסיפרה לשנת 2010.

שמא נתחיל? שמא אינדיד.

הפועל עפולה – הפועל גלבוע/גליל

הווווו ג'רמי פארגו. הרבה זמן הוא לא היה כאן, החבוב הזה. הנה הוא חוזר עם נקודה אוטומטית אחרי 8 אסיסטים בניצחון החוץ הקל ב-24 הפרש על עפולה. עוד אחד עם נקודה אוטומטית הוא גל מקל, בדיוק מאותה סיבה.

זה אומר אחד משניים: או שפארגו ומקל הצליחו אחרי כמה וכמה (וכמה!) שבועות לסדר ביניהם שיתוף פעולה נאה כרפאל, או שעפולה היא באמת סתם קבוצה שחוטפת בפער גדול ברגע שהיא רואה את אחת מארבע המובילות. מה נכון מבין שתי האופציות? למה לבחור אחת, כאשר התשובה היא, כנראה: גם וגם.

עפולה? שום-כלום וגם כלום-שום, אם כי מן הראוי להלל ולשבח את גור פורת על 7 אסיסטים. לא נתון שגרתי מבחינתו, יו נואו.

ברק נתניה – מכבי ת"א

טוב, כאן זה קל: כל אחד משלושת הפגזים של נתניה התפוצץ בזמן, וכל אחד מהם מקבל נקודה משלו: טוני וושהאם בזכות 34 נקודות, דנילו פינוק אחרי 26 נקודות שקלע ומרקו קילינגסוורת' גם על 26 נקודות בנפרד, וגם על דאבל-דאבל של 26 ו-11 ריבאונדים. וכולם בזכות הניצחון, כן? פינוק, אגב, החמיץ דאבל-דאבל בגלל ריבאונד אחד חסר. השוס הרביעי הוא שמוליק ברנר שקלע רק 5 נקודות, אבל הוא משיג את הנקודה שלו, כמו תמיד, בזכות 8 אסיסטים.

מכבי? דורון פרקינס בזבז משחק עתיר נתונים מעניינים. היה קרוב לטריפל-דאבל, היה קרוב. 8 אסיסטים שלו, שהיו מעניקים לו נקודה אוטומטית לו היה מנצח, אבל מה לעשות שהפסיד? גם אנדרו ויז'נייבסקי ראה נקודה פוטנציאלית נשטפת לים. 26 נקודות שקלע היו שוות את הבונוס הזה רק במקרה של ניצחון.

עירוני רמת גן – הפועל חולון

ניצחון ראשון של רמת גן העונה, אבל היא עושה את זה בלי אף שחקן שמקבל נקודה אוטומטית. וזה מעלה את השאלה הפילוסופית: אולי הקריטריונים של 'חביב נולד' שווים ל . . . .

והתשובה? אולי.

גם בחולון לא היה אף אחד עם נתון שמעניק נקודה. כך או אחרת, אחרת או כך, לגבי השחקנים זה ממש לא קריטי כרגע, יען כי גם אם היה אחד כזה הוא לא היה זוכה בה. בסופו של דבר הוא והקבוצה שלו הראשונים להפסיד העונה לרמת גן. כבוד גדול זה לא.

עירוני אשקלון – מכבי ראשל"צ

הופה, שחזור של מעשה ג"ג הפקות גם במשחק באשקלון, וגם כאן הוא מגיע מצד הקבוצה האורחת. הן אבי בן שימול והן מאירק'ה טפ-הירו האגדי סגרו משחק עם שמונה אסיסטים כל אחד. וזה נאה.

דלרון ג'ונסון, בהחלט שחקן-שחקן, החמיץ בנקודה אחת נקודה משלו אחרי שקלע 24. כידוע, בבית ספרנו מעניקים נקודה במקרה של ניצחון אך ורק כשבטור הנקודות יש 25 ומעלה.

אשקלון? שום-כלום וגם כלום-שום.

עירוני נהריה – בני השרון

דלוח, דלוח. היו כמה שחקנים עם משחק לא רע בכלל בנהריה, לפחות מבחינת הנתונים, אבל אף אחד הוא לא כזה שמעניק נקודה אוטומטית. אפלו שון טגארט לא ידע להיפרד מהליגה הזו כמו שצריך, יו נואו. יכול היה להרביץ איזה דאבל-דאבל נניח, לא?

אוגונה אוניקווה הוא היחיד שהיה ראוי עקרונית לנקודה כזו היות שקלע 26 נקודות. לרוע מזלו, בני השרון הפסידה והנתון נשטף לים כאילו לא היה מעולם.

הפועל ירושלים – מכבי חיפה

איזה סל ניצחון הרביץ הקוקיה, אה? חזק מאוד ואף חזק ביותר. מצד שני, אלה שתי הנקודות היחידות שלו בשני משחקי הליגה האחרונים. מה קרה לקוקיה שהפך כאן עולמות במחזורים קודמים, כולל בצד ההתקפי? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת. האם עברה עליו רגרסיה קשה במיוחד?

יוגב אוחיון היה קרוב לקבל נקודה בזכות קריטריון נדיר למדי, זריקות עונשין. הוא היה צריך 10 מ-10 לפחות כדי לזכות בנקודה הזו, אבל החטיא אחת מהעשר שזרק. כך או אחרת, אחרת או כך, אוחיון ב-90 אחוז? נדיר, נאה ומיוחד. לכבוד הוא לו, לכבוד גם לנו לצפות בזה קורה באמת. בעצם, במחשבה שנייה, שייקח נקודה על זה. מגיע לו על המאמץ והשיפור. האיש, יו נואו, ישבנו לו פה על הנשמה שבוע אחר שבוע בעניין הזריקות מהקו ומהעונשין. מותר גם לפצות לפעמים.

חיפה? ברשותכם, נדלג הלאה.

איפה כל זה שם אותנו, בעצם? ככה:

פארגו מצמצם את הפער בצמרת. יש לו עכשיו 5 לנקודות ולראשון בדירוג, שון ג'יימס, יש 6. אחרי שניהם עומד ג'פרסון עם 4 ואליו נצמד השבוע מרקו קילינסוורת'. זו הרביעייה שמוביל את שחקני הליגה במירוץ ל'חביב נולד' נכון להיום. קילינסוורת', אגב, היה צריך להיות צמוד לפארגו עם 5, אבל הרחקה במשחק החוץ באשקלון עלתה לו בהפחתת נקודה. היום הוא ודאי מצטער על העניין.

אבי בן שימול ושמוליק ברנר מטפסים לשלוש נקודות כל אחד בעקבות המחזור ה-11. מועדון שתי הנקודות כולל את סטפון לאזמה, אלישי כדיר, לארי או'באנון, ג'סטין דנטמון, אנדרו ויזנייבסקי, דלרון ג'ונסון, מאירק'ה גיבור-קשוח, דרור חג'ג', עידו קוז'יקרו ויובל נעימי,

בעלי נקודה אחת: ארון מגי, ניב ברקוביץ', גל מקל, ארז כץ, ג'ון תומאס, רון סטיל, דורון פרקינס, צ'אק איידסון, דיון דאוול, עודד שעשוע, יוגב אוחיון, סם קלנסי, קווין פינקני, פול דילייני, ברוקס סיילס, דנילו פינוק, טוני וושהאם ומורן רוט.

ומכאן אל תת התחרות של המאמנים: אריק אלפסי הרביץ לא רק את הניצחון הראשון בתולדות המועדון מנתניה על מכבי ת"א, אלא סיים את המשחק עם ארבע נקודות אוטומטיות לארבעה שחקנים שלו – יותר מכל קבוצה אחרת. וזה נאה, וגם נותן לו את הנקודה היחידה שמחולקת כאן מדי שבוע בתחרות בין המאמנים.

הנתונים המצטברים בגזרה הזו של המשחק: אריק אלפסי משתווה לאפי בירנבוים ולכל אחד מהם יש כרגע שתי נקודות מלאות. אחריו רו"ח ד. שמיר עם נקודה ושלושת רבעי, עודד קטש ואבי אשכנזי עם נקודה וחצי לכל אחד, גיא גודס עם נקודה ורבע ואריאל בית הלחמי עם חצי נקודה. שאר המאמנים עוד לא עלו על לוח התוצאות והנה מתחיל כבר הסיבוב השני בליגת קזינו.

איפה גרשון וגודס ברשימה הזו? הם אינם. השניים שמובילים את הקבוצות בעלות התקציב הגדול ביותר, אלו שהן היחידות שמשחקות גם במסגרת אירופית במקביל לליגה, מחלקים את הדקות בין כל השחקנים אחרי והנטל נופל על כל השחקנים. כתוצאה מזה מעט שחקנים עומדים בקריטריונים של 'חביב נולד', ולכן גרשון וגודס אינם נישאים על כנפי השחקנים שלהם אל תת התחרות של המאמנים.

וכאן הבונוס השבועי: תכנית האולפן של ONE לסיכום המחזור ה-11 בליגת קזינו בהשתתפות נשיאותית.

זהו, בינתיים, עד לשבוע הבא.

שלומות ונצורות בשלב זה.